האם לאהבה יש גבולות עונה 2 פרק 3

ואז שפתיה קרובות לגיא, היא אומרת"מה אנחנו עושים"שפתיהם כמעט נוגעות זו בזו.
"כוח המשיכה, לא יכולים לעצור."ומחייך.
"לא יצא מזה כלום"אומרת רונית, ששפתיהם עדיין קרובות.
"לפחות נהנה אה?"ומנשף גיא.
ואז רונית זזה במהירות, ואומרת"לא, אני לא אני לא יכולה להתנשק איתך."
"למה לא" שואל גיא, ומלטף את שערה של רונית, והיא מזיזה את ידו משערה.
"כי אני חברה של עמוס אולי?"אומרת רונית בהתנשאות.,שראשה מופנה מטה.
"הוא לא צריך לדעת מזה."ומנסה שוב לנשק אותה, והיא מפנה את ראשה.
"לא זה לא יהיה ככה, אני אוהבת אותו."
"אוקי, איך שאת רוצה."אומר גיא, לובש את חולצתו, ויוצא מהדלת, וטורק אותה בחוזקה,(בגלל שלא הצליח במה שרצה).
רונית, אוחזת בראש, ונשכבת על ספתה שפניה על הספה, ואומרת"פייי, איזה דפוקה אני."

"היי דניאל נכון?"אומרת רונית, ומחייכת.
"נכון מאוד."
"אה, איפה עמוס?"
"בחדר אוכל."
"תודה"
"בכיף"

"היי מה שלומך" שואלת רונית, ומנשקת את עמוס.
"אני בסדר, מתחיל להרגיש יותר טוב, איך ידעת שאני פה?"
"הבחור ההוא, דניאל אמר לי."
"אה דניאל"וצוחק עמוס מאוד.
."הוא נראה בחור נחמד."
"כן, הוא אחלה."
"כן, תקשיב שנייה.."ונשמע צלצול טלפון, ורונית אומרת"זאת דודה שלי מעניין מה היא רוצה?"
"איזה דודה, נוי"שואל עמוס בהפתעה.
"כן קטע לא."
רונית עונה ואומרת"הלו"
"רונית מה קורה?"
"בסדר, מה קרה שאת מתקשרת, תקשיבי זה בסדר שאני, יבוא לישון אצלך, לכמה ימים."
"ברור, אבל למה?"
"קיבלתי חופש לשבוע מהצבא, והשגתי עבודה זמנית באזור שלך."
"אוקי, מתי את באה?"
"אני יבוא אליך בשש בערב כזה."
"טוב, ביי."
"ביי."
"זאת באמת הייתה היא?"שואל עמוס בהפתעה.
"כן."
"טוב בואי תלווי אותי לחדר."
מצחקקת רונית, ואומרת"בוא"

"אני מבינה שהמשימה שלך לא הצליחה"אומרת רונה בהתנשאות.
"הייתי קרוב, היא עצרה את עצמה, הכלבה הזאת."אומר גיא ביאוש
"הפעם היופי לא עזר לך אה?"ומחייכת רונה.
"היא באמת אוהבת, את המכוער הזה אה?"
"הוא לא מכוער, וכן היא אוהבת אותו, אם היופי שלך לא הצליח, אז הרבה יותר ממה שחשבתי, טוב איך אפשר שלא לאהוב גבר כזה."
"הוא גרם לדוד שלך למות"אומר גיא בעצבים.
"אנחנו שוב מתחילים אם זה."
"לא את צודקת, אבל לא כדי שתאהבי אותו יותר מדי, זה לא טוב לאהוב כאלה שעומדים למות בקרוב.
"אתה הבטחת שתעזוב אותי"אומרת רונה בייאוש.
"אבל התוכנית שלי לא הצליחה, אז יש לך משימה חדשה."ומחייך גיא
"ממש לא, זה לא אשמתי שנכשלתה."
"כל הדבר הזה קרה באשמתך"צועק גיא, ואומר"את תחכי להוראות ממני, ולא תדברי יותר על האהבה שלך, לזה שהרג את דוד שלנו את מבינה."ותוך כדי מחזיק בפרצופה, ושואל"אתה הבנת?
ורונה מהנהנת כן עם הראש"וגיא אומר לה"תגידי כן"
"כן"אומרת רונה בחולשה, ובכאבים, מפני שהוא תופס בפניה, ואז נותן לה סטירה בפנים, והיא צורחת אחחח.
"ומעכשיו, רק אני מדבר, ואת אומרת כן עם הראש"ודוחף את ראשה, והולך.

"אני חייב לשאול אותך שאלה עמוס."
"דבר אחי מה?"
"מה הכי יפגע בך, עם חברה שלך תעשה?"
"מה למה אתה שואל?"
"סתם מעניין אותי, לדעת איזה סוג בנאדם אתה."
"למה זה חשוב לך נו.."
"סתם דבר, מה אתה בלחץ."
"לא בלחץ."
"אז דבר."
"טוב, הדבר הכי גרוע זה, אם אני ידע שהיא בגדה בי, או התאהבה במישהו אחר."
"מה בגדה בך עם חבר?"
"לא משנה אם מי זה יהיה, כל בנאדם שזה יהיה, זה היה הדבר הכי קשה שהיה לי."
"כן, צודק, תודה שסיפרת לי."ועמוס מחייך.

צלצול טלפון נשמע.
"השגת לי את מה שאני צריך?"
"כן השגתי, אני יסמס לך."
"אוקי, עבודה טובה דניאל."
"עיקר שצליח לנקום בו."
", אם המידע שלך טוב, אז אני יצליח."
"תאמין לי הוא טוב, שהיה בהצלחה גיא."