זכר לילדה שהייתה ..
לפעמים כשהלילה יורד והדמעות מתחילות להעלות . אני מרשה לעצמי להישבר אני מרשה לעצמי להוריד את המסיכה ומה שמתגלה מאחוריה. הוא מחזה נוראי הוא מחזה של ילדה שבורה, ילדה עצובה. לא שמחה ולא מחייכת וגם לא צוחקת הילדה הזאת לא הייתה תמיד ככה פעם היא הייתה הילדה הכי מאושרת עליי האדמות עד שהסכין באה לביקור והקיא שוב עלה בגרונה מאז הילדה השתנתה הילדה נהייתה פגיעה , עצובה וסובלת … הילדה הזאת עכשיו שונה היא לא אותה אחת שהייתה ליפני היא לא מי שאני אישית הכרתי ואהבתי לאף אחד לא הייתה הזכות לפגוע בה כמו שהוא פגע הוא שבר אותה , הילד שינה אותה הילד אכזב אותה כל כך הרבה פעמים שהלב שלה כבר לא מכיל הרבה אהבה הילדה לא נפתחת בקלות , כבר לא לא נישאר זכר לילדה שהייתה ליפני הכאב והעצב …
תגובות (3)
יש לך כמה טעויות כתיב קטנות אבל זה בסדר גמור אני אעלים עין.
יש לך כתיבה מאוד יפה, אולי מדי פעם אני ממליצה לך לרדת לפסקאות כי כך יהיה יותר נוח לקרוא.
השם של הסיפור מאוד עניין אותי ויותר הופתעתי שהילדה הזאת שהייתה היא אותה הילדה פשוט בזמנים שונים, אחרי שהמסכה הורדה ממנה כמו שאת תיארת בסיפורך.
אני מתחברת מאוד אל הסיפור ואל כתיבתך היפה, כל הכבוד לך, המשיכי לכתוב.
תודה מאיה :)
אני כמו מאיה מאוד מתחבר לכתיבה שלך.
ח.ח!(חיזוק חיובי)
בהצלחה בהמשך.