"שני עולמות נפגשים זו אהבה שבפנים” – סיפורי ערסים – פרק חמישי

פרק 5 – מתנדב

"הם מציקים לך, המפגרים האלה?" שגיא לחש באוזני בזמן שעלינו במעלה המדרגות.
"הם נוראיים," גיחכתי, ולאחר כשתי דקות הגענו אל הקומה השניה. פתחתי את דלת חדרי ונכנסתי לתוכו, שגיא נכנס אחריי וסגר אחריו את הדלת.
"חיכיתי הרבה זמן, לפגוש אותך." הוא אמר והתיישב לצידי על המיטה.
"נו באמת, בוודאי השתעשעת עם אחת מהזונות שלך." גלגלתי את עיניי והתרחקתי ממנו מעט. ישבנו קרובים. קרובים מדי.
"את האמת ש… טוב, את צודקת. רוב הזמן ביליתי עם החברות שלי, אבל הכל היה כדי לשכוח ממך, מה שלא הלך." הוא משך בכתפיו, כאילו אמר דבר שלא מצריך מחשבה.
"חבל שבאת…" מלמלתי קמתי מהמיטה. לא רציתי שיקרה ביני לבין שגיא משהו. זאת אומרת… כן רציתי, אבל פחדתי. פחדתי שאם זה לא ילך בנינו, אז הכל יהרס. חברות של שנים.
"חבל שבאתי? שון, מה יש לך?" שגיא קם גם מהמיטה והתקרב לעברי, ככל שהוא התקרב, אני נדחקתי לפינת החדר.
"חבל שלא שכחת ממני." לחשתי בשקט, הוא הביט בי בשעשוע,
"מה את מנסה להגיד בעצם?"
"שתחזור לזונות שלך." ירקתי בקור, אך לא, השיחה לא תגמר כאן, כי המצב שלי היה גרוע. הסתבכתי. הייתי צמודה לקיר, ושגיא היה קרוב אלי, בוחן אותי בעיניו היפות.
"הזונות האלו לא מעניינות אותי."
"עובדה, אפילו כשאתה חושב עלי אתה מזדיין איתן." התעצבנתי וניסיתי לדחו אותו ממני, אך לשווא. שגיא חזק מדי.
"הדבר היחידי שאני רוצה, זה אותך!" הוא צעק והצמיד את שפתיו לשפתיי. החמימות הציפה אותי. עיניי נעצמו, התמסרתי למגעו המוכר אך לא מוכר של שגיא. עכשיו הבנתי איך כולן נופלות ברשת שלו. המגע שלו… הוא מדהים. השפתיים המדהימות האלו שלו, רכות, אדמדמות, מלאות, בשרניות. שגיא השחיל את ידו אל גבי ומחץ אותי אליו. ידיי נחו על חזהו, לא יודעות מה הן אמורות לעשות.
"אחות של רז, רז אומר ש-" הדלת נפתחה, ואני במהירות הדפתי את שגיא ממני. שגיא גחך והעביר את ידו על שפתיו הנפוחות.
"עוד פעם אתה?!" התעצבנתי והבטתי באדיר במבט רצחני. אני מכירה אותו שבוע, וכבר נמאס לי ממנו.
"כולה באתי לקרוא לך!" אדיר התעצבן גם, נהמתי בכעס,
"מה עם לדפוק על הדלת?!" צעקתי עליו, אדיר גחך,
"ראיתי שאת באמצע חוויה סוערת, את לא צריכה להתבייש בזה, זה הסוד שלנו." אדיר קרץ לי, ואני רציתי לסטור לו באותה השניה.
"מה אתה רוצה?" התעצבנתי.
"אני רק באתי להגיד לך שרז עצבני עלייך, ושהוא קורא לך," הוא הרים את ידיו כנכנע, הנהנתי והעברתי את בטי אל שגיא, שחייך בשעשוע.
הסמקתי ויצאתי מהחדר במהירות, אדיר ושגיא אחרי.
"שון!" רז קרא לי.
ירדתי במדרגות במהירות והלכתי לסלון. הוא עמד שם, שעשן יוצא לו מהאוזניים.
טוב, לא יצא לו עשן מהאוזניים, אך הוא היה נראה כועס. עצבני.
ותמיד שרז עצבני, הוא עצבני עלי.
"מה יש לך?!" צעקתי עליו, כל חבריו הביטו בנו, מחכים לאקשן,
"חסרי חיים…" מלמלתי, רז כנראה שמע אותי, ולמרבה הפלא, הוא חייך.
"מה קרה?" שאלתי הפעם ברוגע. רז אחז בידי וגרר אותי אל המטבח.
"אור." הוא אמר, הרמתי גבה,
"מה איתה? היא אצל חברה, לא?" שאלתי ונשענתי על השיש.
"מסתבר שהיא חזרה מהחברה, נכנסה לחדר שלך, וראתה אותך ואת שגיא מתנשקים." הוא אמר בזעם ושילב את ידיו, נשכתי את שפתיו התחתונה.
"אני… אלוהים, היא אוהבת אותו." מלמלתי וקברתי את ראשי בין ידיי. לא משנה כמה אור מעצבנת, וכמה אני לא סובלת אותה לפעמים, בכל זאת היא אחותי הקטנה.
"מה? לא על זה אני כועס." רז אמר, הרמתי את מבטי אליו,
"אז על מה?" שאלתי, לא מבינה.
על מה כבר יש לרז לכעוס?
"התנשקת עם מישהו, נשיקה סוערת הבנתי, ומה? אין לך אח גדול?" הוא התעצבן, נשמתי לרווחה.
"בגלל זה אתה כועס?" שאלתי, והרגשתי את החיוך נמתח על פניי.
"מאוד כועס." הוא אמר בזעם.
"מה הקטע שאתה שולח את אדיר ךכל מקום אחרי? הוא יקבל בסוף כאפה." אמרתי, הוא צחק,
"הוא תמיד מתנדב."
~~~
איך הפרק?
סליחה על השעמום, ועל האורך, אבל הכל עוד מעט ישתפר (: