I השיבה לוונדרלאנד- הקדמה והרשמה I

זה סיפור משותף עם נ.ר5, תהנו!

אליס בחנה את שפת הנהר כמודל לציור מקסים, היא שרטטה את קווי המתאר שלו על דף קטן בפנקסה ושרבטה כמה קני סוף. היא ישבה שם כשביקרה לראשונה בארץ הפלאות- לפני שמונה שנים, כשהייתה בת 10.
ארנבון קטן ולבן בעל אוזניים מחודדות ועיניים ורדרדות וקטנות חלף לצידה.
"ברכות הגבירה אליס," אמר בחיוך וחשף זוג שיניים צחורות וארוכות. "ברצוני לידע אותך כי המלכה הלבנה מזמינה אותך לארמונה לביקור מפתיע ואירוח מלבב."
כל זה נראה די חסר טעם לאליס. "אתה משרת את הוד מלכותה המלכה האדומה," השיבה לו בלהט. "אתה רוצה שאפול שוב אל מחילת הארנב?"
"זה אכן רצוני," השיב לה בנימוס.
אליס הטתה את ראשה. "זו מלכודת?"
"כלל לא הגבירה אליס, או שמא אקרא לך לידל."
"לידל," היא נאנחה. "מה פתאום אתה מגיע לכאן כמה שנים אחרי… אחרי שעקבתי אחרייך?"
הארנב שפשף את זרועו. "את עדין ילדה."
"לא אני לא!"
"בנבכי מוחך עד עודך ילדה."
אליס החמיצה פנים- היא בת שמונה-עשרה והארנב המפוחלץ הזה טוען כי היא ילדה?
"למה שהמלכה תרצה לפגוש אותי?"
"כדי שתעזרי לה כמובן."
אליס הביטה בו. "למה? הרי כבר מלכתי על ארץ הפלאות, המלכה האדומה הייתה החתולה שלי* ו… התארחתי בבית הארנביב."
"הארנב-ביב."
היא נאנחה בכבדות. "קח אותי." קבעה. "ובלי עיכובים."
"אני לא יכול לאחר הגבירה לידל."
הוא לפת את ידה בכפתו הרכה והלבנבנה ומשך אותה אל תוך השיחים, היא לבשה שמלת מלמלה תפוחה וגרביונים תואמים; השיער הזהוב שלה נקלע לצמה ארוכה ובה שזורים פרחים, היא הייתה די מהודרת כדי לבקר את המלכה הלבנה.
" איך אני אכנס? אני דיו קטנה כדי לעשות זאת?"
"הבה נראה," אמר הארנב ברוגז קל, הוא משך אותה אל תוך המאורה. אליס נאבקה בו.
"זה לא יעבוד הפעם! אני לא אפול! קח אותי בדרך אחרת," פקדה עליו. "אני כמעט בת תשע-עשרה ויש החלטות שעלי לבצע בעצמי."
הארנב המאחר התעלם ושלף שעון זהוב מתוך כיס האפודית המשובצת שלו.
"אבוי, אנו מאחרים!" הוא צווח. הארנב משך אותה פנימה, ללא היסוס.
הנפילה הייתה די דומה לקודמה , אליס נפלה באיטיות אחרי הארנב, ציורים מוכרים נתלו על הקירות. אז היא הבחינה שברובם היא מככבת, אבירה בשריון וחרב נוצצת ומבהיקה בחשכה.
הארנב נטל פמוט משידה שצנחה לצידם באיטיות מרבית ובחן את פניה של אליס.
"בהחלט לא יזיק לך מהפך," קבע. חיוך קטן מתפשט על שפתיו הדקות.
אליס הביטה בו בזעף, היא לפתה את צווארו ומשכה אותו לעברה, הארנב השתנק. "מה אתה באמת עושה בי?"
"לוקח אותך למלכה הלבנה, כמובן…" הוא לחש במאמץ.
"אתה בטוח?" היא הידקה את אחיזתה.
הארנב נשנק. "המלכה הלבנה, כן!"
אליס הרפתה ממנו, הארנב נצמד לדופן המחילה ועצר עצמו מלהמשיך וליפול. אליס צנחה מטה.
"שקרן!" היא רשפה. "המלכה האדומה רוצה לקחת אותי! והפעם היא לא דינה*."
הארנב נד בראשו והביט בה צונחת.
אליס נאחזה בקירות ועצרה עצמה בדיוק כששידה התנגשה בה, היא שלחה מבט שונא לעבר הארנב הלבן והמשיכה לצנוח מטה.
השיער הבהיר שלה השתפל על גבה- בקבוקים אחר בקבוקים, עבים ומסולסלים, גם עכשיו. אליס תיעבה את השיער שלה.
בום!
עוצמת הנחיתה הרעידה אותה, היא נחתה על ישבנה בכאב
"ארנב?" שאלה את עצמה. הוא בטח טיפס מעלה והותיר אותה שם, לבדה.
אם הכול ילך כמתוכנן, היא תוכל לבצע כל שעשתה בפעם הקודמת בה ביקרה בארץ הפלאות! אליס הביטה סביב,שום דבר שונה, מלבד המשקה עליו מוצמדת תווית שתה אותי או עוגה מרירה שמגדילה אותך. הדבר היחיד שהונח בחדר היה מפתח קטן וזהוב שהצטלצל לצידה על הרצפה בקרקוש. הוא נפל יחד איתה, כיצד זה יתכן?
אליס הרהרה לכך ברגע עד שמצאה את דלת הסתרים הקטנה שמתאימה אולי לעכברוש, לתפקד כמאורתו. אליס פתחה את הדלת בעזרת המפתח והרהרה כיצד להיכנס. הרי אין לה אף משקה.
היא סרקה פעם נוספת את סביבתה: הדבר היחיד שהונח במסדרון האפלולי היה היא, המפתח והשידה שכעת נפלה מפתח המחילה.
אליס חיטטה במגירותיה ומדיה עד שלבסוף מצאה את הבקבוק החצי ריק שגמעה בלגימה כשעוד הייתה בת עשר. העוגה מצופת הצימוקים הפכה רקובה ודוחה, אליס לא ממש התכוונה לאכול אותה.
הפטרייה של הזחל הייתה אפשרות, צד אחד מקטין והשני מגדיל, אך גם פטריות לא נראו באזור, ובטח שלא זחל שיושב עליהן.

*עלילת ספר ההמשך, מבעד למראה ומה היא מצאה שם.

**שמה של החתולה של אליס- דינה

הרשמה:
שם:
גיל- יכול להיות נצחי, 867 שנה לדוגמא או נטול גיל בכלל:
אופי:
מראה:
דמות: הכובען/ המלכה הלבנה/ המלכה האדומה/ הזחל/ הארנביב- ארנב האביב/ מלך הקלפים/ חתול צ'שר- זה עם החיוך הקריפי, נא להסתמך על עובדות, לא לעשות את המלכה הלבנה כהת עור לדוגמא.

נשמח שתרשמו!