ביישנות, ביטחון עצמי
כשהייתי קטנה, הייתי מלאת ביטחון. הייתי חייכנית. שמחה בכל רגע. כשאני אומרת קטנה, אני מתכוונת מאז שנולדתי עד גיל 10 פחות או יותר.
מאז, אני חסרת ביטחון. עדיין חייכנית ושמחה. אבל פחות שמחה ויותר רגישה. קשה לי לדבר עם אנשים זרים. אני מתחילה להיות יותר ויותר ביישנית. אבל כשאני עם חברים, אני לגמרי חופשייה.
ביישנות זה לא דבר רע, אני מקווה שכולם יודעים. אבל יש משהו שמציק לי בביישנות שלי, ספציפית. כשאני רוצה להפסיק להיות ביישנית אני לא מצליחה ואני לא יודעת ממה היא נובעת. אני מרגישה טוב עם עצמי. אני אוהבת איך שאני נראית. לא קרה לי כלום שיוריד לי את הביטחון העצמי. בלי להעליב אני 'שמה פס' על כולם, כמו שאומרים.
אם יש ילדים ביישנים באתר וצריכים עזרה או תמיכה. אני יכולה לעזור. קל לי לעזור לאחרים בנוגע לביישנות ולביטחון העצמי יותר מאשר לעזור לעצמי.
לכל האנשים שחושבים שביישנות זה דבר נורא. אתם טועים. ביישנות זה לא נורא, קורה שמתביישים לפעמים. לרוב אנשים המראים ביטחון עצמי מלא, חסרי ביטחון.
החלטתי לעשות לעצמי מין ניסוי. כשאני רואה מישהו זר או מישהו שאני מתביישת ממנו, להגיד שלום, או לאחל יום טוב, בוקר טוב וכד'.
אני אחזיר תשובה בנוגע לניסוי (:
תגובות (8)
לי אין ביטחון עצמי ואני ממש ביישנית ואני גם ממש רגישה וזה ממש מעצבן כי למשל בחופש הגדול קראו לנו לפגישה של כל הגיתה החדשה בבית ספר החדש ובקושי דיברתי עם הבנות ועם הכיתה כולה ואני כל כך רציתי להיות עם ביטחון כמו של כולם ולא הצלחתי.אני כל שנה מקווה שאני יותר ויותר יהיה בחברה של כל הילדים אבל תמיד זה לא הולך.שנה שעברה לא הלכתי לטיול השנתי כי פחדתי להיות לבד בלי חברות כי גם החברה הטובה שלי לא הלכה.וגם כל דבר רע שקורה לי אני עוד שניה בוכה זה מחרפן.
כל הכבוד לשתכם, אני מורידה בפנייכם את הכובע שאין לי… צריך הרבה אומץ לעשות כזה דבר, להגיד את זה בפניי כולם…. ממש….
שם נחמד – אני כמוך אני לא מדברת בחכלל בכיתה ובהפסקה אני מדברת רק עם החברות הטובות שלי. זה ממש מעצבן…אני רוצה לדבר ולהיות עם בטחון אבל זה לא מצליח לי. בשנה שעברה ביכלל לא דיברתי וביגלל זה לא היו לי חברים ביכלל. השנה קצת ניפתחתי,אבל בכיתה אני עדיין לא מדברת ביכלל…ואני רוצה להפסיק עם זה אבל לא מצליחה.
ואין לי ביכלל ביטחון עצמי
אני פשוט כמוך. עד גיל תשע כזה הייתי הילדה עם הביטחון הכי גבוה בעולם, ואז המשפחה שלי התחילה עם הדיבורים של, 'תפסיקי זה לא מתאים לגילך זה לא מתאים לך' על כל דבר שעשיתי. ולפתע הילדה שרוקדת ושרה בביטחון מול כולם הפכה לביישנית כלא יאומן. עם חברים שלי אני הכי עצמי והכי חופשיה בעולם, וגם כשיש זרים שאני יודעת שאני בחיים לא אראה אני עם הכי ביטחון, אבל איכשהו יש אנשים מסויימים שאני פשוט חסרת ביטחון לידם, הרגשה לא ברורה, כי אין לי על מה. בכל מקרה, כן.
גם לי, קל מאוד לתת עצות לאחרים אבל כשזה נוגע אליי אני פשוט אבודה.
אני מוזרה.
לכל מי שהגיבה פה, אם אתן צריכות עזרה או המלצה תשלחו בדואר הודעה מבטיחה שאני אשתדל לענות מהר ככל האפשר. המייל – [email protected]
מדהים!
ושוב את כותבת עליי זה כאילו את קוראת לי את המחשבות.
כל הכבוד תמשיכי לכתוב מעניין אותי לדעת מה עוד אני מרגישה חח..
חחח תודה