יתומה – פרולוג

פרולוג:
~לפני 11 שנה. ~

״קאי, לא להציץ!״ צחקתי והלכתי להתחבא מאחי הגדול. נכנסתי למטבח וראיתי את אמא שהכינה לנו סנויצ׳ים לדרך והתחבאתי מתחת לשולחן אוכל.
״קליירוש, תיזהרי לא לקבל מכה בראש, טוב?״
״טוב אמא.״ אמרתי בהתרגשות כשאני נועצת מבטים בדלת מטבח.
״עשר! הינה אני בא קלייר!״ שמעתי את קולו של קייל וצחקתי כשידיי על פי שלא יישמע אותי. שמעתי את צעדיו הכבדים בסלון עד שראיתי אותם בדלת. ״אמא ראית את קלייר?״ שאל קאי.
״לא, לא ראיתי אותה בכלל.״ ענתה אמה.
״אה באמת? קלייר.. איפה את?״ שמעתי את קולו והתאפקתי לא לצחוק שלא יישמע אותי.
״אני יודע שאת פה..״ הוא המשיך לחפש אותי ואני רק ראיתי את נעליו מתהלכות במטבח. הוצאתי את ראשי החוצה לראות איפה הוא והוא היה בגב אלי. יצאתי בשקט ממתחת לשולחן וקפצתי עליו. ״בההה!״ הבהלתי אותו כשאני פורצת בצחוק.
״הבהלת אותי קטנטנה.״ קרא קאי בבהלה קלה ואני אפילו עוד יותר צחקתי. מאושרת מזה שהצלחתי.
״תפסתי אותך!״ אמרתי לו.
״נכון. ועכשיו פרס. מה את רוצה?״ שאל אותי והרים אותי על ידיו.
״אהה.. אווירון!״ קראתי בהתלהבות.
״אז הינה אווירון בא!״ אמר וסובב אותי והחזיק אותי מעליו כשאני עם הפנים לרצפה ופרסתי את הידיים לצדדים.
״אווירון אווירון! קראתי בהתלהבות והוא רץ איתי בבית והרגשתי כאילו אני עפה בשמיים.
״ילדים תשימו נעליים ותלכו לאוטו, אבא כבר מחכה לכם.״ אמרה אימה כשהם חזרו למטבח, קאי הוריד אותי בחזרה לרצפה וחיפשתי את הנעליים שלי. ״לאן הולכים אמא?״ שאלתי.
״למלון החדש של אבא, אנחנו נהיה שם בסוף שבוע ונחזור.״
״יהיה שם משחקים?״ שאלתי בתקווה.
״קומה שלמה של משחקים.״ היא ענתה בחיוך ועזרה לי לנעול את הסנדלים.
״יש!״ אמרתי בהתרגשות.
״עכשיו תני לי נשיקה ולכי למכונית.״
נתתי לה נשיקה על הלחי. ״תודה אמא.״ אמרתי ורצתי לאבא.