אש כחולה – פרק ראשון.

עוד יום, עוד חמישים שרבוטים.
דיאנה היייתה עסוקה בקשקוש סוס במחברת שלה כלפתע שמעה קול צרוד קורא בשמה.
"דיאנה!"
דיאנה הרימה את ראשה וראתה את המורה רוכנת מעל השולחן שלה בפנים זעופות, דיאנה הבחינה כי כל הכיתה מסתכלת עליה דבר הגרם לה להכניס את ראשה אל צוורארון הסוודר.
"מה המורה?" שאלה דיאנה בביישנות.
"האם את מוכנה לפתור בבקשה את התרגיל שעל הלוח?" המורה הצביעה על תרגיל לא פתור.
דיאנה התאמצה לחשב את התרגיל במוחה, היא לא הייתה טובה במיוחד במתמטיקה ופחדה שתטעה. הטעות הקטנה בתרגיל במילא לא הייתה משנה את הציון הגרוע של דיאנה הלחץ שתטעה כשכל הכיתה מסתכלת עליה הפחיד אותה מאוד.
"הממ," דיאנה מילמלה "אני לא בטוחה…"
"במה את לא בטוחה?" שאלה המורה, נחושה לגרום לדיאנה לפתור את התרגיל.
"אני לא בטוחה שאני מבינה את התרגיל." השיבה דיאנה.
נשמע צחקוק קטן מהשורה הראשונה. דיאנה זיהתה את הצחקוק, הוא היה של יסמין מלכת הכיתה. המורה עברה לתלמידה אחרת שפתרה את התרגיל כפי שהמורה ביקשה אך דיאנה לא שמעה אותן, יותר מדי מחשבות התרוצצו בראשה.
"דיאנה!" אמרה נעמה "היה צלצול, את באה לאגם?" את המילה האחרונה נעמה לחשה.
"אוקיי." אמרה דיאנה בקול שקט ומיהרה להכניס את ספרי הלימוד ושרבוט הסוס הלא גמור לתיקה.
השתיים יצאו למסדרון כשהן מפטפטות כרגיל על המקרים שהיו בבית ספר או על שיעורי הבית שיש לעשות.
"יש לנו הרבה שיעורים במתמטיקה," אמרה נעמה "רוצה לעשות אותם ביחד או שאת שוב מתכוונת לא לעשות אותם?"
"האפשרות השנייה." ענתה דיאנה וצחקה.
נעמה צחקה איתה. "אולי רק הפעם אני לא אכין שיעורים."
"בפעם האחרונה שאמרת את זה את כמעט השתגעת." הזכירה דיאנה.