השבויה הקווקזית פרק 25+24: אל תתגרה באיש נואש
——אלירן———
“לצערי יש לי חדשות רעות בשבילך.” הרופא אמר לי הבטתי בו מחכה.
"מה איתה דוקטור?" שאלתי אותו מביט בו בלחץ.
"אישתך חוותה הרגע.. התמוטטות נפשית והיא חוותה בנוסף התקף." הוא אמר לי הייתי בהלם קצת ממה ששמעתי.
"אדוני אתה בסדר?" שאל הרופא כיסיתי את פני.
"אני בסדר, איזה התקף?" שאלתי אותו.
"התקף חרדה." הוא אמר נשמתי לרווחה כששמעתי שזה רק התקף חרדה.
"איפה היא אני רוצה לראות אותה." אמרתי לו בקול קר ומרוחק.
"בחדר, היא כרגע זקוקה למנוחה היא תחת כדורי הרגעה היא צריכה לנוח." הוא אמר לי הולך.
"רגע דוקטור," קראתי לו הוא הסתובב. "תודה רבה לך." אמרתי לו בקול רגוע.
"אין על מה אני עושה רק את העבודה שלי." הוא אמר לי הנהנתי ונכנסתי אל חדרה. היא שכבה חיוורת ממש, שפתיה יבשות היא שכבה כל כך יפה וכל כך חיוורת שזה כאב.
"לינה…" לחשתי את שמה מלטף את ידה העדינה מחבק את ידה. הבטתי בידה היא ענדה את טבעת הנישואין שלה שהיתה עדינה על ידיה העדינות.
"מה אני אעשה איתך כמה המשיך להתייסר ואת תסבלי ממני, אני אוהב אותך ורק אותך אף אחת לא מעניינת אותי מלבדך לינה." אמרתי לה מלטף את פניה היפות לחייה עיניה היפות היו עצומות להן.
"אם תלכי אלך איתך הביטי בעולם הזה, אין בו את היופי אם את לא קיימת בו. החיים שלי אינם מושלמים אינם מלאים באהבה אם אין אותך בחיי אהובתי. אני לא יכול להתקיים בעולם הזה בתוך הגיהינום הזה אם את אינך. תחזרי כיונה חופשייה כציפור נאמנה לאהבה שלנו תשובי אליי והישארי בין זרועותיי ילדה. ביום שהופעת בגני בעולמי הבנתי שזו את שאיתה אחלוק את כל חיי ואת זו שתהיי אם ילדי עתידים את תהיי לי לאישה, את תהיי עבורי עזר כנגדו. את תאהבי אותי ואני אותך אשמור לעולם. האם כאן הכל מסתיים הילחמי כפי שאני נלחם עלייך בכל פעם אהובתי. איני מעוניין באחרת רק בך לינה שלי אני אוהב אותך מכל דבר בחיי." לחשתי לה מילות האהבה מלטף אותה התקרבתי אל שפתיה הרכות ונישקתי אותן קלות. חיבקתי אותה מניח את ראשי על ברכייה.
——–אנאל———-
תפסתי מונית אחרי ההודעה שקיבלתי הבוקר מאלירן ונסעתי לכיוון בית החולים. הגעתי לשם מהר מאוד.
"שלום במה אני יכולה לעזור לך?" הפקידה שאלה אותי.
"אני צריכה לחדר של לינה שמייב." אמרתי לה לחוצה.
"ומי את עבורה?" היא שאלה מביטה בי.
"אני גיסתה." אמרתי בחוסר סבלנות.
"תעלי לקומה רביעית חדר ארבע מאות וחמש עשרה." היא אמרה לי.
"תודה," אמרתי ורצתי ונתקלתי במישהו.
"היי סתכלי לאן את הולכת." שמעתי קול מוכר אומר לי הרמתי את מבטי וראיתי את רז.
"רז זה אתה? אתה לא אמור להיות בחדר?" שאלתי אותו והרמתי את קביים שנפלו מידיו.
"הייתי צריך אבל איך ששמעתי על מה שקרה ללינה באתי ואני מנחש שגם את מאותה הסיבה." הוא אמר בקול אדיש.
"כן, לצערי הרב." אמרתי.
"את באה?" הוא שאל אותי בכיווץ גבה הנהנתי והתחלנו ללכת. כשנכנסנו ראיתי את אלירן מחזיק בידה של לינה ומלטף את פניה ברכות.
"היי," לחשתי לו ראיתי אותו מסתובב אלינו מבטו היה רציני.
"מה קורה אחי, מה שלמה?" רז שאל אותו במבט רציני מתקרב אל המיטה.
"לצערי לא הכי טוב." הוא אמר בקול שקט ומרוחק שלו.
"כן ראיתי בהודעה מה כתבת." רז אמר בקול קר קצת והתקרב אל אחותו מלטף אותה קלות.
"מה הרופא אמר אליה?" שאלתי את אלירן. הוא נראה לא טוב ממה שקורה פה עכשיו.
"היא צריכה מנוחה יותר." הוא אמר בקול שקט יושב לידה.
"אני מקווה שתעניק לה מנוחה אלירן כי בינתיים היא נראית לי חסרת מנוחה." רז אמר בקול שקט והיה בו איום קל.
"היא תהיה בסדר אין לך מה לדאוג." קולו היה קר ותוקפני מעט כפי שהכרתי את אלירן לא כדי לעצבן אותו כשהוא מתוח.
"תירגעו היא צריכה לנוח ולא שתריבו מעל הראש שלה שניכם." אמרתי להם בקול תוקפני. רז פנה להביט בי בעיניו מבט קר.
"טוב אני רק מזהיר אתכם." רז אמר ויצא מהחדר משאיר אותי עם אלירן.
"בזמן האחרון אני רואה שהעצבים משפיעים עליו חזק." מלמלתי.
"מה איתך למה יש לך פרצוף עצוב?" הוא שאל אותי מתקרב אליי מלטף אותי.
"אני דואגת לך וללינה ועוד המפגרת הזו אנה הופיעה." אמרתי לו בקול שקט.
"אז היא היתה אצלך גם המפגרת." הוא אמר בקול קר.
"לצערי לסלק אותה לא היה קר בכלל." אמרתי לו בקול שקט.
"אני אטפל בה כבר." הוא אמר בקול קר.
"מה איתך את מתכוון להיות פה כל הקיץ?" שאלתי אותו.
"עד שאני אסיים עם הסדרה הזו ומשם אחזור לשרות בצבא." הוא אמר לי.
"והיא תוכל לשחק במצב שלה?" שאלתי אותו.
"לא יודע נראה כבר." הוא אמר בקול שקט.
"איך היחסים שלכם?" שאלתי אותו בזהירות.
"התחילו להסתדר בימים האחרונים אבל לא יודע מה קרה לה וגרם לה להישבר שוב." הוא אמר בקול שקט.
"מה שזה לא יהיה אתה חייב לדבר איתה על זה אלירן." אמרתי מנסה לעזור לו.
"אני אדבר איתה לא עכשיו כשהיא תרגיש טוב יותר." אלירן אמר.
——–לינה———-
"אני אדבר איתה לא עכשיו כשהיא תרגיש טוב יותר." שמעתי את קולו של אלירן מה הוא מתכוון לעשות? לעזוב אותי? להיפרד ממני בטח ולהתגרש. חשבתי בלב שבור הרגשתי את אותו הכאב שוב תוקף את ליבי. אותו הכאב ששרף הכל בתוכי אלוהים הייתי מעדיפה שתהרוג אותי מאשר לדעת שאלירן שלי לא רוצה אותי. כל כך רציתי לבכות באותו רגע הרגשתי שבורה שאין בי כוח לחיות עוד. פקחתי את עיניי בזהירות מפחדת להבין מה קורה איתי וסביבי.
"היא מתעוררת." שמעתי את קולה של אנאל נרגש.
"איפה אני?" שאלתי לא מבינה מה קורה.
"את בבית חולים יפה שלי, לא הרגשת טוב." אלירן אמר בחיוך מנשק את מצחי עם שפתיו הרכות.
"מה קרה איתי אלירן?" שאלתי בקול שקט ומרוחק קצת.
"את פשוט התעלפת לי תנוחי את צריכה את זה." הוא אמר לי מלטף את שיערי ברכות שהיה עכשיו בלונד בגלל הסדרה.
"אני רוצה לחזור למלון." אמרתי לו בקול מרוחק.
"לינה נראה עם הרופא ייתן לך אישור ללכת למלון." הוא אמר בקול רציני ומעט תוקפני.
"אני לא שאלתי את הרופא אני דורשת." אמרתי בקול מעט תוקפני גם הוא הביט בי וראה שאין טעם להתווכח איתי.
"בסדר אני אדבר עם הרופא עכשיו." הוא אמר ויצא נשארתי עם אנאל. שתקתי לא אמרתי דבר הייתי שקועה במחשבות האלה על החלום ועל הגירושין שאחווה בקרוב מאלירן אחרי הכל על מה יש לו לדבר איתי עוד. הוא בטח ילך לאנה הזו בטח כי היא הרבה יותר יפה ממני וטובה ממני ולא רעה בטח כמוני כלפיו הוא בטוח ילך אליה. אם הוא ילך אליה לא יהיה לי ברירה רק לשחרר אותו אני לא רוצה שהוא יהיה אסיר לאהבה שלי אם הוא בכלל לא אוהב אותי. נשמתי דרך אפי מביטה דרך החלון בשמיים הכחולים.
"איך את מרגישה לינה?" שמעתי את קולה של אנאל.
"אני מרגישה בסדר," אמרתי בקול רגיל ומרוחק שלי קצת.
"את לא נראית בסדר," היא התוודה על מי אני עובדת היא רואה אבל אין ברירה לשחק אותה כאילו הכל בסדר.
"אני בסדר עכשיו באמת אין לך מה לדאוג." אמרתי לה בקול רגועה שלי.
"איך את מרגישה איתו עכשיו עם אלירן יותר טוב?" היא שאלה הבחיוך. צחקקתי משאלתה יותר מאוהבת כן טוב אני לא בטוחה כי הוא אחרי הכל הולך להתגרש ממני אחרי שהחדיר בתוכי רגשות כלפיו.
"למה את צוחקת?" היא שאלה זה קצת אירוני עם אענה לה למה אני צוחקת ומתה לבכות בתוכי.
"כלום שאלה מצחיקה אני מרגישה כמו במחוברים פלוס עם השאלות שלך." צחקקתי לי היא צחקקה גם.
"אז אני מבינה שהכל טוב ביניכם אם את צוחקת." היא אמרה חייכתי אליה.
"מה איתך? יש לך מישהו?" שאלתי אותה ראיתי בעיניה עצב כנראה לא הייתי צריכה לשאול זאת. "את בסדר?" שאלתי אותה בעדינות.
"כן, הכל בסדר אין לי אף אחד." היא אמרה בחיוך ראיתי חיוך מזויף על שפתיה היא משקרת. אבל לא משנה לא אשאל אותה אחרי הכל גם היא ראתה שאיתי משהו לא בסדר ולא לחצה אליי.
"טוב אם כך חבל אני חושבת למישהי כמוך מגיעה הכי טוב." אמרתי לה בחיוך וכאן הפסקתי את השיחה.
"את אוהבת את אלירן?" היא שאלה אותי הבטתי בה ושמרתי על בעה קלילה למרות שלא הרגשתי קלילות כלל.
"אלירן בחור טוב אין טעם להכחיש אח שלך היה סבלני אליי מאוד למרות שרק הקשיתי עליו." אמרתי לה בקול רגוע וקליל. "למה את רוצה לשדח לו מישהי?" שאלתי אותה בחיוך צוחקת.
"לא הוא מאוהב בך מעל הראש אין טעם, אבל השאלה מה את מרגישה כלפיו." היא אמרה לי בקול קצת רציני מעיפה את הקלילות. אחרי שנייה הדלת נפתחה והשיחה נקטעה וטוב שכך ראיתי את הרופא נכנס איתו אלירן.
"אז מה גברת שמייב אני שומע מבעלך שאת רוצה לחזור חזרה לביתך זה נכון?" שאל הרופא חותם על המסמכים.
"אכן זה כך דוקטור אחרי הכל אני בריאה התעלפות קטנה לא תשאיר אותי בבית החולים." אמרתי בחיוך קריר קצת.
"אם כך הינה תופס השחרור שלך וכמובן תשתי הרבה מים ואל תסתובבי הרבה בשמש ותנוחי כמובן." הרופא אמר לי בחיוך.
"תודה דוקטור." אמרתי וקמתי לכיוון השירותים שתפתי את פניי והחלפתי לבגדים שלי ויצאנו ביחד שלושתנו ראיתי את רז. במסדרון הוא ראה אותי וישר חיבק אותי בחוזקה.
"איך את מרגישה לינה?" הוא שאל אותי תוך כדי חיבוק.
"אני מרגישה בסדר רזי." לחשתי לו חיבקתי אותו בחוזקה רציתי כל כך לבכות כי ידעתי שעוד מעט הכל ביני ובין אלירן בטח יגמר.
"את חונקת אותי אחותי." הוא צחקק צחקתי גם.
"התגעגעתי עליך רז." אמרתי בקול שקט מתתי לבכות ולהגיד לו שאני צריכה אותו שאני פוחדת שאלירן יחזור לאנה אבל שתקתי.
"לינה היום משחררים אותי מבית החולים אחותי." הוא אמר בקול רגועה כל כך.
"אני שמחה בשבילך בוא אני אעזור לך." אמרתי לרז בחיוך. "אלירן אני אחזור יותר מאוחר אני אלך קצת לרז נתראה מאוחר יותר." אמרתי לו בחיוך שומרת על החיוך רגיל.
"בסדר לינה." הוא אמר בחיוך והלכנו ביחד אני ורז לחדרו.
"מה קורה בינך ולבינו?" הוא שאל אותי בקול רציני.
"שום דבר, בינתיים קצת הכל השתפר." אמרתי לו בקול רגוע לא מספרת לו על חששות שלי.
"הוא פחות לוחץ אליי ויותר אנחנו מדברים ומשתפר קצת." אמרתי לו.
"אוקיי ומה פשר הדבר שהיית בבית חולים עם הכל בסדר?" הוא אמר בקול קצת ציני.
"זה לא בגללו סתם חלום מטופש חלמתי שאני מתה והרגשתי שאוויר בתוכי נגמר." אמרתי בקצרה משמיטה פרטים על אלירן.
"ומפה תספרי ביותר מדויק אחותי," הוא אמר בקול דורש.
"אחר כך רז בוא קודם נצא מכאן ואז נדבר." אמרתי לו בחיוך עוזרת לו עם התיק שלו.
הנסיעה עברה בשתיקה ואני חשבתי כיצד לספר לו את כל מה שעובר עליי וכיצד להסביר לו את החלום הזה. שיכול להיבא נחשול של גאות בליבי כיצד הגיד לו שאני חושבת שאלירן רוצה לעזוב אותי כנראה. כל זה רציתי לשפוך אבל גם לו לא השפוך כי הוא ישר יריב עם אלירן ואני לא יכולה לספר לאף אחד מה עובר בלבי. מה שבליבי ישאר רז אחד גדול לא רז אחי אלה סוד שלי.
השבויה הקווקזית פרק 25:
——רז——–
היא כל הנסיעה שתקה ואני שקעתי במחשבותיי, חלקם היו על אחותי מה עובר לה בלב. לא הבנתי מה קורה לה מה היא מנסה לעשות. אני רואה הכל איך היא לא מבינה את זה אני מכיר אותה יותר טוב מכל אחד בעולם הזה. אני יודע שהיא משקרת לי עכשיו כשהיא אומרת הכל בסדר ואני רואה את התוצאה על פניה החיוורות. אני לא מאמין ששיערה אינו שחור כפעם הוא היה בצבע בלונד הזה שהחוויר אותה אבל התאים לה, אבל תמיד שיערה השחור היה מדהים מבחינתי. כשהגענו למלון שמתי לב שהיא לבושה רק בגופייה שחורה ושורט עם כפכפים.
"אז אחות שלי מה את רוצה לשתות?" שאלתי אותה בחיוך מראה לה בירה וקולה היא צחקקה.
"תן בירה." היא אמרה בחיוך מתגרה יודעת שלעולם לא אתן לה לשתות מזה.
"בואי נסכים על פחית בלו." אמרתי לה מושיט לה בלו בטעם ענבים.
"טוב הולך אח יקר," היא אמרה משועשעת בחיוך. והתיישבנו על הספות בחדר.
"אז ספרי לאחיך הגדול מה עובר עלייך?" אמרתי מחבק אותה ליטפתי את שיערה קלות היא חיבקה אותי קלות.
"יש חלום שמטריד אותי מאוד אני הרגשתי שאני נחנקנת מתוך שינה." היא אמרה לי בקולה השקט.
"תספרי לי מה ראית לינה אני כאן בשבילך." אמרתי מנסה להרגיעה אותה קלות חיבקתי אותה.
"הלכתי בתוך ערפל באחוזה כלשהי, ושם שמעתי לחשושים של אנשים ראיתי את עצמי לבושה בשמלה לבנה תוך כדי שיצאתי מהמקום הזה מצאתי את עצמי בחוץ לא ראיתי כלום. ראיתי שם קהל של אנשים ואדם ששונא אותי מאוד מישהי שאני מכירה ראיתי אותה לבושה בשמלתי, ואז מישהי אמרה שאני מתתי הבטתי בעצמי הייתי מכוסה בדם. צעקתי שאני בחיים אבל אף אחד לא שמע אותי. הרגשתי שאני נחנקת קולי נעלם מתוך חלום התעוררתי וניסיתי להגיד לאלירן שנגמר לי העביר לא הצלחתי ונפלתי." היא סיפרה לי ראיתי בעיניה שהיא מחסירה דברים אבל לא לחצתי אליה כי ידעתי שזה רק יפגע היא תספר לי מתי שתרצה.
"אל תדאגי לינה זה רק חלום את תהיי בסדר. אל תתני לזה להטריד אותך עם את צריכה אותי אני תמיד כאן בשבילך אני אחיך והתפקיד שלי להגן עלייך." אמרתי מחבק אותה ליטפתי את שיערה העדין.
"אני יודעת רז תודה לך." היא אמרה בחיוך מחבקת אותי. "אז ספר לי איך אתה והבחורה ההיא?" היא שאלה אותי בחיוך.
"אה אליסון, היא בחורה יפה מדהימה שאני חושב מתחיל לנו משהו." אמרתי מצחקק היא ידעה שאני לא מסוגל לקשר רציני האמת וגם לא רציתי אליסון היתה בשבילי הסחת דעת בזמן שהייתי בבית החולים. ועכשיו שתתקשר למכבסה שם תמצא את הנייד שלי זאתי.
"מה אתה צוחק יאללה שפוך!" היא אמרה בקול עצבני מעט ואני צחקקתי.
"טוב היתה עוד בובה מתוך הבובות שלי." אמרתי לה בחיוך צוחק.
"למה אתה משחק בעוד אחת לעזאזל רז, למה אתה כל כך רע היא אהבה אותך בטח." היא התחילה עם סיפורי סבתא שלה שוב ואני רק צחקתי.
"איזה אהבה ואיזה נעליים." צחקתי עוד יותר. "מה יש לך תפרשי כבר מזה את לא יוצאת זוגיות עוד." אמרתי מצחקק היא צחקקה גם פעם היא היתה מתעצבנת עכשיו היא צחקה מוזר מאוד.
"אתה לא מתבגר אה אחי הגדול זה מרגיש שאני גדולה מבינינו." היא אמרה צוחקת צחקקנו לנו.
"מדברת אחת שברחה ביום החתונה שלה וזרקה על הרב עוגה ובנוסף ניסתה לרצוח את אחיה." אמרתי היא התחילה לצחקק לא שמעתי אותה הרבה זמן ככה צוחקת צחוק מתגלגל ושמח עד דמעות.
"כן אחלה חתונה שיזכרו אותה שנים ארוכות בספר הגינס ובמיוחד בארצליה למשפחת פרץ יהיה טראומה לכל החיים." היא אמרה צוחקת צחקקתי איתה.
"כן באמת היתה אחלה חתונה בהתחשב כך שאני והחתן שלך חיפשנו אותך כל הלילה." אמרתי צוחק איתה. "אגב איפה היית?" שאלתי אותה בהרמת גבה והיא רק צחקקה יותר.
"בעיר הכי אהובה עליך לתפוס בובות תל אביב." היא אמרה צוחקת.
"איפה בתל אביב יאלללה שפכי לאחיך," אמרתי לה היא חייכה.
"בלאונרדו קלאב." היא אמרה בחיוך גדול אני רק צחקקתי.
"מאיפה הכסף אחותי?" שאלתי אותה צוחק.
"בשביל זה יש חברים אחי." היא אמרה מצחקקת.
"את גדולה מהחיים גם חתונה אסון וגם הכלה ברחה בליל הכלולות." אמרתי מצחקק היא רק יותר צחקה.
"נראה עוד איך תהיה שלך רק על תעיף כוסות על הרב במקום לדרוך על הכוס." היא אמרה צוחקת על חשבוני.
"גם בלונדינית וגם מצחיקה את אני רואה אה?" אמרתי צוחק אליה.
"גם מכוער וגם קוף ולא מצחיק." היא אמרה צוחקת אליי.
"אני מכוער?" שאלתי אותה והתחלתי לדגדג אותה היא רק צחקקה יותר.
"רז תפסיק אחרת אני אזרוק עליך עכשיו נעליים." אמרה מצחקקת.
"אז תבקשי סליחה ותגידי שאני האח הכי חתיך שקיים וכל הגברים כולל הבעל שלך מכוערים." אמרתי לה היא רק עוד יותר צחקקה.
"סליחה ואתה אח הכי חתיך שקיים וכל כולל בעלי מכוערים לא כולל." היא אמרה את הכל ואז לחשה את שתי המילים האחרונות ודגדגתי עוד קצת והפסקתי.
"יופי ילדה טובה." אמרתי צוחק.
———אנאל———–
"אז מה הולך עם האחות הכי יפה שלי?" הוא שאל אותי ושם לנו כוסות מיץ ועוגות כמה.
"משועממת ושוקלת לחזור לארץ." אמרתי לו בחיוך קטן.
"אולי תבלי יותר לינה גם היא מדי פעם משועממת תצאו לקניון אני יודע." הוא אמר בחיוך גדול.
"נראה לי לינה עדיין לא בוטחת בי או במישהו מאיתנו." אמרתי לו בכינות.
"למה את חושבת ככה?" הוא שאל אותי בערמת גבה.
"אני מצטערת להרוס לך אני לא בטוחה עם ללינה יש תוכניות להיות איתך אלירן." אמרתי לו באי רצון את הדברים שראיתי והבנתי.
"למה את מתכוונת?" הוא שאל אותי.
"כששאלתי אם היא אוהבת אותך היא נראה שהתחמקה מהשאלה אני חושבת שהיא רוצה לתגרש עדיין." אמרתי לו ראיתי פניו הקרות מלאות זעם וכאב הוא נשם עמוק.
"את בטוחה בהשערה שלך אנאל?" הוא שאל אותי בקול קר קצת.
"אני לא בטוחה ממש אבל היא התחמקה מהשאלה ומשהו במבט שלה לא היה בסדר." אמרתי לו את מה שחשבתי וראיתי בה.
"טוב אני הדבר איתה עוד נראה מה קורה לה." הוא אמר בקול מרוחק קצת.
"טוב בוא נדבר על משהו פחות הורס שמחות, אז מה אחי היקר ספר לי איך הולך בסדרה שלך?" שאלתי אותו בחיוך.
"הסדרה הולכת ונהיית מעניינת יותר עוד מעט ההקרנה עוד חודשיים אחותי בינתיים עובדים על פרקים הראשונים לסדרה. לינה משחקת נורא טוב את הבחורה בסדרה רוז ואני משחק את דין הגבר העשיר השהיא צריכה לנקום בו. בסטים כרגע הכל מושלם הולך הצילומים היו ברמה אבל לצערי אנה הצטרפה גם לסט הצילומים היא תשחק את הארוסה שלי שם." הוא אמר בחיוך את הכל אבל חיוכו ירד כשביטא את שמה של אנה ואני הייתי בשוק קצת.
"רגע המפגרת הזו הולכת לשחק איתך על הסט?" שאלתי בשוק מדבריו.
"לצערי הרב כן." הוא אמר."אבל אל תדאגי זה רק צילומים לא יותר." הוא אמר בחיוך בטוח.
"אז עוד חודשיים ההקרנה וצריך להתקשר להורים שלנו הם חייבים לראות אותך. במיוחד אמא." אמרתי בחיוך גדול והוא צחקק.
"כן ועל הדרך נזמין את ההורים של לינה שיראו איזו שחקנית היא." הוא אמר מצחקק צחקקתי גם. למרות שעמוק בליבי דאגתי שהיא תחליט להתגרש ממנו.
"מה איתך אחותי איך הולך לך בתחום?" הוא שאל צוחק ואני הסמקתי.
"אין לי אף אחד אז תפסיק להביך אותי!" אמרתי לו והוא צחקק רק.
"כן בטח ראיתי אחותי היקרה איך הסתכלת על—" הוא התחיל להגיד וקטעתי אותו.
"סתום כבר יא שרוט אף אחד לא מוצא חן בעיני." אמרתי צעבנית טילים.
"אז את מסמיקה אחותי?\" הוא שאל בהתגרות.
"כי זה מביך אותי שאתה מדבר על השטויות האלה איתי." אמרתי מסמיקה עדיין והוא רק צחקק.
"מה שתגידי, רק שתדעי אני ראיתי את אוהבת אותו." הוא קבע בחיוך מאוזן לאוזן.
"תפסיק לחפור." אמרתי לו בקול קר. "בוא נלך לטייל משעמם לי כבר לשבת פה." אמרתי לו בחיוך.
"כן לדבר עליו משעמם לך." הוא אמר מצחקק ונתתי לו צ\'פחה.
"אני מציעה לך לברוח." ברחתי ממנו למעלית כשהוא אחרי צחקקתי כל הדרך.
יצאנו לנו מטיילים בקניון חפרתי לו קצת וקנינו בגדים כל מיני ועל הדרך אכלנו גלידה צוחקים.
——–אלירן———-
ערב הגיעה לוויתי את אנאל לבית אחרי יום כיף איתה היא קצת רוממה לי את המצב רוח. אבל עדיין חשבתי על השיחה שלנו על לינה לא ידעתי מה היא מתכננת לינה אבל אני אצטרך לדבר איתה על זה. כשחזרתי הלכתי דרך החוף חשבתי קצת על היחסים בנינו היא אמרה שהיא אוהבת אותי. האם היא שיקרה? או שזה היה באמת בנינו. חזרתי למלון כשאני שומע זרם המים במקלחת הבנתי שלינה חזרה בטח לחדר. חיכיתי שהיא תצא מהחדר האמבטיה. בינתיים לקחתי בוקסר וכלי הרחצה שמעתי את הדלת נפתחת הרגשתי ידיים מחבקות אותי. אלה לא היו ידיים שאני רגיל אליהם הסתובבתי וראיתי לנגד עיניי את אנה.
"את?" היא לבשה על עצמה רק מגבת על גופה.
"אני התגעגעתי." היא אמרה לפני שהספקתי להגיב היא נישקה אותי ופתאום דלת נפתחה וראיתי את לינה התנתקתי ממנה ראיתי בדמעותיה של לינה היא לקחה את התיק שלה וברחה משם.
"לינה חכי!" אמרתי ויצאתי מהחדר אחריה היא ברחה למעלית ירדתי מהר במדרגות אחריה. כשהגעתי היא יצאה כבר מהמלון ואני רצתי כמו מטורף אחריה.
"לינה אני אוהב אותך זה לא מה שאת חושבת." אמרתי תופס בידה היא לא הביטה בעיני.
"ראיתי מספיק אלירן זהו זה נגמר בנינו כלום לא יכול יותר מחר אני אבוא לקחת את הדברים שלי ואנחנו מתגרשים." היא אמרה משתחררת מאחיזתי.
"לינה אני אוהב אותך לא בגדתי בך." הוא אמר מביט.
"שקרן לפחות תודה כבר שרצית להיות איתי בשביל לסמן אליי וי אלירן זה נגמר." היא אמרה בזעם צעקה כל כך חזקה ועזבה ראיתי את הדמעות בעיניה. ואני הייתי מלא זעם.
"עכשיו אתה רק שלי אלירן פרץ." אנה אמרה בחיוך זדוני.
"לכי תזדייני יא בת זונה ואל תתקרבי אליי." אמרתי מלא זעם ונכנסתי למלון נועל את הדלת ונשבר.
המשך יבוא….
תגובות (2)
מסכנים לינה ואלירןןן אנה מגעילה אחריי זה בטוח שאליקן לא יהיה איתה שלא יתגרשו
בקרוב תגלו מה יעלה בגורל שניהם, דרך אגב עלה פרק חדש :))))))))))))))))))))))))))))))))))))))