"אני אוהבת אותך"- "פאנפיק" לסיפור שלי (חלק 1). אשמח לתגובות!

כל הבנות התכנסו בביתה של מירה, למה שאפשר לקרוא "ערב בנות". ובצדק, הן בילו עם הבנים יותר מדי בזמן האחרון, שכבר שכחו איך ערבים כאלה מתנהלים.
אלו היו מירה (כמובן), אנה, איילין, מיה, וסיף, שהגיעה במיוחד מאסגרד בשביל המאורע הזה.
"אז מה אנחנו עושות? כלומר, מעולם לא הייתי בערב כזה." אמרה אנה.
"מה שנרצה." השיבה מירה וכמה מהכרית עליה ישבה ותפסה בפנס שהיה מונח על השולחן שבחדר, הדליקה אותו והאירה את פניה מלמעטה. "אבל בואו נתחיל עם משהו פשוט יותר." היא כיבתה את מנורת התקרה.
"אנחנו צריכות לחשוש?" סיף התקוממה בבהלה. מיה הרגיעה אותה.
"לא. לא צריך לחשוש." ענתה במעט גיחוך.
מירה הביאה מנורה ניידת קטנה ומעוטרת פרחים ושמה אותה באמצע המעגל. "אני קוראת לזה "מעגל האמת"." היא חייכה בתחמנות.
"ומה זה? זה לא נשמע לי נחמד כל כך." אמרה איילין.
"זה כמו אמת או חובה. רק בלי החובה." הסבירה.
"בסדר מבחינתי. אין לי מה להסתיר." אנה התגאתה בעצמה.
"האומנם?" מירה ניסתה להפחיד אותה.
"כן. האומנם." היא צחקה והרחיקה את מירה ממנה.
" החוקים הם כאלה- כל פעם שמגיע התור של מישהי, היא חייבת לענות על כל שאלה שמישהי שואלת אותה. אבל, וזה הכי חשוב, לא שואלים שאלות מביכות או פוגעות." מירה הסבירה את המשחק. "אז מי מתחילה?"