Disney
הכתיבה שלי מבולגנת לכן?

אהבה וצרות אחרות 2 פרק 9

Disney 22/10/2014 1104 צפיות 2 תגובות
הכתיבה שלי מבולגנת לכן?

נקודת מבט הדר:
"אני מניח שאת הולכת להשאר עוד קצת" שמעתי מישהו אומר מאחוריי והסתובבתי בבהלה. "המפקד.." הסתכלתי על זיו המומה ושילבתי את ידי מנסה להסתיר את מחשוף חולצתי. "קראי לי זיו" אמר מחייך ולגם מכוס המשקה שבידו. "אממ אתה בטוח?" שאלתי במבט מבולבל והוא הנהן לחיוב. "אנחנו באזרחי את יודעת." אמר וחיוכו הופיע על פניו. "או שבמחשבה שנייה אולי לא כדאי שאני אדבר איתך עכשיו.." אמר והסתכלתי עליו בחיוך מבולבל. "אני די שיכור עכשיו ועצם העובדה שאת פה די מקשה עליי לשמור את הידיים שלי ברשותי" אמר והצליח לגרום לי לפעור את פי. "פאק אני מצטער" קרא ובא ללכת מהמקום. רגלו כמעט החליקה וכמעט גרמה לו ליפול אל תוך הבריכה הקרירה. תפסתי בשרוול חולצתו ומשכתי אותו אליי. "וואו" לחש בהתרשמות כשנצמד אלי וידו החלה לתפס אל מותני. "לא נראה לי שזה רעיון טוב" אמרתי לו בשקט וחיכיתי שיוריד את ידו. "רק עכשיו אני מבין..למה קוראים לו ממזר בר מזל" אמר והמבט המבולבל עלה על פניי בשנית. "תסביר לי. אני מרגישה ממש מטומטמת כשאני מדברת איתך" אמרתי בצחוק והוא חייך חיוך מאושר. "המפקד שלך. השכן של חברה שלך. החבר שלי,שמקבל את כל הטירוניות הכי יפות" אמר וקירב את ראשו אליי. "עד כמה אתה מכיר את דור?" שאלתי בחיוך תמים. "ככה את סוחטת אנשים?" שאל צוחק ופניי עטו הבעה נעלבת. "עוד לא ראית אותי בפעולה!" קראתי לו וצחוקו הופיע שוב "אני אשמח מאוד לראות אותך בפעולה" אמר בקול צרוד שגרם לסומק להופיע על פניי. "נראה לי שאני אצא לנשום אוויר קצת" אמרתי לו וידו ליטפה את לחיי. "אנחנו כבר בחוץ טיפשונת" אמר ומשך אותי אל שפתיו. לקחו לי כמה שניות להתרגל לרעיון שהמפקד שלי מנשק אותי. המפקד החתיך,המצחיק וחמוד להפליא שלי,בזה הרגע תופס ביד אחת בלחיי וביד השניי במותני. מצמיד אותי אליו עד שנסחפתי איתו כולי. "עכשיו את יכולה לסחוט אותי" אמר קוטע את הנשיקה ומתנשך בכבדות. הסתכלתי עליו נטולת כל שליטה עצמית ומבטו החל מתערפל. "אבל אני מזהיר אותך.." נצמד אליי מצח אל מצח ולחש,"אני במצב רעוע ביותר כרגע.." לחש לי ועצם את עיניו. "נתחשב בך" אמרתי מסתכלת עליו בחיוך ערמומי וצחוקו הרם נשמע. "נפלת עליי משמיים אה? עכשיו אני מבין מה דור מרגיש" אמר ואחז בחולצתי חזק. "מסכנים שכמותכם. נפלתם חזק" אמרתי במבט עצוב וחיוך מדהים עלה על פניו. "אז אפרופו דור.." תפסתי בידו והושבתי אותו על אחד הכיסאות בגינה. "כן?" שאל תופס בידי וכאשר התכוונתי להתיישב משך אותי אליו והושיב אותי על רגלו. "מה לעזאזל קורה בין שתי האידיוטים האלה?" שאלתי ושילבתי את רגלי מסתכלת על מבטו מתערפל שוב. חיוך עלה על פניי ובאצבע אחת הרמתי את סנטרו אליי.

"הם מה?!" שאלתי קמה ממקומי וזיו תופס במותני ומחזיר אותי אל ברכיו. בפעם השלישית בשעה האחרונה. "את באמת צריכה להפסיק לקום טיפשונת" צוחק הוא הסתכל על מבטי ההמום. "אני לא טיפשונת" הפגנתי בהתרסה ושילבתי את ידי. "את טיפשונת שלי" אמר והתקרב לתת לי נשיקה. "לא עד שתסביר לי כמה דברים." אמרתי והוא נאנח נשען לאחור. "מה שתרצי" אמר ואני חייכתי מעלה חיוך על פניו. "אז דור בעצם מאוהב בטירוף בליה,והוא לא אומר לה את זה כי הוא מפחד מההשלכות של זה?" שאלתי והוא הנהן לתשובה. "והוא מנסה למצוא לזה פתרון אבל היא פשוט בלתי נסבלת?" מהנהן שוב הוא חיכה לשאלה האחרונה שלי,"אז מה זה אומר עלינו?" שאלתי והוא מצמץ כאחד ללא תשובה."אממ.." הסתכלתי עליו ממתינה כשלבסוף חייכתי. "אתה יודע מה? עזוב..אני לא רוצה לסבך אותך ולשבש את התפקיד שלך. אני אלך הביתה,לילה טוב" אמרתי ונישקתי את לחיו. קמה על רגלי החלתי להתקדם אל ליה שעמדה ליד הבית עסוק בשיחה עם מישהי.

"היי את" הגעתי אל המקום שבו ישבה ליה עסוקה בשיחה עם מישהי. "היי,איפה היית?" היא שאלה והסתכלה עליי ממתינה. "שוטטתי" אמרתי מחייכת למבטה החשוד. "שוטטת?" היא היא הסתקרנה מחוייכת וצפתה בדבר מה מאחורי כתפי. "היי ליה" זיו נעמד לידי בחיוך רגוע. "היי" היא החזירה לו בנימוס וצחקקה מנסה להבין מה קורה פה. "כבר הולכות?" הוא שאל במבט מתעניין וראשה של ליה הניד לשלילה,"לא אמרתי את זה." החזירה לו בחיוך מתרחב ומרוב בושה הסטתי את מבטי לכיוון הנגדי. "אז זה יהיה בסדר אם אני אקח לכמה רגעים את..איך אמרת שקוראים לך?" הוא שאל מצביע עליי. הזעם החל לזרום בכל גופי והרגשתי את קצות אצבעותיי מעקצצות. "בן זונה" סיננתי לו והוצאתי את כל הכעס שלי במכה שכיוונתי היישר לסנטרו. כשראשו אפילו לא הוטח הצידה חשבתי שהמכה לא הזיזה לו. מרים את ידו ומשפשף את אזור סנטרו הוא אמר בגיחוך זועם,"את מסתכנת,לוי" כשידו תופסת בזרועי בחוזקה ניסיתי להעיף את מגעו ממני,"עזוב אותי!" קראתי אך הוא לא וויתר. מוביל אותי אל תוך הבית הוא הרגיש מספיק בטוח לעזוב כשנכנסנו לאחד החדרים שבבית. "מה אתה רוצה עכשיו? קיבלת נשיקה,אפילו ישיבה על הברכיים. הייתי נערת השעשועים הכי טובה שיכולתי!" קראתי בציניות ובמשך חצי דקה הוא פשוט בהה בי. "דבר!" קראתי לו והוא תפס בחולצתי מושך אותי אליו ומרים אותי אל הדלת הסגורה שמאחוריו. "ילדה טיפשונת ואמיצה" הוא לחש ונישק אותי שוב. הפעם חזק יותר וארוך יותר. למשך חמש דקות שלא רציתי שייגמרו ידיו גיששו על חולצתי,מתגנבות בטעות אל מתחתיה ואוחזות את עורי ברכשוניות. "ההתנצלות מתקבלת." הוא אמר כשמצחנו צמודים זה לזאת. "דפוק" אמרתי צוחקת וליטפתי את חולצתו,מנסה להעלים את הקמטים שאחיזתי גרמה. כשאצבעו מרימה אתה סנטרי אליו הסתכלתי על עינייו החומות והשיער המגולח בקצוות ברורים. חצי חיוך שובב הופיע על שפתיו ועורו השחום גרם לי להראות טיפה יותר בהירה. "תני לי לדאוג להכל" אמר והצמיד לי נשיקה חטופה. "עכשיו תצאי מהחדר הזה ואל תיפלי לרשת של אף אחד ברור?" שאל וחייך אליי. "לא אפול לרשת אם תצא משוק הדיג" הסתכלתי עליו במבט מסוכן וחיוכו הפך כעת לצחוק. "מהרגע שראיתי אותך נגררת בידי דינה,נהייתי מובטל"


תגובות (2)

את כל הקטע של המעלה עד הקטע השלישי קראתי שזה מנקודת המבט של ליה עד שהבנתי שזה בכלל נקודת המבט של הדר (הדר קוראים לה נכון?) הכתיבה יותר מסודרת עכשיו אבל תגידי מתי שזה נקודת מבט של מישהו אחר זה יקל עליי מאוד תמשיכיי סיפור יפה

22/10/2014 14:26

חחחלחחחחחחח תמשיכיי

22/10/2014 16:26
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך