road in cord 36'-פרק 18

נשכבתי על המיטה והסתובבתי לצד השני כדי לא להיות מול תומאס , הגב שלי היה לכיוונו ואני לא ידעתי אם הוא נמצא עם פניו אל גבי , או עם גבו אל גבי .
בהיתי בחלון במשך הרבה זמן ובשעון הדיגיטלי היה כתוב "2:06" וחשבתי לעצמי שהזמן עבר די מהר , תומאס הסיח את דעתי .
למה הוא התכוון בזה שאנחנו מתעללים אחד בשני ? הוא התכוון לכך שהוא מתנהג אליי כמו חמור ואני מתנהגת אליו באותה צורה בחזרה וכתוצאה מכך אנחנו מתעללים אחד בשני ? או שבזה שאנחנו מתקרבים אחד לשני בצורה שהיא קצת יותר מידידות אנחנו פוגעים אחד בשני??
השאלה הזאת ליוותה במשך כל הזמן בהייה שלי בחלון, הסתובבתי לרגע עם ראשי כדי לראות אם תומאס כבר ישן אבל הוא לא היה שם , הצד שלו במיטה היה ריק.
הסתובבתי עם כל גופי וניערתי את עיניי כדי להישאר ערנית ולחפש אותו , אבל אחרי עשר שניות של חיפושים מצאתי אותו , יושב מול המחשב כמובן ושותה עוד בקבוק בירה , כמה אפשר לשתות אלכוהול ?? יש לו כבד כמו של דוב??
הסתובבתי חזרה לחלון כדי שלא יבחין בי , העייפות הכתה בי ונירדמתי .
ישנתי עמוק , היה שקט ואני חלמתי חלום מוזר , חלמתי שאני מאחרת לרכבת ואני רצה אחריה הרבה זמן ומהר , אני רצה ורצה ורצה חסרת נשימה ותנשפת ובסוף המסלול אני נופלת לתוך אגם מים וטובעת , מה יש לתת מודע שלי ??
התעוררתי מהחלום כאשר הרגשתי יד מסביב האגן שלי , סובבתי את ראשי אבל לא הייתי צריכה לסובב יותר מידי זה תומאס שחיבק אותי מאחור עם ידו על מותניי ופניו טובעות בשערי.
"נהיית עייף רק עכשיו?" שאלתי אותו מבלי לזוז מהפוזה ששתינו היינו תקועים בה
"תישני" הוא ענה בלחש ואני רק הסתכלתי על השעון וכשראית שהשעה היא 4:13
נרדמתי בחזרה , לא היה לי כוח להעיר לו על היד והמצב הצמוד שנתקענו בו כי זה הרגיש לי כמו חלום גם ככה , שום דבר מזה לא הרגיש לי אמיתי , הייתי מסוחררת ומטושטשת מידי כדי להבדיל .
וככה עבר הזמן עד שהתעוררתי והאור מהחלון סינוור אותי , הסתרתי את האור בידיי וסובבתי את פניי , הצד של תומאס במיטה היה מבולגן , הסדין מתקלף מפני המיטה ומתקמט , הכרית עקומה.
נינה התעוררה והלכה על קצות אצבעותיה כדי לא להעיר את ג'יימס לעברי , היא קפצה על המיטה ונישכבה לידי .
"איך עבר עלייך הלילה ?" היא חייכה ברמיזה לתומאס
"מציק ומשעמם " אמרתי כדי להחזיר אותה להגיון
"עם תומאס ? אין מצב " היא ניסתה לפתח דו שיח על תומאס
"מה איתך? שמתי לב שהלילה שלך עבר יותר טוב משלי " אמרתי לה בנסיון לשנות נושא
"אני וג'יימס .. השלמנו פערים " היא אמרה באושר
"נשמע רציני " אמרתי
"על מה שתיכן מדברות כל כך הרבה ?" קולו של ג'יימס נשמע , כנראה התעורר .
קמתי מהמיטה והלכתי לחדר מקלחת לצחצח שיניים בזמן שנינה סידרה את חפציה בתיק
התחלתי לסדר גם אני את תיקי וסיימתי לפני ג'יימס ונינה אז ירדתי למטה כבר להתמקם במכונית .
כשירדתי הבחנתי בתומאס נשען על המכונית ומדבר ברצינות רבה עם מישהו בטלפון ולא ניראה לי שהוא הבחין בי באה.
"אתה תמכור את זה , שמעת אותי ?!" הוא צעק בטלפון " הוא חייב לי את הכסף זה לא מעניין אותי " הוא המשיך לצעוק ואז לצערי הרב ראה אותי באופק , הוא ליחשש משהו לטלפון במהירות וניתק.
"מה קרה ?" שאלתי
"סתם , בן דוד שלי האידיוט " הוא אמר בהסטת מבט ולמה שהוא זה לא נשמע אמין .
"טוב" ניגשתי למושב האחורי לשבת אבל הוא תפס בכף ידי לפני שהספקתי .
"את יושבת במושב הקדמי " הוא אמר
"למה לי ??" שאלתי בטון גבוה
"ניתן לזוג יונים שלנו להמרח אחד על השני היום , לא חושבת?" הוא שאל וחיוך קטן התפרס על פיו
טוב נו , רק בשביל נינה וג'יימס הסכמתי לעבור לשבת במושב הקדמי .
פתחתי את הדלת והתיישבתי במושב של ג'יימס , זה הרגיש לא נוח , כאילו אני בוגדת בו , כאילו אני לא שייכת למושב הזה ואני עושה פשע בכך שאני יושבת בו , ישבתי במושב הזה קודם אבל זה בחיים לא הרגיש לי כל כך משמעותי כמו עכשיו.
תומאס נשאר מושען על המכונית וכנראה חיכה לג'יימס ונינה שיבואו .
ג'יימס ונינה ירדו ושמו לב שהתיישבתי במושב של ג'יימס וניגשו אל תומאס מיד.
"אני ורוקי החלטנו לשבת ביחד היום , לא אכפת לכם לשבת ביחד מאחור?" תומאס אמר ונינה הפנתה עליי מבטים מחייכים וסקרנים מעבר לחלון המכונית .
"היי !! תשמור על הפה שלך!! " דפקתי על החלון וצעקתי מהמכונית, נינה וג'יימס התיישבו ביחד מאחורה ואז תומאס התיישב לידי והסתכל עליי במבט מאושר והוא התניע את האוטו .
התחלנו לנסוע שוב ואני הייתי מאושרת משתי סיבות .
הראשונה היא שיותר נוח במושב בקדמי ופחות בחילות ומבטים דרך המראה
השנייה היא שזה כבר היום השני שאנחנו בדרכים ואנחנו רק הולכים ומתקרבים אל עבר המקום המסתורי והרחוק הזה שדורש שתי ימי נסיעה .
"מה התוכניות להיום ?" הייתי במצב רוח טוב אז כבר התחלתי להתעניין
"עוד שעתיים נעצור לאכול ארוחת בוקר במיזורי ומשם ניסע לקליפורניה שזה בערך ארבע שעות " תומאס ענה מפוקס ביותר על הכביש .
"אנחנו כרגע במיזורי נכון ?" שאלתי את תומאס כדי לסדר לעצמי את המפה בראש
"כן" הוא ענה
המקום שהגענו אליו היה שקט , אנשים תרבותיים יחסית לדיינר דרכים .
אני נכנסתי בספה הקטנה ראשונה , מול החלון ותומאס נתקל בכולם רק כדי להתיישב לידי כך שהייתי באמצע בין החלון לתומאס , הוא שוב עשה את הקטע המעצבן שלו של להזמין בשבילי .
"מנת פנקייקים לשתינו בבקשה " הוא אמר למלצרית
"אתה עושה את זה שוב !" צעקתי עליו
"עושה מה?" הוא שאל כאילו לא ידע אבל היה ברור לי שהוא כן יודע
"אני לא רוצה פנקייקים !" צעקתי שוב
"אז מה בשבילך גברתי ?" המלצרית שאלה
הרהרתי והרהרתי ושום דבר טוב לא עלה במוחי , האמת שממש רציתי פנקייק אבל אחרי מחשבות רבות שמתי לב שכולם מחכים לי .
הסתכלתי על תומאס במבט של 'צדקת ' , כי אני באמת רוצה פנקייק .
"בקיצור פנקייקים " תומאס אמר בנימת ניצחון
"קפה לשתינו" גם נינה הזמינה בשביל ג'יימס אבל ההבדל היחידי הוא שלה מותר להזמין בשביל ג'יימס , הם זוג . אני ותומאס לא !
אכלנו באיטיות ולקחנו את הזמן וכשחזרנו לאוטו הוצאתי את הטלפון במהירות , השעה הייתה עשר ואני בטוחה שרוי בבית ספר ואמא בעבודה אבל החלטתי להתקשר בכל זאת.
"רוקסן? " אמא שאלה בקו השני
"כן אמא זאת אני , מה קורה ?" שאלתי
תומאס פתח בזריזות את האוטו וחטף מידי את הטלפון וניתק את השיחה במהירות , לא הבנתי מה קורה עד שניזכרתי בחוקים המטופשים של ג'יימס מאתמול .
"היי היי ! מה הלחץ?" שאלתי בהעמדת פנים שאני לא זוכרת את הכללים
"רוקסן היינו ברורים , שיחות רק מהטלפון שלי ! " הוא צעק ונכנס למושב לידי
"אוקיי , שכחתי , לא שמישהו טורח גם להסביר לי משהו לגבי החוק המיסתורי הזה " צעקתי ברמיזה לקבל הסברים.
"את תדעי בבוא העת " הוא ענה בחוצפה
"מדהים " שילבתי את ידיי ונחרתי בבוז מתחת לאפי
ג'יימס ונינה נכנסו גם הן לאוטו והחלנו ליסוע , למרות הכעס שלי על תומאס ההתרגשות שלי גברה , אנחנו כבר מגיעים .
לא משנה לאן , אבל אנחנו מגיעים ואני יודעת שעם נינה , תומאס וג'יימס לא יהיה משעמם , לא משנה איפה .
התחלנו להתקרב ואני ראיתי באופק גלגל ענק ורכבות הרים , שאלתי את עצמי אם זה פארק שעשועים , סגנון לונה פארק אבל היה יותר מידי אנשים בכניסה , בחנייה ובמתחם עצמו .
"אני לא חובבת מתקנים " לחשתי לתומאס
"את איתי , הכל בסדר" הוא לחש בחזרה וחייך חיוך שמילא אותי בביטחון
נינה יצאה במהירות מהאוטו והחלה לקפוץ מרוב שמחה וברגע שג'יימס יצא היא רצה אליו וקפצה עליו וכרכה את ירכיה סביב מותניו של ג'יימס והם התנשקו ואני ציחקקתי .
" ברוכים הבאים ליריד הפסטיבלים" נינה הודיעה ברגע שירדה מג'יימס והפסיקה לחלוק איתו את הדי אן איי שלה .