הושיטי לי ידך,על תפחדי-פרק חמישי.
פרק חמישי-"Say something"
כבר כמעט שבוע עבר,ואני נעולה בחדרי.
אני יושבת בחדרי על המיטה ומכסה את עצמי עם הפוך החם,החשק בתוכי לחיות נמחק ואני רוצה למות בכל דרך אפשרית.
עברו כמה ימים שבהם אני בלי מזון ואו שתייה.
בלילות אני בוכה,ובימים אני מקשיבה למוזיקה.
בצהריים אני ישנה עם בגדי קיץ והמזגן מופעל לקור למרות שבחוץ השלג עדיין חוגג.
אני מפחדת לצאת מחדרי,כי בחדרי אני מוגנת,מוגנת מהמציאות המרירה והאכזרית שמחכה שם מעבר לדלת.
יותר מהכל אני מפחדת שסער יצחק או ירחם ויספר לחבריו.
אני כל כך רעבה,שביטני נדבקת לגבי מרוב רעב.
ועושה רעש כמו פרה רעבה.
אני מציצה מהחלון שבחדרי ומביטה על עבר החנייה הריקה שמסמנת לי את העובדה שסער לא בבית.
פתחתי את דלת חדרי וירדתי במהירות למטבח,פוחדת שסער יבוא ויראה אותי.
אני מכינה לעצמי סלט לצידו צלחת ועליה מונחים שני סטייקים עסיסים ואדים חמים עולים מהם מסגירים שהם רק טוגנו,וליד הסטייקים אורז עם ירקות מוקפצים.
לקחתי בקבוק קולה ועליתי בחיפזון לחדרי,נכנסת ונועלת אותו…..
לאחר הארוחה הגיעה שעת הצהריים,הייתי לבושה בגופיה ושורט קצר ממש.
המזגן היה על 16 מעלות קור ואני שכבתי במיטה ללא שמיכה.
התענגתי על הקור שפגע בי,צחקתי כששיניי החלו לנקוש זו בזו ונכנסתי לפוך החם.
״עדן?״שמעתי לפתע את קולו של סיר מאחוריי דלתי.
שתקתי.
״עדן תצאי בבקשה.״
״עדן אפשר להיכנס?בבקשה אני מתחננן.״
שתקתי שוב.
״עדן תגידי משהו,בבקשה ממך.״
״מה סער?״אמרתי בקול.
״הם בכלא כבר מאותו יום שהם ביצעו את האונס.״שמעתי אותו אומר
״מה?מה זאת אומרת?את מי?״שאלתי והתקרבתי לדלת מצמידה את האוזן לדלת.
״אותם הבני זונות שאנסו אותך.״הוא אמר בקול חלש.
ואני?אני נשארתי המומה ודבוקה לדלת.
תגובות (3)
אני עוקבת אחריי הסיפור שלך ואין לי מושג למה! יש הרבה שגיאות, הפרקים מאוד קצרים ואין התקדמות בעלילה. מקווה שלא העלבתי אותך, אבל זו דעתי ואם את רוצה סיפור טוב אני ממליצה לך לקחת לתשומת לבך את הערותיי.
שגיאות במה?
אני יכולה להסכים שיש לך שגיאות והתקדמות הסיפור איטית.. אני חושבת שהסיפור נחמד.. תמשיכי!