רסיסים|תקציר|
"לא יודע למה!"הוא הרים את קולו.
"אז עזוב, להתראות" הסתובבתי-אך הוא תפס את ידי וסובב את גופי צמוד אליו.
"אוח'!" הוא התעצבן, נהיה אגרסיבי ואני מודה שזה קצת הפחיד אותי,"איך את היחידה שלא קולטת?!" מרוב שהיינו קרובים הרגשתי את הבל פיו, את פעימות ליבו,ראיתי את הזיעה שעל מצחו וכמה הוא לחוץ מהרגע.
"מה…אני…לא…מה…"גמגמתי,בוהה בשפתיו היפות שרק במרחק נשימה אחת בלבד משפתיי.
"את קולטת בכלל מה אני מרגיש?"הוא הסתכל עמוק לעיניי, הושיט את ידו אל ידי והניח אותה על לבו שפועם בחוזקה.
מה הייתי עושה כדי לחזור לרגע הזה,
מה הייתי עושה כדי שירגיש שוב את מה שהוא הרגיש באותו רגע,
מה הייתי עושה כדי שלא ישנא אותי,
מה הייתי עושה כדי שיאהב אותי,
שוב.
————————————————————————————
תגובות (7)
זה קצר יחסית לפרק 1, אבל יש לזה התחלה מעניינת, אהבתי
אהבתי.. כן, קצת קצר אבל לא נורא תמשיכי!
קצת קצר, אבל ממש יפה! מתה לראות המשך !
וכמובן, אם בא לך, אני אשמח אם תקראי את הסיפור שלי, ותגיבי :)
ממש
מדהים!
אשמח אם תקראי את הסיפור שלי( :
ממש יפה….את כותבת יפה אשמח ליקרא את ההמשך :)
זה היה קטע קצר, זה טוב עיניי, לא מראה הרבה, הולך להפתיע.
זה נשמע נחמד מאוד.