חיי לירז – פרק 3

לפתע הטלפון שלי צלצל – שיחה מבר.

לפני שעניתי אבא אמר,

"אני ואת לא גמרנו את השיחה!" אמר ויצא מהחדר.

עניתי לטלפון והתחלתי לדבר.

"ואי ברוש אני חייבת לך! תודה!" שמחתי.

"למה, מה קרה?" שאלה בר.

"הצלת אותי! תודה!" עניתי.

"במה? לא הבנתי" אמרה.

"לא משנה, אני אסביר לך מחר." אמרתי.

"אוקיי, טוב בקיצור את לא מאמינה מה קרה!" אמרה בהתלהבות.

"מה קרה?" שאלתי.

"דור הציע לי לצאת איתו היום ב10!" ענתה בהתרגשות.

בר מאוהבת בדור מתחילת שנה שעברה. סוף סוף הוא מציע לה!

"אני באה עכשיו!" אמרתי.

"בואי נו מהר!" אמרה בר.

שמתי חולצת סירה שורט ונעלי בובה. לקחתי אוזניות, מפתח לאוטו ויצאתי מהבית.

-הגעתי לביתה של בר-

"היי" בר אמרה ונתנה לי חיבוק.

"היי, איך את?" שאלתי בסקרנות.

"אני מתרגשת! אני צריכה שתעזרי לי לבחור בגדים" אמרה בר בהתלהבות.

"ברור, את תראי נוצצת!" אמרתי.

"טוב אז נתחיל?!" אמרה בר בהתרגשות.

חיטטתי לבר בארון, והבאתי לה ללבוש שמלת סטרפלס בצבע שחור, נעלי עקב,

תיק צד אפור.

עשיתי לבר מחליק ובקצוות בייביליס, איפרתי אותה מעט – מסקרה, איילינר, עיפרון

ואודם אדום. והיא הייתה פשוט מושלמת!

"ואי חיים שלי, תודה!" אמרה בר.

"בכיף יפה שלי, את הורסת!" החמאתי לה.

"את לא מבינה איך עזרת לי!" אמרה בר.

"טוב מספיק עם התודות, תודי לי אחרי זה. יש לך דייט על הראש לא?" אמרתי.

"צודקת" אמרה בר ושתינו צחקנו.

"עכשיו השעה 21:57 תצאי שלא תאחרי הוא בטח מחכה לך בחוץ" אמרתי.

"ביי" אמרתי, נתתי לה חיבוק ויצאתי.

-נקודת מבט בר-

שמעתי צלצול של הודעה, פתחתי את הטלפון ראיתי שדור שלח לי הודעה

דור- 'מאמי תצאי אני בחוץ'

אני- 'אני כבר בחוץ, מחכה לך'

נו מה קורה? איפה הוא? השעה כבר 22:20 אני מחכה לו כבר 20 דקות.

אני מאוד מקווה שהוא לא הולך להבריז לי, ושהוא פשוט קצת מתעכב.

לאחר כמה דקות החלטתי לשלוח לעומר הודעה.

אני- 'דור איפה אתה? אני מחכה לך כבר יותר מ20 דקות!'

דור- 'מצטער. אני תכף בא 5 דקות אני אצלך. פשוט היה פקק!'

אה מזל.. כבר חשבתי שהוא מבריז לי. הוא אמר שהוא בחוץ אז איפה הוא?

אני- 'אבל אמרת שאתה בחוץ!'

דור- 'תקשיבי לא מתאים היום, פעם אחרת'

הוא לא אמיתי! לא! הוא צוחק נכון?! אני לא מאמינה.

נכנסתי לבית שלי, ועליתי מהר לחדרי. לא רציתי לבכות אבל לא יכולתי לעצור את זה.

נזלה לי דמעה, ועוד אחת.. עד שפשוט כבר בכיתי.