אגם וגפן – פרק 11

ירדתי למטבח לאכול משהו אבל פתאום ראיתי את אחי הגדול יואב כן זה שלא סיפרתי לכם עליו בגלל שלא הרגשתי צורך אני ויואב מבחינתי לא אחים
יש לנו אותם הורים ואותן אחיות ובמקרה אותה משפחה
אנחנו לא מדברים כבר חצי שנה הסיבה היא שהיינו חברים כל כך טובים ואז פתאום נכנסה שיר לסיפור חברה שלו שבהתחלה היא הייתה בסדר בעיני עד שהתחלתי להבין שהיא בוגדת בו
וסיפרתי לו והוא לא האמין לי הוא האמין לה
ואמרתי לעצמי אוקי אולי אני מדמיינת אבל אז כשראיתי אותה בפארק בחמש בבוקר יושבת עם גבר אחר שהוא לא אח שלי ומתנשקת איתו ידעתי שהיא בוגדת בו דיברתי עם אחי ניסיתי להסביר לו והוא לא האמין לי לאף מילה שלי הצטערתי שלא צילמתי אותה הפרחה הזאת ועד עכשיו הם ביחד ולא ניראלי שהם הולכים להיפרד
כל כך נפגעתי ממנו שפאקינג ראיתי אותה והוא לא האמין היא כישפה אותו המכשפה הזאת אני לא סובלת אותה ולא סובלת אותו שיחנקו ביחד הם לא מעניינים אותי
"מה יש לאכול?" יואב שואל אותי כאילו אני אמא שלו
"מאיפה אני יודעת מה אתה שואל אותי?"
"אה נכון שחכתי שאת ילדה קטנה"
"יואב שחרר לי מהחיים מהר" "סבבה שיחררתי"
הוא עשה תנועה צינית של הרמת ידיים והלך לשבת בסלון
אני מתגעגעת לתקופה שהיינו חברים שהיינו מכינים יחד אוכל וישנים יחד במיטה כמו אחים אמיתיים
שהייתי מספרת לו הכל והוא היה האוזן הקשבת שלי
והיה מגן עליי תמיד בלי לתת חשבון כשהוא לא היה מזניח אותי בשביל הכלבה הזאת
"אני מכינה שניצלים אם בא לך"
"בא לי הכל" הוא צחק
רציתי לנסות להתקרב אליו אבל ידעתי שאני לא יכולה בגללה שהיא תרחיק אותנו שוב
אחרי שאכלנו את השניצלים בשתיקה עליתי לחדר שלי
ישבתי במיטה אף אחד לא היה בבית חוץ ממנו וממני
שמעתי צעדים לכיוון החדר
ויואב נכנס "מה?" אמרתי לו "התגעגעתי אלייך"
"אתה? מה קרה מה אתה צריך?"
"אגם די עם זה באמת התגעגעתי אלייך"
הסתכלתי עליו ודמעות החלו לרדת מהעינים שלי "גם אני ויש לי כל כך הרבה מה לספר לך" התפרצתי בבכי
"בואי לפה" הוא אמר
קמתי לכיוונו וחיבקתי אותו "יזבל חצי שנה לא הזיז לך?" אמרתי לו "הזיז לי תאמיני לי בגלל זה באתי לפה"
"נפרדנו" הוא אמר "אתה והיא?" "כן"
"אני מצטערת לשמוע" שיקרתי
"זה בסדר את לא צריכה לשקר בשביל שאני ירגיש טוב עם עצמי" צחקתי "מה יש לך לספר?"
"נפרדנו" "את ותובל?" "כן" "רק עכשיו?"
זרקתי עליו את הכרית "סתום סתום תפה אני לא מבינה מה אתה עשית עם זאת עד עכשיו"
"מה ויש לך מישהו?" "אפשר להגיד והוא פי מליון יותר טוב מהמפגר הזה" "אני שמח לשמוע התגעגעתי אלייך ימכוערת" "גם אני אלייך מכוער" חיבקתי אותו שוב ואז הוא אמר "טוב גומי אני צריך ללכת לעבודה אני יחזור מאוחר יותר" הוא נישק אותי במצח ויצא מהדלת
שמחתי מהלב סוף סוף שמחתי חזרנו לדבר זה לא מובן מאליו מבחינתי
יש!!
התקשרתי לעדי כמעט חנוקה "דידי השלמתי עם יואב"
"דיייייייייי יואו לא נכון סוף סוף" היא התרגשה היא לא סבלה את זה שאנחנו לא מדברים "כן באמת סוף סוף"
"מה עם התאנה הזה נו איך קוראים לו?" נקרעתי מצחוק "גפן גפן ידפוקה" "נו אותו דבר מה איתו?"
"אני רוצה לדבר איתו בקשר אלינו כי אני לא יודעת מה אנחנו עכשיו מה הסטטוס שלנו מבינה?"
"תדברי איתו באמת מה יש לך להפסיד?"
"אני יתקשר אליו עכשיו לאב יו"
"לאב יו נשמתייי"
התקשרתי לגפן וקול של בחורה עונה לי
"הלו?" "מי זאת?" "אל תיבהלי זאת נטע אחות של גפן"
"לא נבהלתי" צחקתי "מה קורה איתך?" היא שאלה
"סבבה ואת?" "מעולה! מה את אגם שגפן לא מפסיק לדבר עליה?"
"אה וואלה הוא מדבר עליי?" "הוא לא מדבר הוא חופר" נקרעתי "בחייאת מה הוא אומר"
"תשאלי אותו" היא צחקה "תביאי לי אותו ואני אשאל"
"סבבות שניה"
"מה היא אמרה לך המפגרת הזאת?" צחקתי "שום דבר מעניין" "מה קורה?" "הכל טוב ואתה?"
"סבבה מה רצית?"
"שניפגש את האמת" "וואי זורם לי מזה משעמם לי בבית יבש פה אני חצי שעה אצלך"
"סבבה" צחקתי "רק תדריכי אותי כשאני ייגיע לישוב איך להגיע לבית שלך מהכניסה"
"אין בעיות דבר איתי"
אחרי בערך חצי שעה הסברתי לו איך מגיעים לבית והוא חיכה לי למטה
אמא שלי כבר הייתה בבית וגם אחותי הדר
יצאתי אליו "שלום שלום" אמרתי
"איזה יפה את אין דברים כאלה והבושם שלך מחרפן אותי" צחקתי "שלום גם לך שוב"
הוא חיבק אותי בחיבוק הזה שלא באלי לעזוב אותו לשניה
"מה איתך?" הוא שאל "הכל טוב ואתה?"
"הכל מעולה בואי כנסי לאוטו ניסע לאן שהוא"
עליתי למכונית והוא התחיל לנסוע לא היה לי מושג לאן אבל זרמתי איתו
"אני לא מבין מה תובל חשב שהוא ויתר עלייך לעזזל?"
התרגשתי שהוא אמר את זה "חשוב לי להגיד לך משהו"
הוא אמר שוב "היו לי מלא חברות לא מתוך התנשאות או משהו חלק סתם סטוצים וחלק היו חברות רציניות אבל עם אף אחת באף זמן לא הרגשתי מה שאני מרגיש אלייך ואיתך"
הייתי בשוק "היו לי רק שני חברים" צחקתי
"מזה אומר עלינו?" שאלתי אותו "מזה אומר?" הוא שאל לא מבין את השאלה שלי
"מה אנחנו?" אמרתי לו
"תקשיבי אגם אני נפגעתי כל כך הרבה אני פוחד שאני יעשה משהו שאני יצטער עליו אולי זה לא ישמע הכי גברי אבל תכלס אני פוחד להיפגע שוב אני נותן את כל כולי לבחורה והיא מנצלת את זה ותאמת שעייפתי"
הוא כזה מושלם שהוא מודה שהוא לא רוצה להיפגע הוא כל כך שונה מיוחד "את האמת גם אני פוחדת להיפגע" "תסמכי על זה שאני לא יפגע בך בחיים שלי אבל בחיים שלי ואני לא אתן לאף אחד אחר לפגוע בך מבינה?"
וואו אין אפשרות לתאר את האושר שהוא מסב לי תחושת הביטחון הזאת
"אני גם לא אחת שפוגעת במיוחד לא באנשים שאני אוהבת"
"את אוהבת אותי?"
הוא שאל והייתי בשוק