מלאך ושטן- פרק 22-

פרק 22-
מנקודת המבט של אלינור-
״אני מותשת״ דנה מלמלה כשיצאנו להפסקה.
״את רצינית? היו לנו שעתיים חלון עכשיו..״
״לא ישנתי טוב כל כך פשוט״ היא קטעה אותי. הסתכלתי עליה.
״את מתנהגת מוזר״ מלמלתי בגיחוך.
״זו התקופה בשנה שאני לא ישנה טוב, שום מוזר״ היא אמרה. ברור, ברור.
״אני לא אשאל אותך למה, אבל כשאני התנהגתי מוזר היה את הקטע עם מה שמו״ אמרתי.
״׳מה שמו׳, וואלה, ממתי איתי קיבל את הכינוי הזה?״ היא גיחכה. ניסיתי להתקדם יותר מהר, כדי שנגיע לכל החברות ונפסיק לדבר על הנושא הזה.
״כי הוא בן זונה״ סיכמתי. ״שנעלם לי שלושה שבועות וסינן אותי לגמרי. עזבי, היה ונשכח״ מלמלתי.
״כן, אני רואה שנשכח״ היא גיחכה. הסתכלתי עליה, ואז לאזור שעליו עיניה מביטות.
איתי. מתנשק עם בחורה.
אני לא מאמינה
אני לא מאמינה
אני פשוט לא מאמינה!
״אלי..״
״שנייה״ אמרתי והסתובבתי חזרה למבנה, מתהלכת במהירות עם מבטי לרצפה. נשמתי במהירות, מנסה להאט את המחשבות שמתרוצצות לי בראש. מה הוא עושה כאן, מתי הוא חזר, למה הוא חזר, ולמה הוא מתנשק עם מישהי שהיא לא אני?
׳לאן ברחת??׳ קראתי את ההודעהש ל דנה כשנכנסתי לתא בשירותים.
׳אני שונאת אותו דנה׳ רשמתי לה במהירות.
׳לא את לא. אני שונאת אותו׳ היא רשמה. אוף, אוף, אוף!
׳בואי נו, שיראה את הפנים שלך מולו, שיברח׳ היא רשמה. היא לא מבינה שאם אני אראה את הפנים שלו דבוקים למישהי אחרת אני .. אני אקרוס. סגרתי את הפלאפון, ויצאתי מהתא. הסתכלתי במראה, מנסה להבין מי זאת המטומטמת שמשתקפת מולי. את ככה בגלל עבריין מטומטם שמזיין את כולן. את לא הטיפוס שאמור להיקשר לסיפור כזה, את צריכה בחור טוב, נחמד, מתוק ובלי שום קשר לעולם התחתון. אה כן, ושיאהב אותך. ורק אותך. הבחור שם בחוץ לא אוהב אותך, את אולי שווה בשבילו לסולייה של אחת הבחורות שלו. רק לאחת מהן.
הצלצול העיר אותי ממחשבות. בבקשה שהוא לא מתכנן גם להיכנס לכיתה.

מנקודת המבט של איתי-
נעמדתי מול הדלת של הכיתה, ונשמתי עמוק, מנסה להכין את עצמי. עכשיו אתה נכנס, פונה שמאלה ורואה את אלינור מסתכלת עליך בשנאה, אתה יודע את זה.
מגיע לה כוסאמק. מגיע לה.
פתחתי את הדלת בחיוך ענקי, קולט את נורית קופאת מולי.
״אהלן״ מלמלתי בחיוך והתקדמתי בלי להסתכל על אלינור עד לשולחן.
התיישבתי לידה, נזכר בריח שלה אחרי חודש שלא חשבתי עליה. על מי אני עובד, חשבתי. בעיקר מחשבות עצבניות.
היא התרחקה עם הכיסא הצידה, עד לקיר. מגיע לה הכעס הזה, היא שיחקה איתי. הייתי ה׳שני׳ בשבילה. איתי פלח לא השני בשביל אף אחד.
״אני שונאת אותך״ אלינור מלמלה ונעמדה, ויצאה מהכיתה. אין לי מושג איך להסביר את הכאב החד הזה, כאילו ירו בי ברגע שהיא אמרה את זה.
״איתי, מה קרה?״ נורית שאלה אותי אחרי שאלינור יצאה.
״אני אצא לבדוק״ אמרתי ונעמדתי.
״לא, אני אצא״ החברה של אלינור אמרה והסתכלה עליי. על הזין שלי.
יצאתי מהכיתה, ורצתי לשירותים של הבנות.
״איתיוש!!״
״סתמי תפה״ מלמלתי לבחורה שהייתה בשירותים, ופתחתי את כל התאים. היא לא פה.
״מה אתה מחפש?״
״את הכבוד שלך סתומה״ צעקתי, לא הייתה לי סבלנות, ויצאתי משם. ירדתי במדרגות, מתעלם מכולם. קיבינימט, איפה אני אמצא אותה עכשיו.
התקשרתי אליה, יודע שאין מצב שהיא תענה לי. אני לא תכננתי שהיא תלך ממני, אני רציתי..
מה רצית יא טמבל, מה?
הייתה לי שיחה ממתינה.
״דביר קיבינימט אין לי זמן אליך עכ..״
״היא פה, בוא״ הוא עצר אותי. היא? אלינור?
״איפה פה?״
״ליד האוטו שלי, תזיז את עצמך לפה״ הוא אמר. ניתקתי ורצתי החוצה.
ראיתי אותם מדברים מרחוק. נעצרתי והסתכלתי עליהם. היא נשענה על האוטו שמולו, וחייכה אליו. החיוך שלה עושה לי את היום.
המשכתי להסתכל עליה עד שהיא קלטה אותי. החיוך שלי ירד כששלה ירד.
״בוא טמבל בוא!״ דביר קרא לי. הסתכלתי על אלינור והתקדמתי אליהם.
״יש לך מזל שאני קיים״ דביר אמר כשנעמדתי לידו. בלעתי רוק והסתכלתי עליה, מסתכלת עליי.
״באמא שלי אתם קשים..״
״סתום תפה ועמוד בצד״ עצרתי אותו והצבעתי על האוטו שממול.
״אוקיי, תעשו את זה קצר ויעיל, אני צריך את האוטו שאתה נשען עליו פרינססה״ הוא אמר והלך. החזרתי את המבט לאלינור.
״מה אתה עושה פה?״ היא שאלה. שתקתי והסתכלתי עליה. מה אני עושה פה? ניסיתי להחזיר קצת שפיות לחיים שלי, זה הכל.
״לומד״ אמרתי. דביל אתה חייב תמיד לעקוץ אה?
״וואלה, רואים״ היא מלמלה.
״כן, קצת הפרעת למהלך התקין של השיעור פשוט..״
״זה מצחיק אותך?״ היא עצרה אותי. בלעתי רוק והסתכלתי עליה.
״יש לך חוש הומור כל כך מטורף שהיית חייב להיכנס לכיתה ולראות איך הגבתי אה?״ היא מלמלה בחיוך, העיניים שלה נצצו.
״אז ככה. מהנשיקה היפה שלך עם הזונה הבנתי שאתה כלום. אפס מאופס. מבחינתי לפחות, הבנות האחרות יכולות להמשיך להלל ולשבח אותך. אני מקווה שאתה יודע מה זה אומר..״
״יודע״ אמרתי באיפוק, משחק אותה כאילו לא כל מילה שלה הורגת אותי מחדש.
״יופי, סיימנו פה נראה לי, אתה יכול לקרוא לחבר שלך..״
״את לא זזה״ מלמלתי והסתכלתי עליה.
״שאלת מה אני עושה פה נכון?״ שאלתי בשקט.
״יש איזו בחורה, שיש לה חבר. חייל, חתיך, בליינד יושב על סטוק של כסף..״
״אל תתחיל..״
״ואז עוד אחד מגיע. טמבל, דפוק, יושב על תא מעצר, חיים חרא.. ושניהם רוצים את אותה בחורה. את בחורה חכמה, במי היא תבחר?״ שאלתי בכעס, הייתי עצבני כל כך, הרצתי את כל הסיפור שלי בראש.
״במי שבאמת אוהב אותה״ היא אמרה בעצבנות.
״סיימנו פה״ אמרתי, טרקתי את הדלת של האוטו של דביר עם כל העצבים שלי והלכתי משם.