זהות סמוייה פרק 1
שיפשוף זעיר היה על פני האספלט החלק בכביש, הנחתי שזו שפשוף מאיזו מכונית עם גלגל מרופט. הייתי כל כך מרוכז בכביש עד שלא שמתי לב שהנהג קרא לעברי "בחור הכל בסדר?", כשהסתכלתי קרינת אור השמש במראה חדרה לתוך עיני, הסתנוורתי. תוך כדי מבט מאומץ עניתי, הכל מצויין, הנהג צחק צחוק סתמי והפנה את המראה לצד ימין. "רחוב וולסטריט 13, רכבת בליינר", אמר הנהג. מצויין, אמרתי ומסרתי לנהג 5 דולר חדשים שהוצאתי לפני יומיים מהכספומט. הנהג ספר את הכסף וחייך חיוך ממזרי כאילו הכסף הזה שווה יותר קופסת סיגריות זולה. כשפתחתי את הדלת מכת רוח חזקה עפה עלי, הרגשתי שסתיו הגיע, למרות שעכשיו רק אמצע הקיץ. השעה הייתה בדיוק 3:21 בצהריים, עוד 2 דקות הרכבת יוצאת, יצאתי וראיתי מאות אנשים שיוצאים לעבר הרכבת, הנחתי שהם נוסעים לרכבת המהירה לשוויץ שיוצאת בעוד 19 דקות, שמעתי את קול קוטר הרכבת ועצירת הרכבת נשמעה כמו חריקה עמומה וצורמת באוזניים. הטלפון שלי לפתע רטט, הרמתי את הטלפון, ראיתי שקיבלתי הודעה "ביטול תוכנית, תחזור באחת מהמוניות ואודיע בקרוב על התרעות נוספות", הופיעה בצבע אדום באותיות גדולות יחסית ומאוד ברורות. הרגשתי בלבול באותו רגע, שעה וחצי נסיעה במונית וברגע שהגעתי אני אמור לחזור? החלטתי באופן נוקב, אני נשאר. אני מוכן להסתכן, אני לא אבזבז שלוש שעות נסיעה לשווא. עוד 22 שניות הרכבת נוסעת, רצתי מהר לקנות כרטיס, היה 5 אנשים לפניי, דחפתי אותם ונתתי למוכרת 89 דולר היא הסתכלה עלי במבט חטוף, היא חיפשה כרטיס לאוסטריה תוך כדי הסתכלתי בחטיפת מבט לעבר הכרטסיות וראיתי את הכרטיס, שלפתי מהמוכרת את הכרטיס במהירות, הסתכלתי פעם נוספת בשעון, הרכבת יוצאת בעוד 6 שניות, פתחי הרכבות התחילו להיסגר, מנועי הרכבת התחילו לפעול. הכנסתי במהירות את הכרטיס לתוך מעבר הברזלים, המכונה הראתה אור ירוק, רצתי לעבר הרכבת, הרכבת התחילה לנסוע במהירות שהייתי בספק אם אגיע, לחצתי על הכפתור פתיחת הרכבת מתנשף ופתח הרכבת נפתח, נשמתי לרווחה. כניסת הרכבת הייתה ישנה ומרוטה, כיסאות עור היוקרתיות הפכו לכיסאות שרוטות, קרועות ומקושקשות בציורי קיר, התקדמתי לכיסא הכי צדדי, שמתי את האוזניות ושמעתי מוזיקה לאורך הדרך. כעבור שעה וחצי נסיעה, דובר הרכבת אומר את היעדים הקרובים "התחנה הבאה איטליה- צפון, ולאחר מכן לכיוון צרפת". עיניי נפקחו בבהלה, צרפת?!, לקחתי במהירות את התיק והתחלתי לחפש את כרטיס הרכבת, מצאתי את הכרטיס בין דפי הרשימות המקומטות שלי, "דרום איטליה- רכ' בליינר למרכז לאוסטרליה- קניון קינגס". ידיי רעדו, עיניי היו על סף בכי. טעיתי בכרטיס, מה אני אמור לעשות עכשיו?!
תגובות (2)
קודם כל אני רוצה שתדע שמה שאני אומר זה לטובתך כדי שתשפר את הכתביה שלך.
יש פה הרבה בעיות:
1.קודם כל יהיה קשה לך לכתוב סדרת מתח על בנאדם שאיבד כרטיס לרכבת, קשה להמשיך את הסדרה לדעתי היית צריך לכתוב על משהו שונה.
2.היה קשה לי לסיים לקרוא את הפרק הוא היה לו מותח היה משעמם,לא היה למה לצפות.
3.זה נשמע כאילו אתה מתאר בלש.
אבל יפה מאוד שאתה מקפיד על סימני פיסוק,שהיה לך בהצלחה.
1. כבר תכננתי מה אני עומד לכתוב בהמשך ^-^
2.אני דווקא חושב שהסוף מותח, כמו שכתוב באמצע הסיפור- יש מישהו שמפקח עליו שאמר לו לחזור והוא לא חזר- הוא הסתכן, וזה שהוא קנה את הכרטיס ואחר כך גם טעה (בדרך של שעה וחצי) שעוד שהיעד הבא הוא צרפת לדעתי זה מעניין מה יקרה לו עכשיו :)
3. זה בלש…..