האם לאהבה יש גבולות פרק4
ואומר לה:"זה שהתנשקנו לא אומר שאני מרגיש אליך משהו,אני אוהב את רונית."
רונה:עדיין לא עניתה לי אל מה ששאלתי."
עמוס:אמרתי לך מה שהיה לי להגיד לך,עכשיו תעזבי אותי ואת רונית בשקט.
רונה:אני יודעת שאתה מרגיש אלי משהו,גם אם אתה מכחיש את זה אני יודעת.
עמוס:אני לא אוהב אותך את לא מבינה????
רונה:אמרתי שאתה מרגיש אלי משהו, לא שאתה אוהב אותי אתה פשוט מתחמק ממה שאני אומרת.
עמוס:רק תעזבי אותי בשקט.
רונה:אני לא צריכה לעזוב אותך, כי אני כל הזמן נמצאת בראש שלך.
"עמוס משתתק, מסתובב והולך,ורונית מחייכת חיוך ערמומי.
"עמוס הולך לביתה של רונית,כדי להגיד לרונית שהוא דיבר אם רונה ואמר לה שהוא לא אוהב אותה,ושאין בינהם כלום,אבל הוא חושב לעצמו בראש האם אני גם לא מרגיש אליה כלום?אני מנסה להתעלם מזה למה אני לא מצליח."
רונית:דיברת איתה?
עמוס:שלום גם לך.
רונית:שלום עכשיו תענה דיברת איתה?
עמוס:אני יכול להיכנס קודם?
רונית:כנס.
עמוס:תודה באמת,ודיברתי איתה.
רונית:נו ו מה היא אמרה?
עמוס:היא אמרה
רונית:מה היא אמרה?
עמוס:שהיא תעזוב אותנו בשקט.
רונית:באמת,אתה לא עובד עלי?
עמוס:באמת.
רונית:מה אמרת לה?
עמוס:אמרתי לה שאני אוהב אותך.
רונית:זה מקסים מצדך,וגם אני אוהבת אותך,לא הייתי צריכה לחשוד בך,אתה סולח לי?
עמוס:סולח, סולח,עיקר שהכל בסדר בינינו עכשיו.
רונית:יותר מבסדר.
יום למחרת אחרי סיום הלימודים "רונית ועמוס הולכים לביתו כדי להכין שיעורים ביחד,כשהם מתחילים נשמעים דפיקות בדלת."
עמוס קם, וניגש לפתוח את הדלת,הוא רואה את רונה.
רונית מסתכלת ושואלת"עמוס מה היא עושה פה?
עמוס:רונה מה את עושה פה?
רונה:מה אתה אמרת לי לבוא אליך בשעה 3 שנראה ביחד סרט,לא ידעתי שאתה אם רונית,אמרת לי שנהיה לבד,אני מצטערת אם סיבכתי אותך,ומחייכת חיוך ערמומי.
רונית:עמוס זה נכון?
עמוס:לא זה לא נכון,את לא מבינה שהיא אוהבת אותי, אז היא מנסה להרוס לנו,את לא מבינה את זה???
רונה:למה אתה לא מספר לה שהתנשקנו?
רונית:אני יודעת שהתנשקת איתו לפני כמה ימים זה מאחורינו.
רונה:מי אמר כמה ימים היום התנשקנו.
רונית מסתכלת על עמוס ואז…
תגובות (4)
הסיפור עצמו מאוד יפה רק שיש לי כמה בעיות
*השיחה שמתנהלת שנמעת כמו שיחת טלפון אני ממליצה לך לכתוב יותר בסגנון ״אני שונא חצילים״ אמרתי לה בגועל ״לא אכפת לי״ היא ענתה בכעס ( דוגמאות מוזרות שלי ) ואז השיחה תשמע יותר כאילו מדברים פנים מול פנים.
*לפני ״ ״ לא שמים : ואם משתמשים במרכאות צריך להתמיד לאורך כל השיחה.
*משהו קטן גם לי העירו עליו זה שאחרי פסיק צריך לעשות רבך.
סורי אם זה העליב או משהו. אני חושבת שבעיקרון הסיפור והרעיון יפה מאוד!תמשיך
סליחה אם יצאתי רעה ואני אשמח שתקרא את הסיפורים שלי
לא יצאת רעה אני בעד ביקורת אמיתית ותודה שאת ישרה איתי
היי דולב, מה נשמע?
לא קראתי את כל הפרקים הקודמים, הסתפקתי בקריאה של הפרק הזה. הביקורת כאן תהיה מעט נוקבת ואולי קשה, אבל "להעליב" אותך זו לא המטרה שלה. המטרה שלה היא שתלמד ותתפתח ככותב ככל הניתן מהשורות הקצרות הללו, ולכן אני מבקש שתתייחס אליה אך ורק אם יש ביכולתך לקבל ביקורת.
נתחיל בזה שאתה צריך לקבל החלטה עם עצמך מה אתה כותב: תסריט או סיפור. בשני המקרים, אתה לא כותב בפורמט המתאים. לכתיבה, לא משנה כתיבה שלה מה, יש את החוקים שלה וצריך לכתוב על פי החוקים.
אני אתייחס כאילו אתה כותב סיפור, שכן האתר הזה הוא אתר של סיפורים.
בסיפור צריך תיאורים, צריך רגשות. סיפור לא הולך בצורה של דיאלוג יבש כתוב. אנחנו צריכים להצליח לדמיין בזכות התיאורים שלך היכן הסיטואציה מתרחשת, באיזה טון הדברים נאמרים, מה הרגשות שחולפים בראש הדמויות ומה הפעולות שהן מבצעות באופן שוטף, הרי כמעט ואין שיחה שמתנהלת כששני אנשים רק עומדים כמו עציצים ומדברים.
אין כאן כלום למעט דיאלוג יבש, ואולי שלוש שורות של פעולה. אני ממליץ לך לקרוא ספרים והרבה, סופר מפורסם ששכחתי את שמו אמר פעם: "לא ארצה לשוחח עם אדם שכתב יותר משקרא בחייו". לעבוד על כתיבה של עולם דמיוני, של רגשות, של מצבים, של מקומות – ואז לגשת למלאכה הרצינית. יש לך פוטנציאל ואתו עבודה רבה לעשות.
בהצלחה
רועי