המדריך לערפד המתחיל – פרק 29

היא התקרבה אליי יותר מדי… אני לא יכולתי לשמוע אותה אפילו… רק להריח את הדם שלה… היא מתקרבת עוד… רק שהפעם אני לא מזהיר אותה… אני לא צורח עלייה לצאת… אני קופץ עלייה ונושך אותה בעורף…
הדם נכנס לי לאף והתחלתי להיחנק.
לפתע חזרתי להיות בהכרה כנראה כי מייגן הוציאה אותי מהמים.
״אני… מייגן…אני שתיתי את הדם של טל!״ התחלתי להסביר כשהתנשמתי בכבדות.
״זה בסדר! טל בחדר הסמוך היא התקשרה אליי!״ היא הסבירה כשתפסה בפנים שלי כשאני רואה דמעות מבצבצות בעינייה.
זה הרגיע אותי שטל לא נפגעה.
״אתה גוסס…״ מייגן אמרה בעצב.
שתקתי.
התבוננתי החוצה מהחלון.
נשארו לי אולי עוד איזה שלוש שעות.
שלוש שעות לחיות… שלוש שעות להגיד למינכן מה אני מרגיש… להגיד לה על התכנית של ג׳ון וויליארד… להגן על טל… ואפילו הייתי רוצה לוודא שאריק לא השמיד לי את הבית בזמן שלא הייתי.
הסתובבתי חזרה למייגן.
היא בדיוק הוריד את המעיל ופתחה את הכפתורים של החולצה כך שהוורידים שלה היו חשופים כ״כ.
לא הבנתי מה היא עושה.
״אני לא יודעת איך זה עובד… אבל אני בטוחה שלא תהרוג אותי… ו-״ היא התחילה וכבר הבנתי מה היא מתכוונת לעשות.
״לא!! תצאי מפה!!!״ צרחתי עלייה כשהתבוננתי על הקיר וקירבתם את הקרח אליי.
״פיטר, אני רוצה לעזור לך!״ היא תפסה שוב את ראשי.
״אני לא יכול!!! תלכי מפה!!״ צרחתי כשניסיתי להשתחרר מהאחיזה שלה.
זה לא הצליח היא המשיכה להסתכל לי בעיניים.
״זאת לא ההחלטה שלך יותר!״ היא אמרה.
לקחתי את היד שלה והפכתי למצב המלא של ערפד.
עיניים לבנות וניבים.
״באיזה שהיא נקודה תצטרכי לעצור אותי…״ אמרתי ואז נשכתי אותה.
כשאתה שותה דם ממישהי זה הופך למהלך אינטימי.
אתה מרגיש אינטימיות כזאת.
וזה בדיוק מה שהרגשתי…
הפסקתי לשתות ממנה מוקדם מדי ולקחתי נשימה עמוקה.
היא ראתה שזה לא הספיק לי והחזירה אותי ליד שלה.
הרגשתי את הדם החם נוטף לי בגרון.
שתיתי ושתיתי ושתיתי…
הרגשתי את הכוח שלי חוזר אליי.
ואחרי כמה דקות התבוננתי במייגן וראיתי שהיא מתחילה להחוויר.
הפסקתי ונשמתי כמה נשימות עמוקות כשאני נישען אחורה.
הבטתי בה בתודה כשאני מסדיר את נשימתי.
היא קרעה מהחולצה שלה רצועת בד וחבשה את עצמה.
הכנסתי את הניבים והעניים שלי חזרו לקדמותם איתם כששטפתי את הדם מהפנים שלי.
תלמידים יקרים שלי, אם הגעתם לשיעור הזה סימן שאתם רציניים ואני שמח שזה כך… כי זה אומר שפתחתי את לבי לא לסתם אידיוטים אלא לערפדים אמיתיים.
הגיע הזמן שאני יסביר איך זה בדיוק קורה… איך בדיוק הופכים מבן אנוש חלש לערפד מתלמד.
אני לא זוכר אם הסברתי את זה בעבר אבל הכי טוב לחזור על כל דבר פעמיים לקשיי הבנה.
קודם אתה צריך ערפד שמוכן לקחת אותך תחת חסותו (אל תסתכלו עליי..) ואח״כ לזכור את השלבים.
שלב ראשון- הערפד נושך אותך בעורף= גורם לך להתעלף/לאבד את ההכרה/ לגסוס…
שלב שני- הערפד נותן לך לשתות את הדם שלו.
שלב שלישי- זמן להתחזק: אזור השבוע עד שבועיים.
שלב רביעי- לקרוא שוב את המדריך ולוודא שאתה זוכר את החוקים.
טוב את ההמשך של השלבים אתם תראו בעצמכם אבל בעקרון אחרי השלב השלישי אתם אמורים לקבל מכתב לבוא לבי״ס של הערפדים מטעם המועצה.
בכל מקרה, הדרך הביתה לא הייתה ארוכה אבל הייתה שתיקה ביני לבין מייגן.
אפילו סוג של שתיקה ביני לבין טל.
לפתע הפלאפון שלי צלצל והבהיל אותנו.
"הלו?" עניתי בחיוך כשכולנו התבוננו אחד על השני.
"פיטר! טוב שאני תופס אותך! אני חושב שיש משהו שתרצה לראות!" זה היה אד.
"לבוא עכשיו?"
"האמת שזה חייב לחכות לשבוע הבא, הם לקחו את הגופה לעוד חקירות…"
"אז מתי לבוא?" שאלתי.
"תבוא ביום שני בשעה-" קטעתי אותו.
"לא יכול ביום שני! זה… זה ה-12 לחודש…" רמזתי לו כשאני מנסה להתחמק מהמבט השואל של מייגן.
"אוקיי, אז ביום שלישי בשעה שש בערב, יהיה לי זמן לצלם לך את מה שמצאתי."
שתיקה.
"אז זה היום שלך? אני וג'ון רבנו על זה!" הוא צחק.
"מה?!"
"אני אמרתי שהיום שלך הוא ב-11 וג'ון אמרה שזה ב-14! מסתבר ששתינו טעינו. " הוא צחק.
"אוקיי, אני ידבר איתך כבר… ביי" ניתקתי.
לחשוב על העובדה שהם דיברו עליי מעביר בי צמרמורת כל פעם מחדש.
מי יודע מה עוד הם אמרו.
אבל אני שמח שיש לי עכשיו חופש לפחות לכמה ימים.