מסייעי הנשמות.

אזהרה- לסיפור זה אין מסר, אין פואנטה, רק הדמיון שלי מה קורה אחרי המוות.
———————————
לרגע אחד האדם רואה את האור, וגם הכאב עובר מהנשמה המיוסרת. את פעימות הלב האחרונות של אותו האדם, רק מסייעי הנשמות שומעים. בידיהם הקרירות והרזות, כמו שלד שעורו התפורר, הם לוקחים את הנשמה לעולם טוב יותר.
והגופה נשארת לבד, בעולם הראשון של החיים, מסביבה יש אנשים אבלים, שלא מפסיקים לבכות, בחוסר ידיעה שהנשמה כבר בסדר במקומה. את מסייעי הנשמות זה די מצחיק, אם רק האנשים החיים היו יודעים שחברם המת הולך למקום טוב יותר, לעולם לא היו בוכים כמו עכשיו.
שניים ממסייעי הנשמות לוקחים את הנשמה כשהיא מעולפת, לא בטוחה מה קורה סביבה.
אבל הנשמה מרגישה את נגע המסייעים, את הקור שזורם בהם, את העקצוצים הבולטים בנגיעות שלהם. כך מרגישה כל נשמה בדרכה לתהום הנשייה.
תהום הנשייה הוא המעבר הכי קשה לעולם המוות. הנשמה משוחררת ממסיעה והיא נמצאת באמצע מקום שחור, שאין בו שום דבר חוץ מהצבע השחור. גם השקט מפחיד, והאשליה האופטית שאין שום דבר מסביבך. האמת שיש, עוד אלפי נשמות שמחפשים לאן ללכת, ושום נשמה לא רואה את השנייה.
הנשמות הראשונות שמוצאות את היציאה ממבוך החושך, הן אלה שיקבלו את מסייעי הטובים ביותר, ואלה שלקח להם הרבה זמן אולי יחכו למסיע נשמה פנוי, או שיקבלו את הגרוע ביותר בעבודה זאת.
אך תהום הנשייה הוא החלק הטוב ביותר במוות, לפחות לפי המסייעים. הנשמות מבינות מה קרה להם בחיים, את המסרים שהיו מושתלים להם בכל פינה בזמנם, את האנשים הטובים והרעים שהיו סביבם. כל חייהם עוברים להם מול העיניים, וזאת סגירת המעגל המצוינת ביותר שאפשר לקוות לה. אלה שלא יצליחו לסגור את המעגל שלהם, גם לא יצליחו לצאת מהמבוך.
ומה הם מסייעי הנשמות בעצם? מסייעי הנשמות הם אלה שילוו אותך כשתמות, כשהנשמה שלך תהיה אבודה בתוך עצמה, הם יעזרו לה לצאת ולגלות את העולם החדש שיצפה להם. יש רגעים שבה הנשמה תהיה לבד, ותצטרך להתמודד עם עצמה, אבל מה שמסייעי הנשמות עושים הכי טוב, זה העזרה שלהם לנשמות להיות טובות יותר. גם אם החיים בשביל הנשמות נגמרו ואין אפשרות לשנות אותם, הם יבינו שיש לאן ללכת הלאה, כי החיים זה לא הכול.