? האם
האם אני הייתי כה רעה ?
אחרי ארבעה חודשים של אהבה עצומה
אהבה שלא חשבתי שאי פעם מישהו או במיוחד אני אמצא ,
תגיד לי זה באמת נכון ? שאתה הלכתה שאתה כבר נעלמתה ?
אני לא מבינה מה עשיתי רע ?
למה לעזאזל אתה הלכתה ,
כל בוקר היינו יוצאים להליכה מתנשקים ומתחבקים ,
כל פעם שהייתה חוזר אותך רק רציתי לחבק ,
כל לילה שאמרתי לך בזמן ששכבנו על הספה שקר לי הקרבתה אותי אלייך וחיבקתה אותי
עצומות עיניי עצומות מרוב בכי שחורות דמעותיי שחורות מרוב כאב
אדומות כדם שפתיי מרוב נשיכות הבכי
ילדה קטנה טיילה ברחוב אינך זוכר ?
הילדה הקטנה שאותה אהבתה .
זאת עם העיניים השחורות , עם החולצה של לד זפלין עם המכנס הקצר כ"כ.
זאת שירדה מהאוטובוס ורצתה לאכול את עצמה מבפנים על המראה שלה .
זאת עם התוספות והכובע השחור .
אני רציתי להגיד לך כמה אני אוהבת אותך אך כל פעם שאני מעלה את הנושא אתה כועס .
אני רציתי להגיד לך שלא אני לא אפול שוב לכל הסמים לכל הכאב .
אני רציתי להגיד לך שלא אני לא אשקר יותר לאף אחד שיהיה אחרייך ,
אני רציתי להגיד לך שכן זה כל כך כואב לעזאזל לא ידעתי שזה יהיה כך .
אני רציתי שתדע שזה לא משנה מה אני לא אתן לך ליפול ,
אני לא מבינה זה התחיל מנשיקה שהתדרדרה למיטה בצד הפוסטרים שלך
אני לא מבינה למה למה זה היה ככה ש….
אתה זוכר את היום הזה ?
ששכבנו זה לצד זה במיטה ?
רק עם הלבשה תחתונה ? ופשוט .. שתקנו .
שמתי את ראשי על ידך שחיבקה אותי קרוב ,
שמעתי את הנשימות החזקות שלך שמתקרבות לאוזניי .
עם ידיי הקטנות והציפורניים הדוקרות עשיתי עיגולים דמיונים מסביב לבטנך ,
ביקשתה ממני להתרומם ולשבת ,
ישבתי עם גב זקוף והסתכלתה לי בעיניים , הושבת אותי על רגלייך וליטפתה את הגב שלי ,
אמרתה לי ילדה קטנה אני אוהב אותך.
אמרתי לך שגם אני אותך .
נרדמנו ביחד ..
ויום אחד בהיר הכל התקמט כל הסיפור של הארבעה חודשים .
הלך לאט לאט לזבל ..
הזכרונות התמונות הכל עדיין כואב ההודעות השיחות תאמין לי שזה צורב.
אבל לפעמים עם כמה שזה קשה ,
לשים מלח על הפצעים זה רק מחלים את הכאב .
וככל שהמנגינה האהובה של לה דיספיוט התנגנה לה ברקע ,
השריטות על גבך התרפו ,
השריטות על מותניי נעלמו ,
החיוך שהיה התפוגג ,
המקום בלב כבר שמור למקום של מישהי אחרת ,
ואם יכלתי לצייר עיגולים שוב על בטנך
הייתי הבת אדם הכי הכי שמחה .
תגובות (0)