על טבעי פרק 9

התנתקנו מהחיבוק והבטתי לאדמה מנסה לכבוש את הדמעות שכבר יצאו. ״בואי אני רוצה להראות לך משהו״ דחקה בי זואי ללכת כשהיא עולה כבר על הסוסה. נאנחתי ובגרירת רגלים ובאי רצון עליתי על הסוסה הלבנה. ״ספרי לי עליו״ דרשתי בזמן הרכיבה. ״אין הרבה מה לספר..״ ידעתי שהיא מנסה להתחמק מזה אבל הנושא הזה היה חשוב לי. ״תראי״ משכתי באפי והחזקתי את הבכי. רק כשהרגשתי שאני רגועה יותר המשכתי לדבר ״האדם הזה חשוב לי. מאז שאני זוכרת את עצמי היינו ביחד. אני אהבתי אותו.. אני עדיין אוהבת אותו״ היא הביטה בי אך מהר מאוד המשיכה להביט קדימה וסוג של חלמה בהקיץ. ״אני יודעת שזה נושא רגיש אבל.. אני רוצה לשמוע עליו, איך הוא נראה ומה הוא אמר ואיך נפגשתם, אני רוצה לדעת הכול״. שתיקה.
״הוא..״ פתחה ״התעוררתי ביער ואיך שפקחתי עיינים הדבר הראשון שראיתי זה את הפנים שלו. הוא נראה כל כך..״ היא חיפשה את המילה המתאימה. ״כל כך חיי. הוא החזיק לי את היד ועזר לי לקום, הוא שאל עלייך. הוא שאל אם את פה ואם ראיתי אותך.. הוא דיבר ממש מהר כיאילו מישהו רודף אחריו. הדבר האחרון ששמעתי לפני שרץ, הוא אמר שמשהו קרה ושהוא חייב למצוא אותך לפני ש״הוא״ ימצא״ שתקתי. אני לא מאמינה שהוא באמת בחיים. רציתי לשאול אותה עוד מליון שאלות אבל השאלה היחידה שיצאה מפי הייתה ״איך הוא נראה?״ היא חייכה, היה לה אותו חיוך כמו שלו. חיוך שממיס את הלב שאפילו אם כעסתי עליו או שהייתי עצבנית החיוך הזה תמיד שבר אותי וגרם לי לחיך ביחד איתו. עכשיו הרגשתי יותר רגועה. ״היה לו שיער שחור פרוע ונראה שהוא הסתפר״ היא צחקה, כנראה דמיינה איך הוא נראה וכשגווע הצחוק המשיכה, ״עייניו הירוקות בוהקות מתמיד והקול שלו היה כל כך הקול של דרק. הבגדים שלבש היו מרופטים מלאי בוץ וקרועים אך הוא נראה בהם טוב, כמו תמיד״ חייכתי והיא המשיכה אחרי שתיקה ״אני באמת ראיתי אותו. אני לא דימיינתי. זה לא יכול היה להיות בראש שלי״ עצרנו את הסוסים. ״אני מאמינה לך״ אמרתי והחזקתי בידה והיא חייכה בתגובה. ״הגענו״ אמרה והסתכלה על הנוף שניצב כעת לפנינו. נחל כחול תכלת זרם ליד עצים גדולים עם גזעים עבים, המוני נרקיסים וחמניות וורדים וסיגריות וכלניות התקבצו כמו שדה גדול. ציפורי שיר צייצו מבעד לענפי העץ. ״וואו״ פלטתי, הנוף היה מסוג הנופים כמו בסרטים. ״יפה אה? פה התעוררתי וראיתי אותו״ היא חייכה. המקום נראה כמו גן עדן. כל כךחבל שלא הייתי פה כשזואי ראתה אותו. ״אז עכשיו ראית את הנוף, הנוף הזה היה מתאים לדרק. גם הוא אהב דברים כאלה״ היא חייכה וזה נתן לי ביטחון ואומץ, הדברים שחשבתי שיותר לא ארגיש ברגע ששמעתי את הבשורה על מותו של דרק. ״אני אמצא אותו״ אמרתי בביטחון כשהסתכלתי על זואי. ״אני מבטיחה לך דרק, אני אמצא אותך״ עכשיו הסתכלתי על הנוף היפה, לא מסוגלת להסיר את עייני ממנו…