אותה ילדה..
מכירים את הילדה השמחה? זאתי המלאת שימחת חיים? זאתי שאתם חושבים שיש לה חיים מושלמים? זאתי שכל הזמן מוקפת חברים? אז תחשבו רגע.. על אותה ילדה..
אולי היא שמחה כל הזמן כדי להעלים את העצב מהחיים שלה? אולי יש סביבה חברה כדי לשכוח מהחיים הפרטיים שלה?
כל פעם שאת רוצה להחליף עם אותה ילדה מקום.. להיות מקובלת ונאהבת.. זאתי שדואגים לה תמיד.. אל תחשבי שלילדה הזאת קל.. שכל החיים שלה זה דבש טהור..
יש סיכוי שלאותה ילדה החיים מסובכים והיא מוצאת את החברה כנחמה, היא צוחקת בגללה, כי זה הדבר היחידי שגורם לה לצחוק..
יש סיכוי שהיא עם חברה 24/7 כדי לא לשמוע את ההורים שלה צועקים, רבים, מתעצבנים ובעיקר לא מתייחסים אליה..
היא אולי נראת שמחה אבל לכו תדעו מה יש לה על הלב.. ומה מטריד אותה…
כן אותה ילדה זאת אני, אני מכירה מלא אנשים שמתים להחליף אותי.. אבל לא כדי להם.. לחפש חום ואהבה ממקומות אחרים שהם לא המשפחה זה לא טוב.. זה לא שההורים שלי לא נותנים לי חום ואהבה!!, הם נותנים והרבה! אבל שמישהו יקשיב לי באמת ויאהב אותי גם עם החסרונות שלי וההתרונות שלי את זה ההורים שלי לא עושים.. הם לא מקשיבים לי.. הם עושים כי צרייך וכדי שיהיה לי טוב אבל לא אכפת לי מה יהיה לי ומה יש לי! אני רוצה שהם יקשיבו לי! שאני באמת אוכל לספר להם הכל! שאמא שלי תהייה החברה הכי טובה שלי ותהייה זאתי שאני התייעץ איתה! אבל.. לא זה לא ככה.. אני כל הזמן מקבלת ביקורת..' למה לא עשיתי את זה?' 'למה עשיתי את זה?' 'את לא עושה כלום!' ושאת עושה דברים ומשתדלת.. אף תודה ואף הערכה שעשית משהו.. ואילו הם.. הם מבקשים שאני אומר תודה על כל דבר.. והעריך אותם.. שאתן להם כבוד שלא מחזירים לי בחזרה!! ובכן אני סתם נראת מאושרת.. אני לא באמת כזאת..
תגובות (1)
וואו, זו ממש אני אבל… כאילו, יש לי מה לאכול, אני גרה באזור טוב אני חברותית… אבל החיים שלי לא כאלה טובים. אני כל הזמן שמחה כי אני חושבת שהחיים הם מתנה, אני שמחה בעיקר ליד חברות. אני עצובה בבית, -אני לא רוצה לדבר על זה- ומאד קשה לי, אני נראית מאושרת. אבל אני לא באמת, אני לא רוצה להראות שאני פגועה ליד אנשים כי היה לי רגע לפני שנתיים שאני בחיים לא אשכח אותו והוא גרם לי להבין כמה פגוע אפשר להיות באמת, אני כמעט כל יום בוכה על משהו-אמרתי שאני לא רוצה לדבר על זה- הדמעות עולות לי ולא מפסיקות. אז זהו בעצם, בחוץ מאושרת. בבית אחרת.