הייתי עושה את זה שוב…

רק לשנייה רציתי שוב לשמוע,
מנגינה ישנה שהיית שרה לי,
כשידייך צמודות קרוב אל החזה;
אך צליל קולך הולך ודועך,
ואני איני יודע רוגע,
כי בתוך כל השלווה הזו,
נפשי משתוללת, כמהה למגעך;
ואת אינך כאן,
ואני איני איתך,
ודבר אינו שלם יותר;
וכמו זיכרונות ישנים הנחים בקופסא,
אני מנסה להיזכר בפנייך,
בשפתייך הנעות בעת דיבור,
ובדברייך, אז כשהעמדת אותי על טעותי,
אז, כשכעסת עליי;
ואני יודע שעשיתי טעות,
הייתי פזיז מידי אז שכשנישקתי אותך,
אני מצטער,
אך למרות שהבטחתי שלא אעשה את זה יותר,
הייתי עושה את זה שוב.
ובשדות רחוקים של אש ועפר,
את היית נעמדת ובוכה,
כי כאב לך יותר מידי על אלה שהלכו,
כי את יותר מידי עדינה;
ומעולם לא הבנת כמה חיבתי גדולה,
ואיך כל רגש שהפגנתי היה מכוון,
את הפכת לחלק ממני,
חלק שבסופו של היום הייתי צריך לשחרר,
וזה כאב.
ואת אינך כאן,
וזה מרגיש כאילו כל דמעה שלי לשווא,
ואני איני איתך,
וחיפשתי אותך כבר בכל מקום,
ודבר אינו שלם יותר,
הכל ממש שבור לרסיסים,
אך למרות הכל,
הייתי עושה הכל שוב…