ג'וקר
אז זה פרק מצחיק תודה לקוראים וחג סוכות שמח

לוחמי האופל – הדור החדש – פרק 33 – אונייה ללא מלחים/מלאכים

ג'וקר 14/10/2014 934 צפיות אין תגובות
אז זה פרק מצחיק תודה לקוראים וחג סוכות שמח

האוקיינוס השקט, ארבעה קילומטרים מחופי סיביר, 03:23

בק ידע שמשהו השתבש כשהספינה התפוצצה, "את לא אמורה להשתמש בפצצות אניטה!" הוא צעק אל האוזנייה, קולה המטושטש של אניטה השיב לו "אני לא יודעת מה קרה הם התפוצצו מוקדם מהרגיל, בק הביט בבילי ולחש "עלו עלינו."
"אל תהיה כל-כך שלילי." אמר ביל במבטא האנגלי שלו "אני חושב שאניטה בידיים טובות."
"אני מטומטם שלחתי אותה עם האידיוט הזה."
"אתה יודע שאידיוט הוא שם לא הולם לוחם אופל שניצל מידיו של ג'ק." אמר ביל
"ביל סתום." אמר בק, הם יצאו למשימה בשעת לילה מוקדמת והגיעו בדיוק בזמן אל הספינות, בדיוק כמו שתיכנן בק הם עלו על האונייה הכי גדולה כמעט כמו מיכלית נפט שהובילה עשרות מכולות "נשק שג'ק הבטיח לסינים." אמר להם הגנרל לפני שיצאו, הם הגיעו בצליליה אל האונייה, והתחלקו לשתי צוותים צוות אחד יכין מטענים על המנועים והצוות השני ימצא בני-ערובה, בק התעקש על מילכוד המנועים אך אניטה כבר יצאה עם הלוחם השלישי שהוסב להם במקום אמנדה שהקשר עימה נאבד, השם שלו היה דֶן הוא לא היה יוצא צ'צ'ניה אך הוא שרד מתקפה של לוחמיו של ג'ק על המעבדה בגבול צ'צ'ניה, בק פחד שיקרה משהו ואכן חששותיו התגשמו, "מה עושים?" שאל ביל
"מוצאים את בני הערובה."
"אנחנו לכודים תחת אש כבדה." אמרה אניטה באוזנו של גרג "חכמים בלילה." מלמל בק לעצמו
"איפה אתם?"
"קומה מעל חדר המנועים." אמרה אניטה "אנחנו נהיה שם." אמר בק והביט בביל שהקליד משהו על מחשב-מגע שחובר לזרועו, הייתה זו מפה ממוחשבת שיכלה לקרוא בניין או כל דבר, מין GPS מיוחד לכל אונייה או בניין, הדבר הזה היה טוב במיוחד בשביל למצוא קיצורי דרך או דלתות נסתרות,
"אני מניח שבני-הערובה כבר לא בסיפור." אמר ביל
"סתום." מלמל בק
"זה רק אני או שזו התשובה היחידה שלך לשאלות שלי?"
"לא, יש לי גם תסתום."
"לא יאומן." מלמל ביל
"תתרגל לזה, עכשיו בואו נמצא את שתי המטומטמים האלה." אמר בק שניהם רצו לעבר חדר המנועים, הם חלפו על פני חבורה של חיילים מהקואליציה האיברית שמיד ירו לעברם, בק חמק מהאש ומיד ביל ירה לעבר החיילים, "נקי." הוא אמר
"תודה." אמר בק
"עכשיו אתה מתחיל להיות מנומס."
"אל תתרגל לזה." ענה בק הוא קם והם המשיכו לרוץ כמה חיילים פתחו במרדף אחריהם בק מיד כיוון את ה-AK12 שלו לעברם וירה תוך כדי שרץ, הם נתקלו בדלת נעולה על ידי קוד, ביל שלף אייפד וחיבר אותו אל קורא הכרטיסים "זו דרך קיצור." הוא הסביר לבק שירה לעבר החיילים, הם סגרו עליהם הדלת הייתה הדרך היחידה לצאת ממלכודת הכדורים המעופפים
"מהר יותר." בק מלמל
"אני מנסה." ענה ביל "הנה." הוא אמר כשהדלת נפתחה
"מה ל…" בק מלמל, הם היו בתוך מעבדה שטבלה בלבן, היו שם כמה מיטות שעל אחת מהם שכבה דמות לא מוכרת, אבל אל מין צלב לבן היה קשור גרג "גרג!" צעקו בק וביל
"ושכחתם אותי." אמר קול משועשע בק זיהה את קולו של ג'ק קאסל, הוא נחת מולם ואמר "אוקיי הנה העניין מכיוון שאני במצב רוח טוב אני את לכם לצאת מכאן אבל אני גם אביא לפה את החיילים."
"שחרר את גרג." אמר בק בכעס
"אני מרגיש די עייף." אמר ג'ק בפיהוק "תעשו את זה בעצמכם."
"איכשהו אני לא קונה את זה." אמר ביל בכעס
"אז חבר שלכם לא ישתחרר." בק בחן את גרג מאחורי כתפיו של ג'ק, הוא היה מחובר לאינפוזיות עם…. חמצן? למה?
"אוקיי עכשיו אני מרגיש פחות עייף." אמר ג'ק ושלף אקדח הוא ירה לעבר ביל שמיד התכופף ג'ק שלף את הסכין שגרג נתן לו פעם ובלם את ג'ק שניסה לדקור אותו "אז גרג אמר לך כמה אני אוהב סכינים." הוא לחש
"אני ידעתי את זה עוד כשהיית במחלקת המדע." ענה בק ואגרוף כבד שכוון לפרצופו הימם אותו "הוא סיפר לך כמה אני אוהב איגרוף?" שאל ג'ק
"היי ג'יי ג'יי!" שמע בק את קולו של ביל ג'ק שיחרר את אחיזתו מבק ובק שמע שריקה חדה, פיצוץ כבד נשמע וביל צעק איך "אתה אוהב את זה?" בק קם בזהירות מתנדנד על רגליו, "אתה בסדר?" שאל ביל שניגש אליו
"אני אחייה." לחש בק ומישש את הלסת שלו "איפה ג'ק?"
"יריתי בו עם מטול רימונים והוא עף דרך הקיר הזה." הצביע ביל על חור שחור בקיר המעבדה, מה שדי שבר את הצבע הלבן הבוהק של המעבדה, "זה לא יזיז לו הוא בטח מתאושש." אמר בק "שחרר את גרג מהאינפוזיות האלה." הוא אמר לביל
"מה אם הם מחזיקות אותו בחיים?" שאל ביל
"ג'ק לא היה משאיר אותו בחיים ככה זה בטח איכשהו עוזר לג'ק שהוא ככה, עכשיו שחרר אותו." ביל ניגש אל גרג ובק ניגש אל המיטה בה שכבה בחורה עם שיער בלונד-כהה
"היפיפייה הנרדמת?" שאל בק את עצמו, היא הייתה מחוברת לאינפוזיה, "חמור מרדים." מלמל בק ושיחרר את המחט מזרועה, "איך גרג?" הוא שאל והסתובב אל ביל "ביל?" ביל נעלם אומנם גרג כבר היה משוחרר מהאינפוזיות אך ביל איננו "ביל?!" קרא בק
"ממש כאן בק!" צעק קולו של ג'ק וביל נחת על הרצפה בקול מזוויע, "ביל!" צעק בק וניגש אליו פניו היו חבולות ודם זלג מאפו ומפיו, אך הוא עדיין נשם, "היי בק, מה למדנו על שילדות מגן?" שאל ג'ק שיצא מתוך הצללים, הוא נראה זוועה שערו היה חרוך, פניו היו שחורות מפחם, אך לא נראה שהוא נפצע מהרימון, בק אחז בחוזקה ב-AK12 שאליו חובר המטול רימונים, בק לא זכר אם טען אותו ברימון או לא "עכשיו בק, בוא נראה איך מריח לוחם אופל חרוך." הוא שלף מה שנראה כמו סוג של מרתך נייד, בק לחץ על ההדק של המטול אך כלום לא קרה, "כמה חבל! אבל אין לך תחמושת." אמר ג'ק לפתע נשמעה שריקה וג'ק הועף לאחור מהפיצוץ, בק כיסה את ראשו בידיו, הוא הביט אל החור ממנו יצאו אניטה ודֶן "אנחנו חייבים לעזור לכם כל הזמן?" שאלה אניטה וטענה את המטול שלה,
"אוי באמת!" קרא ג'ק בכעס,
"תעזרי לי עם גרג וביל!" קרא בק, אניטה עזרה לביל לקום ודֶן רץ לגבר גרג בק קם ממקומו וניגש אל הבחורה ששכבה במיטה, היא כבר לא הייתה מורדמת, אבל היא גם לא הייתה ערה לחלוטין, עיניה היו פקוחות "מי את?" שאל בק
"אני לא בדיוק יודעת." היא לחשה, אמריקאית חשב בק, ניורקית כנראה, "איפה אני? בגן עדן?" שאלה הבחורה
"בגן עדן לא מרדימים בחורות." אמר בק
"בק?" שאל קול חלוש ובק הסתובב אל גרג
"מה?"
"היא איתי." הוא לחש, בק נרעד למשמע קולו החלוש,
"מאבדים איתך קשר בניו-יורק ואז אתה חוזר עם בחורה." אמר בק "יופי לך." גרג חייך בחולשה
"צריכים לצאת מכאן." אמר בק
"מה אתה אומר?" אמר קולו של ג'ק, "אולי לירות בי עוד-GP25?(רימון)" הוא עמד עם עוד שני גברים "חסלו אותם." אמר ג'ק
"אני לא בטוחה לגביי גן-עדן עכשיו" אמרה הבחורה


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך