הושיטי לי ידך,על תפחדי-פרק שני.
פרק שני-"it's okay not to be okay"
אור הירח הלבן מאיר על פניי,השמיים הכחולים מלאים הכוכבים משלימים את הירח.
אני ישובה בחצר על הדשא המזויף,ושומעת את הביטלס שרים באוזניותי.
בנתיים בביתי יש מסיבה גדולה ופרועה שכנראה תימשך עד אור הבוקר.
אני מרגישה פגועה משום מה.
השיחה עם הפסיכולוגית שלי החזירה אותי לאותה התחושה,של הגועל,ולכלוך.
אני מרגישה את עצמי כמעט מטמוטטת אך עוצרת את עצמי.
אחרי התקרית שקרתה בצהריים,סער התנצל ונגע בכתפיי,ואני נבהלתי וברחתי לחדרי.
אני לא רוצה שיצור איתי כל קשר.
ואני לא רוצה שיגע בי.
אני רוצה שהאדמה תפתח לרגע ותשאב אותי אליה.
אך אני רוצה גם שיאהבו אותי ללא גבולות.
שהגבר שלי לא יפחד להיות איתי,בגלל ששישה נערים חסרי רגישות,לב,ומוח לקחו את בתוליי.
שיאהב אותי איך שאני.
אך זה לא יקרה,אני כמעט בטוחה.
הרמתי את עצמי מהדשא המזויף עליו ישבתי ונכנסתי פנימה,המסיבה המשיכה לה,והבלאגן?חוגג.
עליתי לחדרי,שלמזלי היה ריק מקונדומים משומשים,ומאווירה מלוכלכת.
הוצאתי את אוזניותי מאוזניי והנחתי אותן ליד הנייד על שולחן העץ שבחדרי.פשטתי את בגדיי מעורי ולבשתי את הפיג,מה החמימה שלי,נכנסתי על תוך המצעים החמימים ושקעתי בשינה עמוקה כאשר היה נדמה לי שאני שומעת את המוזיקה הרועשת מהסלון לרגע.
תגובות (3)
זה יפה.. טיפ קטן-תעשי את הפרקים ארוכים יותר
אבל נחמד מאוד ^^ תמשיכי :)
את מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי להגיב אם את רוצה כמובן :)
יש לך סיפור מדהים.
זה ממש יפה!,
תמשיכי!