רודן-2

השנה היא 1534 , מניסה,האמפריה העוטומנית. בהיותי בת 12 בלבד, זרוקה ברחוב , וצמאה לנקמה .אין לי לאן ללכת. בלי כיוון ובלי כסף אני מסתובבת ברחובות מניסה מחפשת אוכל בפחים. לאן הדרדרתי? עד ליפני קצת זמן קראו לי סניוריטה פביאן איזבליתה באפו ועכשיו? מי אני? לורטה האטון? אני לא מוסלמית, כי חינכו אותי לנצרות . אולי זה היתרון, אין לי מקום ללכת,אני לא מוסלמית באמפריה העוטומנית, אני צעירה ונראת לא רע,להיות עבד בארמון הורם סולטן אולי יביא את הנקמה שאני כל כך צריחה? זה יביא לי צרות? יש לי בררה? יש לי 200 אקצ'ה (כסף עוטומני) , אם אתחנן לאזה אגא , אולי יביא אותי איתו בדרך לאיסטנבול?
ככה עשיתי. קיץ,1534 , הגעתי לאיסטנבול. אבל לא התמזל מזלי. לארמון הסולטן לא הורשתי להכנס. אפילו שפחה אני לא מורשת להיות.

———————————————————————————–

שמי, דימון, אבל אשתי קוראת לי דימה. אני, סניור דימון באפו ה-6, בעל ההון של משפחת באפו, יורשו של אבי המנוח ובעלה של וניס , סניורה וניס באפו , האישה ה7 הכי יפה בונציה. יש לנו בת , אנטונינה ובן ושורל , ועוד 11 ילדים שמתו בלידה. אומרים שעל רחמה של וניס קללה מוטלת, וניס האשימה את אחותי החורגת תמיד, ואמרה שאלוהים מעניש את כל מי שמסביבה על זה שהתאסלמה. לאחר מות אחותי החורגת , האשימה וניס את אכיינתי , שעל פי דברי וניס, "המשיכה" את הקללה. נולדה לנו בת , ואז בן. אשתי וניס , שהבינה שלא הייתה שום קללה, החליטה לשלוח את אכיינתי לאביה, אך הקשר עם אכיינתי נותק. אני מתפלל לשלומה כל יום , ומקווה שאלוהים ימחל לי ולאשתי, על החטא שעשינו ליפני 12 שנה.

———————————————————————————-
מכתב:

מוען:סניור דימון באפו ה-6,ונציה
נמען:סניוריטה פביאן אזבליתה באפו,מניסה

תאריך:26.8.1534
תוכן:
סניוריטה פביאן באפו ה-6, או בקיצור פב , אני כותב לך , סניור דימון, דודך והאפטרופס שלך,דואג לשלומך, בתאריך 26.8.1534 , זה המכתב ה6 שאני כותב ללא מענה.
אנא ממך, חזרי לביקור בונציה בהקדם האפשרי וספרי על חייך עם אביך. בתקווה שהמכתב יגיע אלייך.. יתן האל. ,
דודתך וניס מתגעגעת גם.
אוהבים, סניור וסניורה באפו .