אז מה קורה לנוער???
מכורים לטלפון, אתם אומרים?
מוכרחים להעלות הכל לאינסטוש? לפייס? לוואטספוש?
לרכל על השמנה המסכנה שבכתה בשיעור התעמלותוש?
ואולי ללכת לבר, לשתות איזו בירה ולדקור?
איזה כיף!
מבוגרים שקוראים את זה ומסכימים עם כל מילה – העניקו לעצמכם סטירה מצלצלת. מיד תבינו למה.
בני נוער שמסכימים עם כל מילה – אתם מוזמנים להעניק לעצכם סטירה מצלצלת הגונה משל עצמכם. מיד תבינו למה.
אם אתם חושבים לעצמכם שהמצב קטסטרופה – אולי אין לכם בכלל טעם לקרוא. לשיקולכם.
ובכן, למה מגיע לחלקכם סטירה מצלצלת? ובכן, בני נוער יקרים, אם הטלפון הוא מרכז עולמכם, האניסטגרם והרשתות החברתיות האחרות הוא המקדש שלכם, ולעג כלפי מי שחלש הוא אינטגרלי מחייכם – אתם בצרות צרורות. אם נדמה את האנושות למארג אנושי, מספיק שחולייה אחת בשרשרת תהיה חלשה, והכל יתפרק. על ידי זה שאדם לועג על אחר בגלל חולשתו, הוא מזרז את תהליך השבירה הזה. הדבר לא מייצג שום דבר מלבד את החולשה האנושית.
אוי לגוי.
ומבוגרים יקרים! כמה נחמד! מוכנים להישטף על ידי בני נוער אותו אתם מחשיבים לנחות מכם? בהצלחה. (מטריה מומלצת בחום.)
תרשו לי להשתמש באנלוגיה מעולם הפיזיקה? כדי שגוף ייבצע עבודה (תנועה, למשל), הוא מוכרח לקבל אנרגיה או כוח. קיים סיכוי כלשהו שעט, למשל, יעוף כל הדרך אל היד שלי כשהוא על השולחן, אבל הסיכוי שקוף יקליד את כל כתבי שייקספיר על המחשב גדול יותר, או במילים אחרות, הסיכוי שבני הנוער ישחיתו את עצמם הוא אפסי.
אסור לנו לשכוח כי טכנולוגיה עושה טוב, אך גם עושה רע. העובדה שהרשתות החברתיות מספקות קשר כל כך אישי ומחייב, גורם לכך שכל מידע מופץ אוטומטית ברשת, וזכות הפרטיות הולכת ודועכת תחת מסך הסגידה לשלמות. אנשים יעשו הכל בשביל לשרת את האידיאל שנוצר – כמות גבוהה של מעריצים, עוקבים, מרכז העניינים.
תפיסת העולם הזו מעוותת, ורק בשביל להמחיש זאת, אתן כמה דוגמאות מטרידות מהעבר:
"שמש העמים", הלא הוא סטאלין.
מר אדולף היטלר, הפיהרר של הרייך השלישי. כבר הספקנו לשכוח?
האם באמת יש צורך להמשיך?
וודאי, אין להשוות בין "סלבריטאי-אינסטגרם" לבין היטלר, אבל התחושה שכל מי שאינו מושלם – אין לו חלק בעולם… היא מזכירה לנו משטרים אפלים, בואו נאמר.
אם כך, חוסר הצבת גבולות הולידה את הצרה הזו. כן, הורים מתוקים. נא להפנות את האצבעות המאשימות שלכם ב180 מעלות, ולהפתעתכם תגלו את הסיבה האמיתית לצרה. חוסר הצבת גבולות. אל תשכחו – הילדים מרימים את מבטם אליכם, ומחפשים את המודל בכם.
זוג שרב כל הזמן, שאחד בוגד בשני… מה לומדים הילדים? "מושלם עדיף." "אהבה באה וחולפת". "כסף שווה יותר מילד."
זה חינוך? נעליים!
את הדוגמא המזעזעת ביותר ניתן לראות בפסטיגל. פסטיגל – חגיגה לילדים ולהורים. ההורים קונים בהמוניהם את הכרטיסים, בשביל להאכיל את ילדיהם בכוכבים ששרים שירים על המצלמה שלהם, ועל כמה שטוב להעלות תמונות לאינסטגרם. כן. ילדים בני שש. הם עוד לא יודעים לאיית את המילה "ארנבון" בלי להסס, אבל הם כבר יודעים להצטלם בפוזות שמבזות את הגזע האנושי, ולצלם תמונות מביכות של אחרים, ולהעלות לרשת, כשהאצבע רפה מעל הכפתורים.
הורים שמשחקים בקנדי קראש ולא עם הילדים שלהם… מה הם מגדלים? כשהם לא מקבלים את תשומת הלב שלהם מההורים, הם מחפשים אותה בדרכים כוחניות, על חשבון אחרים. מה הפסטיגל בדיוק מלמד אותם? אילו ערכים? ריקנות? כסף?
בושה וחרפה.
שימו לב מי מדבר! תלמיד שאפילו לא לומד פסיכולוגיה בבית הספר! איש חינוך אני לא, ועדיין, ההבדל הוא שאני מסוגל להסתכל. לפקוח עיניים. תתפלאו – זה די קל.
לא הגיע הזמן שכולנו נסתכל ונלמד? אם מצב בני הנוער מטריד אתכם – תלמדו להציב גבולות. תלמדו לעמוד על שלכם.
ואתם, בני נוער. תלמדו מזה. אל תהפכו לדבר הריקני הזה. אתם כולכם יותר טובים מזה. בכל אחד ואחת מכם יש פוטנציאל להפוך לאדם משמעותי, שהופך את העולם למקום טוב יותר. אולי במקום לצחוק על הילדה השמנה שבכתה בשיעור ספורט כי לא הצליחה להשלים את הריצה, תטפחו לה על השכם ותגידו לה שהיא יפה הרבה יותר כשהיא מחייכת?
או שאולי במקום לצחוק על בחור שהוא גיי בגלל שהוא מתלבש אחרת, תתעסקו בעניינים שלכם?
קצת חומר למחשבה, רבותיי. לפקוח עיניים, ובמקום לחפש את הקדמה שלכם – תחפשו את הקדמה של אחרים. קלישאה? אולי. אבל עומד במבחן המציאות?
…
…
…
לא יודע, תגידו אתם.
תגובות (18)
אתה תמיד צודק באשמות שלך.
החברה שלנו לא מתאפיינת בחכמה גדולה.
המון תודה! ^^
זה היה מדהים. כתבת הכל בלי יוצא מן הכלל. אתה כל כך צודק וזה כל כך נכון עד שזה הפתיע ברמות. הסיפור מוצלח מאד, כתוב מצוין והשתמשת במילים גבוהות. בני נוער משתנים מכל תכניות הטלוויזיה הטיפשיות של ימינו, ומחקה את דיבורם והתנהגותם. אפשר לכתוב טקסט כזה שעות שלמות כי זה נושא שחשוב מאד. רואים היום ילדים בגן עם טלפון יותר מתקדם, אייפון 5,6. זה נורא. אהבתי את הטקסט שלך, זה רק מוכיח שאתה לא אחד מבני הנוער הנחותים והאכזריים.
תודה רבה! אני מודה לך שאמרת לי שאני לא אחד מבני הנוער הנחותים :)
אסטוניאן, לאן נעלמת כול הזמן הזה? אתה חלק חשוב באתר הזה וזו אחריות שאסור לך לזנוח. אם תיעלם ככה, האתר יתדרדר. טוב, העיקר שחזרת.
לגבי המאמר הזה, הוא לא כתוב הכי הכי טוב מבחינת שפה וההסברים לא הכי מובנים, אבל הוא עדיין מצליח לזעזע ולעורר והרמה שלו טובה.
לדעתי אין ממש מה לעשות בעניין הזה. תחשוב על החברה כמו נערה מדבגרת. היא פשוט נמצאת בשלב כזה, אבל זה רק שלב וזה יעבור.
דניאל,כתבתי את הסיפור בעזרת המילים שנתת לי אתמול
היי! מה נשמע דניאל? האמת שכנראה התפוגגתי… אולי היה גשם ראשון ואני נעלמתי ככה…
אני לא ממש בטוח שאני מסכים איתך בנוגע לכך שאין מה לעשות בעניין. צריכים להשמיע את הקול שלנו. מספיק שנחרים את הפסטיגל, והמפיקים שלו ילמדו את המסר שלהם. אני חושב שניצול הזכות הדמוקרטית שלנו במדינה הזו הוא הדרך להצליח במטרה שלנו. ואני מאוד מקווה שאתה צודק, וזה סתם שלב חולף… נראה.
לדעתי צריך לתת לחברה לעשות את ההתבגרות הטבעית שלה, כמובן עם יד מנחה, אבל לא למחות בצורה נמהרת על משהו שהוא רק שלב, מעצבן אמנם, אבל אולי הכרחי לצורך הצמיחה שלנו.
ומה אם המחאה היא מה שיגרום לאנושות להתקדם ולעבור שלב?
אני בספק… אבל אמרתי, לא למחות בצורה נמהרת, אלא יותר מחושבת. אנחנו עדיין צריכים טכנולוגיה ויש לה את ההשפעות שלה על אנשים לא מחונכים. הפתרון הוא חינוך, לא נסיון להעלים את השפעה של חוסר חינוך. חינוך יהיה עקירה מהשורש של כול הבעיה ואילו מחאה תהיה רק נסיון להילחם בהשפעות הבעיה השורשית יותר.
אז אנחנו מסכימים. אני מאמין שהכל מתחיל ונגמר בחינוך. כשהורים מראים לילדים שלהם תמיכה בסגנון החיים הזה (כגון לקחת אותם לפסטיגל) הם מחנכים אותם להיות כאלו. הטכנולוגיה היא לא הבעיה. הבעיה היא מה שאנשים עושים איתה. חינוך היה ותמיד יהיה הפתרון. הבעיה? כל אחד יכול להפוך להורה… וזו צרה, כי יש כאלה שלא יודעים איך להיות הורה!
אני באמת מסכימה עם מה שכתבת. מודה, אני נמצאת הרבה על המחשב, אבל אני בהחלט מסכימה עם הנכתב. זה כל כך עצוב לראות ילדים בני שנתיים יושבים מול איזה טאץ' משוכלל, נוער שמצטלם כמו ברווז ומעלה ומבוגרים שעסוקים בנייד שלהם כשכל זה קורה. והקטע של אלה שמעליבים אחד את השני ופוגעים בגלל שוני. די, אני ראיתי לא מזמן אמא וילדה שהציקו ביחד לילדה אחרת שפשוט טיפסה על עצים (היי, לפחות מישהו נזכר בהם) , האמא אמרה לה לקרוא לה קופה, וטיפשה. ואמא אחרת שאיימה לזרוק את הילד שלה (בן שלוש או ארבע לפי המראה) לזבל ולפוצץ לו את הכדור כי הוא נפל. וכל קטע הפגיעה בגלל משקל, נטייה מינית, או טעם.
זה שכתבת את זה זה דבר תורם מאוד, אתה עושה דבר חשוב. זה נושא אקטואלי באופן עצוב, וגם ההשוואות שלך שם, גרמו לזה להראות חד יותר, וככה אולי להכניס יותר מסרים לראשים של אנשים.
טובאני אפסיק לחפור;-;
תודה רבה.
אגב, אני לא חושב שבן אדם שיושב מול המחשב הוא בהכרח רדוד. למעשה, יש לא מעט אנשים מבריקים שעושים דברים חכמים מול המחשב. אל תרגישי רע עם עצמך :)
האמת שאני שונאת אנשים מסוגך. אתה והחברים האלה שלך [אהמ דני אהמ סטיבן {סטיבן? מרוגז קלות, אנשים, אני ושמות זה לא חברים}] תמיד משאירים אותי בלי מילים ואני מרגישה שכל שנותר לי לעשות הוא לומר שאתם צודקים. כי… זה מה שאתם, האמת.
אבל זה לא נחמד שאין לי נושא חפירה.
תודה? אני לוקח את זה כמחמאה!
מי שמדברת היית רואה את עצמך פעם שרונוקי והיום והיית רואה את ההבדל.
וbad little girl צודקת כשאתם מדברים אני משכנעת.
לדעתי אתה צודק.
שכחת לציין שלחלק מבני הנוער כבר אין שפה יותר , הכול קללות וסלנג' אין יותר ביטוי אמפתיה, גם לי יש מאמר משלי על היופי והשיפוטיות שנוצרו כיום.
כל כך עצוב להודות שבאמת יש הרבה נוער שפשוט "התרקבו " ואינם מסוגלים לראות מעבר לרדידות ולפשטות, מעבר לרשתות חברתיות, אבל אני יכולה להעניק לך תקווה ולהגיד שאני מכירה מספיק בנות חמודות וחכמות מלאות אמפתיה ואהבה שלא התרקבו בגלל הטכנולוגיה. אני עדיין מאמינה שעוד יש לדור החדש תקווה.
אתה צודק לגמרי.
כל העניין הזה פשוט נוראי.