אהבה בסימן שאלה פרק 19

עד שהגיע יום שלישי הייתי בלחץ ממה שעלול או לא עלול לקרות במסיבת החוף…
הייתי נורא הפכפכה. לא באמת ידעתי אם אני רוצה ללכת או לא, כל שנייה שינית את דעתי, בסופו של דבר החלטתי ללכת בשביל בן.
יום שלישי בבוקר התקלחתי התלבשתי וקיווית שיהיה קר מידי בשביל להיכנס לים, יצאתי לתחנה ולקחתי אוטובוס לתחנה המרכזית משם יצא האוטובוס שלנו.
במשך כל הנסיעה התפללתי שבן יהיה שם ושאני לא יצטרך לחקות לו…
בסוף הגעתי והוא באמת היה שם, שמחתי, ישר הבאתי לו חיבוק גדול וארוך, הוא ללחש באוזניי: "אני שמח שבאת" החזרתי לו בחיוך.
כששחררתי את האחיזה שלי ממנו הקדשתי את רוב צומת הלב שלי כדי לסרוק את השטח מסביב ולראות מי שם.
היו שם החברים של בן אלון ועוד כמה בנות מגעילות ופרחות שאני לא מכירה.
קוותי שאני לא שם על אותו המעמד כמו שלהם, אמרתי שלום יפה בנימוס ואז חיכיתי עם כולם שההסעה שלנו תגיע….
עלינו על ההסעה ונענו לכיוון הים, היה נחמד לא כמו שחשבתי, כולם היו נחמדים ומצחיקים, היו כמה בנות שלא כיבדו את עצמן ועשו שטויות מטומטמות אבל שמחתי שהן עשו את זה, ככה אולי בן יעריך אותי טיפה יותר ממה שהוא כבר.
הגענו לים וסידרנו את המקום שלנו, הם שמו מוזיקה ועשו צחוקים, לפתע התחילו לצאת בקבוקי שתייה ועוד וברים מגעילים בן השתדל לא לגעת בשתייה אבל הוא בטח לא רוצה להיראות חלש ליד החברים שלו אז סלחתי לו… הפעם
הייתה אווירה ממש כיפית והייתי בעניינים ואז תפסתי את בן מסתכל עלי בגאווה מסוימת, כשעיננו ננעלו אחד על השנייה הוא סימן לי עם הראש בואי לסיבוב.
הלכנו על שפת החוף כשידו מונחת על מותני ומחבקת אותי עליו, דיברנו סתם שטויות התרחקנו מהחבר'ה..
באיזה שהו שלב נעצרנו והוא נעמד לפני וחיבק אותי גם עם ידו השנייה הוא הסתכל לי בעיניים
בן: "כיף אה.."
אני: "כן, לא כל כך גרועה"
בן צחק ואז התקרב אלי התנשקנו,
למרות שזו לא הייתה הנשיקה הראשונה שלנו זה הרגיש ככה, אני לא יודעת למה לא התנשקנו מאז הפעם הזאת במדרגות הבית שלי אבל זה היה שווה את זה כי עכשיו זה הרגיש מאהבה.