גבירת האגם- הקדמה

ברקים הבזיקו על רקע השמים השחורים וקול הרעמים התגלגל לאורך שדות החיטה השוממים, גשם ניתז על האדמה שנזרעה לא מזמן.
גבירת האגם סגרה את חלונות המגדל שלה באנחה, והטיפות ניתזו מהזכוכית בקולות נקישה חלשים שהלכו והתחזקו ככל שגברה הסערה.
היא ליבתה את האש באח והתיישבה בכיסאה, מקשיבה לקולות החריקה של הרהיטים בעודה לוגמת מכוס התה הרותח.
בדיוק כשהחלו עיניה להיעצם נפרצה הדלת לרווחה ונער בהיר שיער התפרץ פנימה. הוא סקר את החדר סביבו בהפתעה ומיהר לסגור אחריו את הדלת.
"מה אתה עושה כאן?" קולה של גבירת האגם הקפיץ אותו ממקומו.
"אני…" הוא גמגם. "חשבתי שנטוש כאן."
"נטוש?"
גבירת האגם סקרה במבטה את בגדיו הספוגים של הנער הנבוך. עיניו התרוצצו אנה ואנה, בחפשו אחר דבר מה.
"את מחפש משהו?" שאלה גבירת האגם בקוצר רוח.
הנער הניד בראשו לשלילה, ולאחר התחרט והנהן. "את… את כאן לבד?"
"אתה רואה מישהו נוסף?"
"לא, פשוט…"
"פשוט מה? הפסק לגמגם, נער!"
הנער הביט בה בתדהמה לא מוסתרת, ואחר התעשת. "אף אחד לא משגיח עלייך?"
"משגיח עליי? למה שאצטרך השגחה?" גיחכה הגבירה.
"טוב, את בכל זאת רק בת שבע."
המילים העלו חיוך על פניה של גבירת האגם. "אה, אתה מתכוון לגוף בו אני נמצאת. היא בת עשר. או לפחות, זה הגיל בו היא הייתה כשהתמזגנו."
הנער אמד אותה במבטו. לא היה פחד בעיניו מפני הילדה המשוגעת, רק סקרנות. "מה את?"
"איזה חוסר נימוס!" התנשפה גבירת האגם בכעס. "מה אני? אני אינני חפץ!"
"אז מי את?" הנער לא נרתע.
"אני היא גבירת האגם, כמובן."
מבטו של הנער נותר אטום, וזיק הזיהוי שגבירת האגם כבר למדה להכיר לא הופיע בעיניו.
"גבירה? את לא חושבת שאת צעירה מדיי?"
"צעירה? אינך מזהה את שמי?"
"אני אמור להכיר אותך?"
גבירת האגם שקעה בכיסאה בהרהור. הנער נע באי נוחות במשך דקות השתיקה הארוכות.
"איפה הנימוסים שלי?" התנערה גבירת האגם ממחשבותיה. "תרצה אולי כוס תה?"
"לא, תודה."
"אל תהיה מגוחך, אתה רטוב עד לשד עצמותייך! אני אכין לך כוס תה, שתתחמם."
הגבירה קמה ממקומה ופנתה אל המטבח. היא חזרה כעבור כמה דקות, נושאת בידה ספל מהביל.
לפתע נשמט הספל מבין אצבעותיה. עיניה נעצמו בכאב היא שפשפה את רקותיה כאילו ניסתה להתנער מדבר מה מציק. הנער קם ממקומו בזינוק וחש לעזרתה. היא הרימה את ידה כדי לסמן לו לא להתקרב.
כשפקחה שוב את עיניה, משהו השתנה במבטה.
"היא עשתה את זה שוב, נכון?" היא שאלה.
"עשתה מה?" שאל הנער.
"השתלטה על הגוף שלי."
"מי?"
הילדה הזעיפה פנים במחווה ילדותית. "גבירת האגם."