אתה אוהב אותי? פרק 1

~בוקר~
נקודת מבט הת'ר:
הבוקר האחרון באמריקה, הפעם האחרונה שאני אראה את קים הזקנה מלמעלה ולעבוד עליה עם בן שהחייזרים באים. הפעם האחרונה שאראה את אן, ונעשה שופינג ואני אחזור עם שקית אחת והיא אם 20. אני אתגעגע לבית שלי שנמצא בשדרת הפרחים ולכיתה שלי ולחברים שלי. אבל כל עוד נהיה מאוחדים כמשפחה נעבור את המכשול הזה. ויש לי רעיון איך….

קמתי מהמיטה, עשיתי את כל הארגונים של הבוקר ולבשתי חולצה לבנה עם חצאית פעמון פרחונית ונעלי בובה לבנות.
נכנסתי לחדר של בן הוא היה ער ולבוש וצפה בטלוויזיה.
"בן בוא, יש לי רעיון מעולה לגבי איך נעביר את העזיבה המשפחה אז קום ובוא לקניון."
"וזה כולל קנית בגדים? כי ג'ינס של אמריקן ניגל יעזור לי לעבור מאמריקה לישראל שסתם לידע כללי נמצאת באסיה"
"אני אתעלם מהבאסה שלך על זה שעוברים יבשת ובוא לקניון, רק שתדע אם כבר ג'ינס אז עדיף של לי קופר" עניתי לו תוך כדי שניסיתי להרים אותו מהמיטה.
" נו קום שמן"
"קמתי, קמתי. תני לקחת מפתחות ארנק ונצא"
הוא קם ולקח את המפתחות והארנק. יצאנו החוצה, לבן יש אודי ספורטיבית גרסה s1. הוא אמור למכור אותה היום ולקבל כסף עליה כי הוא רוצה לקנות חדשה כשנגיע לישראל, הוא קיבל הצעת מחיר מעולה והיום לפני הטיסה הוא יקבל את הכסף.

הגענו. סוף סוף, נמאס מהזיופים של בן כל הנסיעה תכנתתי איך להתנקם בו כשנגיע לישראל. רצתי לחנות Stationery. זו החנות האהובה עלי, נכנסנו ובחרתי שלושה יומני מסע אחד בגווני כתום לאבא שלי, אחד בגווני ירוק כחול לבן ולי בגווני סגול ושמנת. לקחתי גם שלושה עטים תואמים לעטים.
שילמתי ויצאתי.

" בן נו בוא, צריך לארוז"
" טוב, אני בא"
נכנסנו למכונית ונסענו ובן המשיך להמציא שירים מפגרים ולזייף כשהוא שר אותם. עברו עשר דקות והגענו הבייתה.חשבתי איך שרדתי עוד נסיעה איתו? כשנגיע לישראל אני עושה רשיון.

לאחר שארזנו, קראתי לבן ולאבא והתחלתי לומר
" אבא ובן המעבר לישראל יהיה קשה, נצטרך להשתלב מחדש ולנסות ליצור לוח זמנים יומי. חשבתי שכדי שנעבור את זה כמו משפחה"
הוצאתי את היומנים והעטים ונתתי לכל אחד את שלו.
" נכתוב יום יום על השתלבות שלנו בישראל. מדי פעם נוכל לדבר על המעבר. הרי כמו שאמרת אבא. משפחה זו קבוצה של אנשים חזקים לפעמים יש שניים לפעמים חמש ואפילו עשר אבל העיקר שהם מאוחדים. טוב אז קחו ואת התחושות שלכם תכתבו בטיסה. בן פעם כתבת את הרגשות שלך כשאמר עזבה ועכשיו תכתוב אותם כשאתה עוזב ולא לבד עם כל המשפחה שלך"
אבא שלי (קוראים לאבא שלהם דיוויד) חייך ואמר
" את כמו דודה אליס ( אליס זו אחותו של דיוויד) גם היא חשבה שקשיים משותפים במשפחה עוברים יחד ובגלל שראיתי שאת קנית את יומני המסע הללו בכספך האישי. אני אכתוב בהם וגם בן נכון?"
"כן ברור ותודה"
עניתי " אני הולכת לאן טוב?"
" תהני חמודה" אבא שלי אמר.
" להסיע אותך?"
"בתנאי שאתה לא שר, אני לא אשרוד נסיעה נוספת איתך והשירים המפגרים שלך"
"תרגעי אני לא אשיר"

הגענו לבית של אן.
"בן תגיד למה אתה תמיד מסכים להסיע אותי לאן. גם כשיש לך משהו דחוף?" הוא בחיים לא יסיע אותי לקניון שנמצא קרוב יותר לבית שלנו, אבל לאן כן.
" כי את אחותי" אמר וחייל חיוך מזויף
"אתה משקר" הוא התחיל ללכת למכונית, תפסתי בידו ואמרתי "למה?"
" כי אני מאוהב באו אוקי?!"