road in cord 36'-פרק 14
השעה 15:00 בצהריים ואנחנו בדרכים כבר חמש שעות , הספקנו לריב להתעצבן וכל דבר שלא ציפיתי לו .
איך שהוא הצלחתי לשבת באוטו מבלי להשתתף בשיחות המשמימות של תומאס ונינה , ג'יימס היה עסוק מידי בכדי לדבר , הוא היה עסוק במפה.
בהיתי מעבר לחלון בשיעמום וקיוויתי שהזמן יעבור מהר.
"מה קרה רוקי אנחנו משעממים אותך ? להביא לך ברביות ?" תומאס אמר פתאום ועורר אותי מהבהייה בהקיץ שלי .
לקח לי רגע להבין שאני לא המשועממת כאן אלא הוא , הוא מנסה לפתוח תגרה , או לפתוח מלחמת עקיצות כדי לשעשע את עצמו , אבל אני לא חושבת שהוא שם לב לזה שהוא פוגע בי .
"לעומתך , הברביות שאני משחקת איתן הן רק בובות " התאמצתי להתעלות עליו
כולם שתקו והסתכלו עליי ואני קלטתי את המבטים החשאיים של תומאס בי במראה .
רשמית הפכנו לאויבים . אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שמה שהתחיל בינינו עוד חקוק בליבי אבל גם השנאה הזאת כלפיו קיימת שם . זה ערבוב רגשות קשה .
לאט לאט התחלנו להיכנס לאזור מרכזי עם אנשים , חנויות ולא שממה כמו שהייתה עד עכשיו . ועצרנו בחנייה של אזור קניות .
"למה עצירה??" שאלתי בבהלה
"עוצרים לאכול " ג'יימס אמר
"אני לא ממש רעבה " אמרתי בנסיון התעקשות להישאר במכונית בזמן שהם ילכו לאכול.
"לא נורא מקסימום תיקחי משהו לשתות או איזה כריך קטן" נינה אמרה לי
"לא , עזבו אני רוצה להישאר באוטו בבקשה " אמרתי להם ושילבתי את ידיי
"כולנו רעבים ולא מתפצלים , תזיזי את התחת שלך ובואי כבר " תומאס יצא מהמכונית וצעק עליי
"הרגע סוציופט דיבר אליי או שדימיינתי ??" אמרתי לג'יימס והוא צחקק
"אני סוציופט זה נכון " הוא אמר ונעל את המכונית עם הלחצן שלו .
נינה התקדמה עם תומאס קדימה וראיתי אותם צוחקים ומדברים בזמן שנכנסו לדיינר (באנגלית זה אומר מן מזנון-מסעדה קטן כזה )
נשארתי עם ג'יימס ולקחנו את הזמן שלנו בהליכה לעבר הכניסה
"זה יעבור לו " הוא אמר לי
"אבל לי לא" הסתכלתי עליו בזמן שפתחתי את הדלת ונכנסנו ביחד .
המושבים בדיינר היו מן ספות קטנות כאלה שעל כל אחת רק שתיים יכולים להידחס עליה אז אני נכנסתי ראשונה ונדחקתי לפינה , בול מול תומאס .
ג'יימס נדחס לידי והוא היה מול נינה שישבה ליד תומאס .
"אז מה מזמינים ?" נינה שואלת
"את שואלת?" תומאס חייך והסתכל עליה
"אתה ברור , מה את מזמינה רוקסן?" נינה שאלה ואני הסתכלתי עליה.
הושטתי יד לקחת את התפריט אבל גם תומאס הושיט את ידו וחטף מידי את התפריט ואני הסתכלתי עליו בזעם .
"מה תרצו להזמין?" המלצרית ניגשה אלינו
"בשבילי צ'יזבורגר ובשביל הבחורה האנורקסית כאן מולי, קפה " הוא אמר וחייך
ג'יימס ונינה הפנו אליו מבט מיידי והמום וג'יימס סימן לו עם ראשו 'תתנצל'
"בשבילי תה קינמון ובשבילו סלט עוף" נינה מיד שברה את הקרח והמלצרית הסתכלה על תומאס במבט נגעל , רציתי להגיד לה שהיא לא היחידה שנגעלה והיא הלכה.
"מי אמר לך בכלל שאני אוהבת קפה ?" התעלמתי מעניין ה"אנורקסית" .
"את נראת טיפוס של קפה " הוא לחש והמשיך לבהות בתפריט.
שתקתי כי לא היה לי כוח , תיכננתי נקמה יותר טובה .
תומאס ונינה העבירו את זמן ההמתנה להזמנה שלנו בלספר בדיחות כושלות אחד לשני .
"ואז הוא אמר לו 'לך תזדיין '" תומאס סיפר עוד סוף של בדיחה לא יוצלחת ושתיהם צחקו בקולי קולות וכל הסועדים הסתכלו עליהם במבטים מעוצבנים.
אני הייתי עסוקה בלצייר על השולחן עם אצבעותיי צורות מעניינות ומוזרות .
המלצרית חזרה עם הצ'יזבורגר הענקי של תומאס , הסלט של ג'יימס , התה קינמון של נינה והקפה המגוחך שלי.
היא אירגנה את כל האוכל יפה על השולחן ואני חשבתי לעצמי איך להשפיל את תומאס .
הוא התחיל ללעוס את הצ'יזבורגר בעונג רב , עם פה פתוח ולעיסות דומות לזו של פרה.
נינה שתתה את התה שלה לאט וג'יימס זלל את הסלט שלו ובזמן הזה הם דיברו על כמה שהבנק לא פייר כלפיהם .
מצאתי דרך לעצבן את תומאס , הסתכלתי מבעד לחלון ולאט לאט העברתי את ידי בשולחן צמוד לקפה ופשוט ניערתי אותה .
הקפה נפל על צידו וכל הקפה הרותח נשפך בשביל על השולחן עד שהגיע למכנסו של תומאס וגם לחולצתו .
הוא הניח את הצ'יזבורגר שלו והעביר מבט אל עבר חולצתו ומכנסיו .
"אופס , טעית , כניראה שאני באמת לא טיפוס של קפה " אמרתי והתאפקתי לא לחייך ולצחוק .
הוא קם בכעס והטיח את ידו בחוזקה על השולחן והביט עליי מבט זועם והלך אל המכונית כניראה להחליף בגדים .
"לא בוכים על קפה שנשפך " ג'יימס אמר לשתינו .
הצטרפתי בנתיים לשיחה של ג'יימס ונינה על הקולג' אבל זה לקח יותר מידי זמן ותומאס לא חזר , התחלתי להרגיש קצת חרטה על מה שקרה .
"אני צריכה לקחת משהו מהתיק שלי , תכף חוזרת" אמרתי להם ויצאתי אל עבר המכונית שלנו .
המכונית שלנו חנתה קצת רחוק , בסמטה רחוקה ונטושה .
הסתכלתי מסביב המכונית ובתוכה אבל תומאס לא היה שם , לא ידעתי מה לעשות.
פתאום הרגשתי ידיים שתופסות אותי חזק ומטיחות אותי לקיר , זה היה תומאס.
הוא הצמיד אותי לקיר ונישק אותי חזק ואני שיתפתי פעולה מתוך אינסטינקט , זאת הייתה נשיקה כל כך חושנית וחזקה והיא עוררה בי עוד יותר כעס מהקודמת לה .
הוא הרפה מהנשיקה ואני נשארתי בהלם , ידיי ורגליי רעדו ועכשיו גם שפתיי .
הוא התקרב עם פיו לאוזני
"את צדקת , אני אוהב לשחק עם ברביות , ואת אחת מהן" הוא לחש לאוזני והרפה מאחיזתו .
תגובות (2)
איזה בן זונה תומאס! מגיע לו שהיא שפכה עליו את הקפה
תמשיכי דחוףףףףףףף
תמשיכיייייי