בגלל הסם איבדתי את אחותי (לא אמיתי)

"דניאל איפה את" צעקתי בפחד.
הרחוב היה חשוך ושקט, הרוחות העיפו את שערי החום הארוך לאחור, היה לי קר מאוד, וגם מאוד פחדתי.
ניסיתי להתקשר אליה אבל היה תא קולי, התחלתי לפחד, אני פוחדת להיות לבד. לפתע ראיתי את מיכאל ידיד שלי, כל כך שמחתי שאני לא לבד הוא רץ לכיווני, וליטף את ראשי.
"ראית את דניאל"? שאלתי אותו בקול מודאג.
מיכאל לא ענה הוא בכה,
"מיכאל קרה לה משהו"? שאלתי בקול מופחד כאשר שפתיי רועדות מקור,
"בואי למחנה אני יסביר לך הכל" הוא ענה וחיבק אותי כדי לחמם אותי.
הלכתי איתו למחנה ששם אנחנו יושנים, אני מיכאל ודניאל, אחרי כמה דקות אחדות הגענו למחנה ישבנו על הרצפה עם השמיכה שעל גופנו,ורק הראש בחוץ.
"רק אני ואת נשארנו" הוא אמר לי,
"איפה דניאל, קרה לה משהו"? שאלתי בקול מפוחד,
"דניאל… היא לקחה… איזשהו…..סם ו…" הוא אמר באיטיוות ועצר,
"מה קרה לה, תמשיך" אמרתי במבט מפוחד.
ההייתי מודאגת מאוד, פחדתי שדניאל לא תיהיה איתי יותר.
"דניאל… קפצה מאיזשהו… גג" הוא אמר באיטיות ובכה.
למה היא הייתה צריכה להשתמש בסם הזה? , למה היא השאירה אותי לבד? , היא זאת שנתנה לי את הכוח, עם היה לי קשה היא תמיד הייתה בא ומחבקת אותי חיבוק חם, אני יותר לא ירגיש את החיבוק הזה. זאת אשמתי לא ההייתי צריכה לריב איתה והיא לא הייתה בורחת.
מיכאל חיבק אותי חזק ואמר:"אני ואת כאן, זה מה שהכי חשוב, שאנחנו לא לבד" .
הכל קרה בגלל הסם, בגלל הסם איבדתי את אחותי בלי להיפרד ממנה כמו שצריך.