Well Liam Payne? Thank you – פרק 42 חלק ב’❤️

הפרק מוקדש לדני מאליק המדהימה שמגיבה לי המון כמעט, תודה רבה, אוהבת אותך המון❤️❤️

שיר ממש ממולץ לפרק – Miley Cyrus – The Climb (Piano Cover)
*

– פרק 42 חלק ב' –

– נקודת מבט שרלוט –

סירקתי את שיערי הרטוב מיד לאחר שניגבתי אותו, אוספת אותו לקוקו הדוק.
צילצול הטלפון שלי נשמע בחוזקה ברחביי החדר ונקטע לאחר מספר שניות.
״שרלוט יש לך טלפון!״ צעקה איזבל מחוץ לחדר המקלחת.
״מי זה??״ צעקתי חזרה.
״זה-״ היא קטעה את עצמה לרגע.
״איך קוראים לך?״ היא שאלה לטלפון.
״שרלוט, זה הארי!״ היא צעקה מחוץ לדלת.
״אני יוצאת!״ הודעתי וניגבתי את שיערי שוב לפני שיצאתי.
״היי לאב,״ עניתי לטלפון.
״היי בייב, מה שלומך?״ הוא שאל.
״אני בסדר, איתך?״ שאלתי.
״אני מנסה להתכונן להיום בערב,״ הוא אמר צוחק.
״מה יש היום בערב?״ שאלתי מבולבלת.
״אלה והתינוקת חזרות הביתה,״ השיב.
״אגב, את ישנה אצלי היום.״ הודיע.
״מה?״ שאלתי בבילבול.
״את ישנה אצלי היום,״ חזר על דבריו.
״אני לא יכולה.. יש לי בית ספר מחר,״ אמרתי בביאוס.
״תפספסי יום אחד רק, בבקשה? אני ממש רוצה שתבואי.״ הוא אמר בסוג של התחננות.
״אוף אוקיי אני אבוא, אתה תהיה אשם אם אני יהיה מטומטמת.״ אמרתי צוחקת ושמעתי את חיוכו מתפשט על פניו.
״תביאי איתך בגדים לפעם הבאה שתבואי אליי. או שבעצם לא, לא משנה. מחר נלך לעשות שופינג.״ אמר.
״יאו באמת? יש! לא הייתי בשפוינג המון זמן!״ אמרתי בשימחה.
״אז היית אומרת לי הייתי לוקח אותך,״ אמר.
״זה לא נעים לבקש ממך את זה, בכללי אתה עושה בישבילי יותר מידיי ולא בא לי להיות עלוקה שמבקשת המון דברים.״ אמרתי.
״את לא עלוקה, אני אוהב לצאת איתך למקומות ולקנות לך דברים, זה כיף לראות אותך מאושרת אחר כך.״ אמר ואני חייכתי מובכת.
״עוד כמה זמן אני בא לקחת אותך?״ הוא שאל.
״אני אבוא ברגל, למה שתבוא סתם?״ שאלתי.
״את לא באה ברגל השתגעת? יש כאן המון אנשים מסוכנים ואני לא רוצה שיקרה לך כלום, אז מתי אני בא לקחת אותך?״ שאל.
״אוף בסדר.״ נאנחתי ״ורבע שעה? אני אארגן תיק ואלך להודיע לדאינה שאני יוצאת.״ אמרתי.
״אוקיי, אני אוהב אותך שר שלי, כבר בא.״ אמר והשיחה נותקה, חייכתי בטיפשות והורדתי את הטלפון מאוזני.
״מי זה היה שדיברתם כל כך הרבה זמן בטלפון?״ שאלה איזבל, שותפתי לחדר, חברה טובה.
״הארי,״ אמרתי כשהוצאתי תיק קטן והוצאתי ממנו את הדברים שהיו בו.
״אני יודעת שזה היה הארי, איזה הארי כאילו?״ היא שאלה מצחקקת.
״את לא תיצרחי//תישתגעי//תספרי לכולם//תתלהבי יתר על המידה?״ שאלתי.
״אממ כן?״ היא שאלה בבילבול.
״זה היה הארי סטיילס.״
״מה? אומיגאד יאו! איזה כיף לך! איך את מכירה אותו??״ היא שאלה מופתעת.
״בגלל שישבתי בצד לבד בהתחלה, אז דאינה רצתה שאני ידבר איתם קצת. מישהי שהייתה כאן בפנימיה הזאת והיא במקרה חברה של ליאם פיין דיברה איתי ואמרה שאם אני אתקשר עם דיאנה וכל מי שהייתי צריכה לתקשר איתו היא תיקח אותי לשלוש ימים להיות איתם ולהיות בהופעה והכל, ישר הארי היה ממש נחמד אליי והציע לי לישון איתו בחדר כי לא היו עוד חדרים פנויים במלון, והוא לקח אותי ליום כיף, והוא דאג לי כשהייתי שם, ואני עדיין בקשר עם אלה, זאת שהציעה לי לבוא איתה, והארי לפעמים כאן לעזור לי עם החתכים, והוא תמיד דואג לי ואנחנו בקשר ממש טוב,״ אמרתי.
״וואו, הוא נשמע בן אדם מקסים, ממש כיף לך.״ היא אמרה בחיוך מפרגן כשחיבקה אותי. איזבל היא לא מעריצה של הבנים, אך היא אוהבת אותם מאוד ואל השירים שלהם.
״לאן את מארגנת תיק?״ היא שאלה.
״הארי רוצה שאני אבוא לישון אצלו.״ אמרתי כששמתי מספר בגדים במזוודה, מסרק יש אצל הארי, תמיד כשאני אצלו אני מביאה מסרק ובסוף הוא מסרק אותי עם שלו ואומר לי לא להביא לפעם הבאה.
שמתי מברשת שיניים, קרם לשיער, דאורדוראנט, בושם, הצמידים שהארי נתן לי, ואני חושבת שזהו.
״תהני לאב, אני בחדר.״ היא אמרה ויצאה לחדרה.
דפיקה נשמעה על הדלת כשסגרתי את התיק.
״שר? אני יכול להיכנס?״ שאל, זה הארי.
״כן!״ צעקתי וקמתי מהריצפה להגיד לו שלום, הוא פתח את ידיו לחיבוק ואני חיבקתי אותו.
״את נמוכה מידיי, חכי.״ הוא אמר והרים אותי על מותניו.
״זהו.״ הוא חייך.
״מגיע לי נשיקה.״ הוא אמר ואני חייכתי כשנשקתי ללחיו הימנית.
״את מוכנה בייב? אפשר לצאת?״ שאל כשהוריד אותי.
״כן. צריך להגיד לדאינה שאני הולכת.״ אמרתי והוא הנהן.
הוא לקח את התיק על כתפו והציע לי את ידו שנצא מהחדר.
״אני אלך להיפרד מאיזבל ואני באה,״ אמרתי והוא הנהן.
נכנסתי לחדר של איזבל אחריי שהיא אישרה לי להכנס.
״באתי להגיד ביי, אני אחזור מחר מתישהו ואם את יכולה לכתוב את כל מה שלמדנו ואני אשלים את זה מתישהו.״ אמרתי.
״ביי לאב, תהני ואני אכתוב לך את הכל ואלמד אותך את זה,״ היא אמרה כשקמה לחבק אותי.
״רגע הוא כאן? אני יכולה לראות אותו רק?״ היא שאלה מובכת.
״ברור, תבקשי ממנו גם תמונה וחיבוק הוא יביא לך בכיף.״ אמרתי מצחקקת.
״זה מביך לבקש ממנו את זה.״ היא אמרה.
״את רוצה שאני יגיד לו?״ שאלתי.
״כן.״ היא אמרה מובכת.
״שר? הכל בסדר לאב?״ שאל מחוץ לדלת.
״הכל בסדר!״ הרמתי את קולי כשיצאתי מהחדר.
״יוצאים?״ הוא שאל.
התורממתי במעט בכדי ללחוש לאוזנו.
״היא רוצה תמונה והיא מובכת לבקש.״ לחשתי לו והוא הנהן בחיוך קטן.
״קוראים לה איזבל?״ שאל אותי והינהנתי.
״איזבל?״ הוא שאל כשפתח טיפה את החדר.
״היי.״ היא אמרה מובכת.
״תהייתי אם תירצי להצטלם איתי, ואני גם מאוד אשמח אם אני אקבל חיבוק.״ הוא אמר וחיוכה התפשט על פניה כשהיא הנהנה.
היא קמה לחבק אותו והוא חיבק אותה בחוזקה והוציאה את הטלפון והם הצטלמו מספר תמונות לפני שהארי נפרד ממנה והיא חייכה כשחיבקה אותו שוב ונופפה לנו לשלום.
״אתה חמוד.״ אמרתי לו כשסגרנו את הדלת.
״אני לא חמוד.״ הוא החמיץ את פניו.
״אתה כן.״ אמרתי מצחקקת כשירדנו במדרגות.
״אני פשוט נחמד, לא חמוד.״ הוא אמר.
״גם נחמד וגם חמוד, לא כל בן אדם נחמד היה הוא מציע לה תמונה וחיבוק,״ אמרתי.
״אם את אומרת,״ הוא הרים את גבותיו.
״דאינה נמצאת כאן, נכון?״ שאל אותי.
״שם,״ הצבעתי על דלת אחרת, נכנסנו לחדרה והיא חייכה אלינו.
״תן לי לנחש, אתה לוקח את שר אלייך.״ אמרה ואנחנו צחקנו.
״כן.״ הוא צחק.
״תהנו חמודים, הארי מותק תשמור עליה טוב. מתי תחזרו?״ שאלה.
״מחר לקראת הערב בערך? אולי אני אשאיר אותה אצלי עוד יום. יש הופעה ואני רוצה שהיא תהיה איתי.״ הוא אמר כשכרך את ידו סביבי ומעך את גופי כשחיבק אותי מהצד.
״רגע, היום כבר יום רביעי והיא תישאר אצלי גם חמישי, תוסיפי גם את שישי שבת וראשון, היא תחזור בראשון בערב.״ אמר.
״מה?״ שאלתי מבולבלת.
״אני אסביר לך באוטו בייב.״ הוא אמר לי כשנשק למיצחי.
״אוקיי, שרלוט מתוקה, תדאגי להשלים את כל החומר. תהנו, וערב טוב.״ היא חייכה.
״רגע הארי, מה עם אלה?״ שאלה לפני שיצאנו.
״היא ילדה מלפני יומיים, תבואי לבקר אם את רוצה, היא תשמח לראות אותך.״ אמר הארי.
״היא ילדה?? וואו! איך הילדה??״ שאלה בסקרנות.
״מתוקה ברמות, הם היום כבר ישנות בבית.״ אמר הארי.
״את רוצה לבוא איתנו עכשיו לראות אותה?״ שאל.
״אממ זה בסדר מבחינתכם? בעצם לא יהיה לי איך לחזור ויש לי מיליון ואחד דברים לעשות וזה מסובך מידיי, תודה רבה אבל אני אבוא ביום אחר.״ היא חייכה באיי נעימות.
״אני אחזיר אותך, בואי תגידי לה שלום ותיראי את התינוקת לפחות ואני אחזיר אותך.״ התעקש הארי.
״בטוח?״ שאלה.
״בואי כבר.״ הוא צחק.
יצאנו שלושתינו מהחדר שלה לכיוון האוטו ונכנסנו כולנו לאוטו.
״בייב, חגורה?״ שאל כשהתיישבנו באוטו.
״שמתי.״ אישרתי את דבריו.
״עד ראשון בערב אני יהיה אצלך? למה אתה צריך עלוקה עכשיו על הראש?״ שאלתי אותו.
״תפסיקי לחשוב שאת עלוקה, כיף לי איתך. ואני רוצה שתבואי איתנו להופעה מחרתיים ומחר, ואז את תיהיי עייפה לחזור ללמוד ביום שישי, אז תישארי אצלינו גם שישי ואני לא אשאיר אותך בפנימיה שבת וראשון אם את כבר אצלי, אז יום ראשון בערב אני אחזיר אותך.״ הוא הסביר.
״אה אוקיי.״ סידרתי את הדברים בראש שלי.
״רגע, לא הבאתי מספיק בגדים,״ אמרתי.
״זה בסדר, אמרנו שמחר נלך לשופינג. שישארו לך בגדים אצלי ולא תיצטרכי להביא כל פעם כשאת באה אליי.״ אמר.
״אוקיי.״
״דאינה מה שלומך? איך הולך בפנימיה?״ שאל הארי.
״הכל בסדר. צריך להגיע אלינו ילד לכיתה שלך שרלוט. אני קצת מפחדת שהוא יהיה בעייתי כמו הקודם.״ אמרה.
״אם כן, נקרא לאלה היא תעזור לו.״ צחק הארי.
״אגב אלה, הנה היא.״ אמרה דאינה כשהביטה על חנות מבחוץ, אלה דיגמנה לחנות הזו ותמונה ענקית שלה הייתה על צד החנות.
״היא ממש מצליחה בדוגמנות, יש לה ביקוש להרבה תצוגות אופנה אבל היא מסרבת בגלל דייזי.״ אמר הארי.
״דייזי?״ שאלה דאינה בבילבול.
״הילדה שלה ושל ליאם,״ השיב הארי.
הגענו לביתם והארי החנה את האוטו ולקח את התיק שלי כשאחז בידיי.
נכנסנו לתוך הבית אחוזיי ידיים.
״יש לכם בית מאוד יפה,״ אמרה דאינה כשהארי סגר את דלת הכניסה.
״תודה.״ חייך הארי.
״אני אלך לקרוא לאלה,״ אמרתי כשעליתי למעלה, דופקת על דלת חדרם של אלה וליאם.
״פתוח!״ נשמע קולה של אלה.
״שר!״ היא חייכה בהפתעה כשחיבקה אותי.
״איפה דייזי?״ שאלתי.
״כאן במיטה,״ אני רציתי להרדים אותה עוד מעט.״ אמרה.
״אז תרדימי אותה אחר כך, דאינה באה לראות אותך ואותה אחריי הלידה.״ אמרתי.
״היא כאן למטה?״ שאלה בשמחה.
״כן,״ ציחקקתי.
״בואי.״ אמרה לי כשדייזי בידיה וירדנו במעלית.
״דאינה!״ קראה אלה בשמחה.
הם התחבקו בעדינות ודאינה הביטה בדייזי מרוגשת כשפערה את פיה מעט.
״איזה מתוקה! וואו!״ היא אמרה מרוגשת.
״איפה ליאם??״ שאלה דאינה.
״הוא עם זאין בחדר, הם בפלייסטישן שם למעלה,״ אמרה.
״את רוצה שאני אלך לקרוא לו?״ שאלתי את דאינה והיא הנהנה בחיוך נחמד.
עליתי ללמעלה ודפקתי על דלת חדרו של זאין.
״פתוח!״ קרא זאין.
״היי,״ חייכתי מובכת כשהם עדיין שיחקו בלי לשים לב מי נכנס.
״שר!!״ קרא זאין בהתרגשות כשעצר את המשחק, קם וחיבק אותי.
״התגעגעתי אלייך ילדה יפה.״ נשק ללחי כשחיבק אותי מאחורה.
״מגיע לי גם חיבוק.״ אמר ליאם שקם גם הוא חיבק אותי בחוזקה ונשק למיצחי.
״דאינה כאן והיא רוצה לדבר איתך ליאם,״ אמרתי והוא הנהן ויצא מהחדר.
״מה קורה לאב? הארי הביא אותך?״ שאל זאין.
״בסדר,״ חייכתי. ״וכן, הגענו עכשיו.״ אמרתי.
״את יודעת לשחק?״ שאל.
״לא.״ צחקתי.
״אני ילמד אותך, בואי.״ אמר לי כשהתיישב על המיטה ומשך אותי לשבת עליו.
״תיראי, זה פשוט אבל מסובך. אני אשים משחק קל יותר.״ הוא אמר כשהחליף את הדיסקים.
״זה משחק מכוניות פשוט, הריבוע זה טורבו, המקש השני הימני זה גז, והעיגול הזה שזז זה ההגה שלך, מוכנה?״ שאל חייכתי כשהשבתי בחיוב.
התחלנו לשחק ואני כל שניה נתקעתי במשהו במסלול.
כמובן שאני הייתי מקום 9 וזאין מקום ראשון.
״אני גרועה.״ צחקתי על עצמי.
״את לא גרועה, אם באמת היית גרוע היית מקום 10, גם אני לא הייתי טוב במשחק הראשון שלי. הייתי באמת גרוע, מקום אחרון.״ הוא צחק.
״בואי נרד ללמטה לכולם,״ אמר כשהושיט לי את ידו וירדנו אחוזיי ידים ביחד ללמטה, דאינה עדיין ישבה שם ודיברה עם אלה ליאם והארי.
״הנה את.״ אמרתי הארי כשמשך אותי אליו לחיבוק ונשק למיצחי.
״הארי זה ממש הפליות, היום שר ישנה איתי.״ אמר זאין.
״למה נראה לך, שר ישנה איתי.״ אמר הארי.
״אבל היא תמיד ישנה איתך, היום היא תישן איתי.״ הם המשיכו להתווכח.
״בואו נפתור את זה פשוט וקל, היא ישנה איתי.״ חייך ליאם.
״מצחיק מאוד.״ סינן הארי בציניות.
״תפסיק לצחוק יחתיכת שיכור מזדיין.״ אמר לואי כשדחף את נייל לביפנים.
״תעשו לי טובה תעיפו אותו לישון,״ אמר בעצבים.
הבטתי בו במעט מפוחדת. פלאשבאק עולה בראשי בעודי מנסה לברוח ממנו.

– פלאשבאק –

הוא צחק כל כך מפחיד ודחף אותי הצידה.
״את כזאת מתוקה שרלוט, נאיבית לעולם.״ אמר צוחק כשניפץ את בקבוק הבירה על הריצפה. התחפרתי בתוך הפינה, ממררת בבכי. אני מפחדת. הוא עוד יהרוג אותי. בבקשה אלוהים, שהם יגיעו כבר. בבקשה.
הוא הסתובב אליי כשהביט בי, ״מעניין כמה מתוקה תיהיי כשדם ינזול עלייך.״ הוא צחק בקולי קולות. מחיתי את הבכי כשניסיתי לקום, לא יכולתי. הוא התקרב יותר ויותר ואני נדחקתי לפינה ממררת בבכי.
״בבקשה לא.״ התחננתי בוכה.
הוא הסתכל עליי צוחק כשזרק עוד בקבוק בירה מעל ראשי , הכל התנפץ ונפל עליי, לאט לאט דם התחיל לנזול מראשי, מהגבה הימנית, מפרקיי ידיי דיממו גם הם ואוזני.
הלוואי שאני ימות, יתעלף. בבקשה אלוהים. תהרוג אותיי.

– סוף פלאשבאק –

״שרלוט!״ הוא צעק בחוזקה.
״למה את בוכה בייב?״ הוא נבהל.
״אנ- אני לא יכולה. ה-ארי בבקשה תי-קח א-ותי מכ..אן.״ גימגמתי בוכה. מתי התחלתי לבכות?
״שרלוט!״ דאינה נבהלה כשהביטה בי.
״מה קרה מתוקה??״ שאלה אותי כשקמה אליי.
הסתובבתי להארי כשדחסתי את הראש שלי לבטן שלו, מרטיבה את חולצתו בבכי.
״אני לוקח אותה ללמעלה,״ הוא אמר לכל מי שנעמד סביבי.
לא יכולתי להגיב, בטח שלא לדבר.
הסתכלתי מסביב , הוא לא היה שם.
הנדתי את ראשי במהרה לשלילה בלחץ כשניסיתי למחוק את הדמעות.
״החוצה?״ שאל הארי כשליטף את לחיי הרטובות.
הינהנתי במהירות והוא התכופף להרים אותי ויצא ביחד איתי לבחוץ.
״שימי את הראש שלך על הכתף שלי, זה בסדר, את יכולה לבכות לאב.״ הוא אמר כשהתיישב על הנדנדה בחוץ וליטף את גבי.
״הוא- אני פשוט.״ גימגמתי שוב כשניסיתי לדבר אך הבכי השתלט עליי.
״אני אלך להביא לך כוס מים?״ שאל כשהביט בפניי.
הנדתי בראשי לשלילה במהירות, אם הוא יבוא? הוא ינפץ עליי זכוכויות גם?
״אני נשאר כאן איתך.״ אמר ונשכב אחורה שוב כשליטף את גבי שוב.
״תינשמי לאט לאט, הכל בסדר, אני כאן.״ הוא אמר.
״את בסדר?״ הוא שאל לאחר כמה דקות.
הינהנתי לתוך כתפו.
״את רוצה לספר לי מה קרה?״ שאל.
הינהנתי שוב, כמובן שלא רציתי, אך הרגשתי מחובתי לספר לו. הוא הבן אדם היחיד שיודע עליי הכל, ולא נראה לי שהוא יעזוב אותי בקרוב, ואני מרגישה שמחובתי לספר לו הכל עליי.
נשמתי עמוק לפניי שדיברתי.
״כשהייתי בת 12 ההורים שלי נסעו לחופשה לבד, הם השאירו אותי אצל הדוד שלי שמאוד אהבתי, אבל הוא שתה באותו ערב. הוא ניפץ עליי זכוכיות בלי הפסקה והכה אותי, כל פעם שאני רואה שיכור עולה לי פלאשבאקים נוראיים, אני מפחדת הארי.״ בכיתי בקול שוב.
הוא הביט בי המום כשחיבק אותי בחוזקה וליטף את גבי בעדינות.
״אני כאן לשמור עלייך. אני פה שרלוט, ואני לא עוזב, אני לא יעזוב לעולם.״ הוא אמר בעדינות כשחיבק אותי שוב.
״תודה הארי.״ דיברתי מתוך הבכי.
״את רוצה שנצא קצת לים? עד אז הוא כבר ירדם.״ הוא אמר. לא החזרתי לו תשובה.
״שר?״ שאל.
״אוקיי, תודה הארי.״ אמרתי שוב כשמחיתי את הדמעות.
הוא מחה את השאר גם הוא עם אגודליו, ונשק מעל לשתיי עיניי.
״בואי ניכנס לביפנים, נביא לך מים וטישו ונלך, טוב?״ שאל ואני הנהנתי.
״את בסדר מתוקה?״ שאלה אותי דאינה והינהנתי לאט.
הארי עדיין אחז בידיי והביא לי כוס מים.
ליאם הביא לי טישו כשהתכופף וחיבק אותי, מביט בפניי כשדיבר, ״את בסדר לאב?״ שאל והינהנתי.
״אנחנו נצא קצת לים להירגע, דאינה אני אחזיר אותך כבר?״ שאל הארי.
״אם אתה יכול.״ היא אמרה והוא הנהן.
יצאנו שלושתינו מהבית ונכנסנו לאוטו של הארי.
״הארי לא הבאתי ג'קט.״ אמרתי.
״יש לי כאן אחד באוטו אני אביא לך אותו, בסדר?״ שאל.
״אוקיי.״ השבתי.