לב עיוור – הקדמה
"אז, אפשר להגיד שזכיתי באוסקר?"
אוסקר בראון, תלמיד תיכון המתחיל את השנה השתיים עשר והאחרונה שלו בבית ספרו.
שחקן פוטבול, חובב ספורט ומשחקי וידיאו. הוא מקובל על כולם בבית ספרו ומעמדו גבוה מאוד. הוא לא מייחס למעמדו יותר מדי חשיבות, למעשה, הוא אפילו לא אוהב להתבלט יתר על המידה.
בכיתה אחת קטנה, בשיעור קטן שרק ילדים בודדים בחרו אותו, שיעור תקשורת. מגיעה תלמידה חדשה. דלפין. היא נכנסת לכיתה כאשר משקפיי שמש על עייניה ומקל בידה, היא עיוורת. מייד צחקוקים נשמעים ומרגישים לאוסקר כמו צביטה בלב, אף שאינו מכיר את התלמידה החדשה.
הוא לומד ומגלה צדדים רבים, מעצבנים וכובשים בבחורה עם משקפיי השמש השחורות, בדפלין. ולומד, בזכותה, גם לאהוב את שיעורי תקשורת.
אך קרבתו של אוסקר לדפלין עולה לו במחיר רב, וזה הרבה יותר מוסבך ממה שזה נראה.
"ואולי שנינו עיוורים? בצורה שונה, אך עיוורים . העיינים שלי עיוורות, אז אני הולכת עם הלב, הוא היחיד שרואה. העיניים שלך רואות, אז אתה הולך עם העיניים. והדבר היחיד שעיוור בך זה הלב. הלב שלך עיוור אוסקר, וזה הרבה יותר נורא מלהיות עיוור בעיינים."
תגובות (2)
הרעיון ממש יפה , תתחילי
אני כבר מחכה לפרק הראשון, הסיפור נראה לי מרתק מאוד ואני אשמח לקרוא אותו. אני סקרנית.