על סודות ואהבה – פרק 3 – האחות
הנער רץ במסדרון עם גבו אל אוליביה, מחזיק בידו את הפתק.
"תחזיר את זה!" צעקה אליו אוליביה והתחילה לרוץ אחריו. צעדיה היו כבדים בגלל המים שנספגו בבגדיה, וכשפנה הנער אל בסוף המסדרון אל אגף המורים, ויתרה, ופנתה לצד השני, אל המלתחות. היא רעדה וחיבקה את עצמה.
"בית ספר מטומטם! קלוב ה…" נעצרה אוליביה כי בדיוק קלואי יצאה מתא אחד של המלתחות. שיערה רטוב והיא לבושה למרות הקור בחוץ, חולצת בטן אדומה קצרה, חצאית מיני שחורה ומגפי עור שחורות.
"רצית להגיד משהו, יקירתי?" שאלה קלואי ופנתה אל המראה.
"תסתמי!" התיזה אוליביה ופתחה את התא הלבן והחבוטשלה שבו יש בגדים ומגבות לעת הצורך. לקחה היא את אותם בגדים משעממים ומגבת (איך לא?) ירוקהבעלת פסים שחורים ונכנסה לתא שצמוד לקיר ממול לדלת. סגרה את הוילון הלבן מעטור הפרחים הססגוניים, ופתחה את הברז. היא שטפה מעלה את כל הבוקר הרע הזה, את כל מה שאירע אם קלוב, העונש של בלה.
כשסיימה, התנגבה ולבשה את בגדיה, ייבשה את שיערה, הכניסה את הבגדים הרטובים לתא הקטן וחזרה לכיתה בהליכה מהירה ומעוצבנת.
היא נכנסה חזרה לכיתה כשהתלמידים נועצים בה מבטים. היא התיישבה והוציאה מהפתח שמתחת לשולחן את המחברת והספר "אל תיגע בזמיר".
"טוב שהחלטת להצטרף אוליביה," החלה לומר מורתה ואז הצלצול נשמע. "נתראה מחר." היא יצאה מהכיתה במהירות וטרקה את הדלת.
"אז את שמעת מה קרה אתמול?"
"תקשיב…"
לחשושים החלו בכיתה ודיבורים, פשוט כאוס מוחלט.
"היי הולט!" קרא נער אחד מאחוריה. היא הסתובבה, "תחשבי מהר!" ספר הלימוד העבה של מתמטיקה פגע בפניה ואפה החל לדמם.
"פליים*!" קראה אחת מהבנות השנואות ביותר על הולט משולחנה. היא ירדה ממנו וניגשה אל פליים. "זורק על אנשים ספרים ולא קראת לי? ועוד על אוליביה?"
"מצטער מתוקה, את מוזמנת עכשיו!" אמר ונישק אותה.
אוליביה גילגלה עיניים.
כבר חודש שהם ביחד ומאז הם לא מפסיקים להתעלל בי! חשבה לעצמה. היא ניגבה מאפיה את הדימום ויצאה מהחדראל חדר האחות.
"היי!" התנתקה דקוטה מפליים, "מילה אחת עלינו והלך עלייך!" עיניה הירוקות אפרפרות הבזיקו, וכמו בסרטים, רעם הופיע לאחר שאמרה דברים אלה.
פליים חיך אליה והם חזרו והתנשקו בזמן שדקוטה מעבירה את ידיה בשערו הבלונדיני.
"עדיין לא הבנתי איך זה קרה!" האחות נלי קריקלוג אמרה בקול עצבני. נלי היתה אישה גבוהה, דקה, בעלת שיער בלונדיני צבוע ועיניים כחולות כשמיים.
"אני נתקעתי בקיר כש…" ניסתה להמציא תירוץ אוליביה, "נתקעתי בקיר כש… הסתמסתי! כן, הסתמסתי!"
"ממתי יש לך טלפון?" שאלה נלי ועזבה את השיש הלבן ועליו כיריים. אוליביה ישבה על מיטת החולים הלבנה והגשם הלם בחלונות הקטנים והמרובעים שבקיר מעל הכיריים. ארון תרופות עמד מצד שמאל לדלת החומה, ופח קטן מתחתיו.
"הנה תשתי את זה, זה ישפר את הרגשתך." אמרה נלי והושיטה לה כוס חד פעמית של תה עם קצת לימון וכפית דבש. הדימום כבר הפסיק ואפה רק היה אדום.
"תודה נלי!" חייכה אוליביה ולגמה מהספל.
"אני יודעת שאת לא רוצה להלשין, אבל… דקוטה ופליים?"
"אלא מי? שני אלה! לפעמים אני ממש רוצה לרצוח את שניהם!" התעצבנה אוליביה והפילה את הכוס החד פעמית על המיטה.
"זה בסדר, אני… אני אלך להביא מפיות. חזרי לכיתה, אוליביה!" אמרה בלחץ נלי וחיטטה בארונות שמתחת לכיור.
"הכל בסדר נלי?"
"כן, כן! מצוין!"
"תגידי, את אולי ראית נער שמסתובב פה? גבוה, בלונדיני, חיוור, עיניים ירוקות?"
"לא, לא זכור לי! עכשיו להתראות!" אמרה נלי בעצבנות ודחפה את אוליביה אל מחוץ לחדר.
"זה היה מוזר!" מלמלה לעצמה וחזרה לכיתה.
"תודה לאל שהיא הלכה!" לחשה לעצמה נלי בעודה מוציאה את הסדין הלבן שלא כל כך לבן עכשיו וזורקת אותו לרצפה.
דפיקה בדלת הבהילה את נלי והעירה אותה מעולמה הקטן של הניקיונות. היא סידרה את חלוקה הלבן, אספה את שיערה המתולתל לקוקו גבוה ופתחה את הדלת.
"נלי…" נער זעוף פנים היה בפתח הדלת, "את האחות?" שיערו היה בלונדיני ועיניו ירוקות.
"דייב? דייב הילסון? חיכיתי לך! כמה קשה זה להעביר מעטפה מסכנה?" התעצבנה נליוהכניסה אותו לחדר ונעלה אחריהם את הדלת במפתח קטן מנחושת שהיה בכיס חלוקה.
"זה לא כזה פשוט! בלה רוצה לנתק את אוליביה מהעולם, את יודעת כמה קשה היה לבלה לקבל את הבשורה בקשר למשפחתה של אוליביה. בכל מקרה, במעטפה כתוב חלק מסיפורה של אוליביה! ברור שבלה לא תרצה להכניס אותו לשטח הבית!"
"ומה זה הפתק הזה?" שאלה אותו כשראתה פתק צהבהב בין שתי אצבעותיו. הוא חייך.
"קלוב דיקנסון, אביה הוא אחד מהסוכנים הגדולים ביותר בהוליווד. אין לו זמן אליה ואמה מתה בלידתה, מסכנה. היא נמצאת בבית היתומים והיא שונאת את אוליביה. היא מצאה את הפתק הזה היום בבוקר על הכרית שלה! טעיתי בחדר כשניסיתי להתגנב אל בית היתומים ולהביא את הפתק אל אוליביה."
"בקיצור, סיבכת את כולנו! מה נעשה עכשיו?" התיישבה נלי על מיטת החולים והחזיקה את ראשה. "אסור שאף אחד ידע על חייה של אוליביה, או על משפחתה, כולם יכולים לעבוד בשביל בת'אני, במיוחד אלה ששונאים אותה!"
______
פליים – flame, באנגלית, להבה. כל ההערות הן של המחבר/סופר או איך שלא תקראו לזה.
תגובות (2)
סבבה, אני שמחה שלקחת אותם למרות השמות המוזרים, אני תמיד אוהבת לדעת שיודעים שזו דמות שלי, עכשיו מראה לאושן…
שיער בלונדיני חלק, עור בהיר, עינים כחולות בהירות, רזה מאוד.
אם גם זה לא טוב אז פשוט תחליט משהו לבד, זה לא ממש משנה לי.
האמת שלא חשבתי שאני אוהב סיפור אהבה אבל אתה הופך את זה ליותר מעוד סתם סיפור דביק, אהבתי מאוד! תמשיך דחוף!
יהיה המשך נכון?