הגואלים פרק 13

פרק 13
נ.מ זואי
"היית יכולה לרחם עליו." אמרתי לרייצ'ל,
"אני לא מרחמת על אף אחד." היא אמרה ופסעה עם העקבים שלה לכיוון הבוס.
"האיש הזה כמעט עצר את תוכניותיי להרוג את מי שהרג את אחותי! אז אני חושבת שאני לא כל כך צריכה לרחם עליו." אמרה רייצ'ל והסתובבה לעברי,
"וממתי את מגנה עליו? הוא רצח בדם קר את אחותך הקטנה! והרג את אבא של אמה! את שוכחת בשביל מי אנחנו נלחמים? ותראו מי מדברת גברת- שורטת- גופות- של- אנשים – מתים" היא צעקה,
"תפסיקו לריב." אמרה אמה,
"מה שאמור לעניין אותנו כרגע זה איך אנחנו משיגים אותו שוב" אמרה ושיספה את הגרון של בובת האימונים.
"מה שאמור לעניין את שלושתכם היא לבדוק איפה המנהיגה שלכם" אמר הבוס וצעד לעברנו, המסכה השחורה הפחידה אותי עוד יותר, צעדתי לאחור.
"זואי! אני לא רוצה לשמוע אפילו עוד פעם אחת שאת מרחמת על האויב!" אמר בכעס,
"ורק שתלמדי לקח." הוא אמר ולקח יתד לוהטת ושרט את עורי בצורת איקס, צעקתי מכאב והוא העיף את היתד.
"להתראות זואי." אמר והלך לכס שלו. התעצבנתי ויצאתי 'מארמון' שלו.
"אני שונאת להיות רעה! אני שונאת להרוג אנשים! אני שונאת את זה." התחלתי לצעוק את כול מחשבותיי, את כול תסכוליי.
"הנה היא! היא רצחה את השוטרים מאגף ג'!" אמר שוטר אחד וקרא בקשר לעוד אחד,
"עצרי!" הוא צעק, רציתי לברוח אבל עוד ניידת באה מצד שני, ועוד שוטר יצא מהשיחים וכולם עקפו אותי.
"אני שונאת לעשות את זה!" אמרתי ורצתי לעבר שוטר אחד, נטרלתי אותו מהנשק ויריתי אל תוך הגולגולת שלו. הוא נהרג ועוד שוטר רץ לעברי יריתי בו בראש וגם בשוטר האחר, שתי הניידות נסעו במהירות לעברי, קפצתי ונחתי על השמשה של שתי המכוניות יריתי ירייה אחד על השוטר מצד ימין ועל השוטר מצד שמאל ועזבתי את המכוניות כאשר הם התרסקו אחד בשנייה והתפוצצו מאחוריי.
רצתי בשיא המהירות שלי והתחבאתי בין השיחים.

הציפורים צייצו, ואור השמש נפלה על פניי. פקחתי את עיניי וקמתי מהשיח עליו ישנתי שלושים ניידות היו סביב המכוניות השחורות מפחם ואני מיד התחבאתי מאחורי עץ אחד והאזנתי.
"הודות לאיש העשיר ההוא שם יש לנו קלטת מפורטת של הרוצחת של השוטרים." אמר שוטר אחד לחברו והצביע על הבית של הבוס לשעבר שלי.
"בן זונה." קיללתי בשקט וברחתי מהמקום, המכוניות נסעו להם בכביש במהירות מופרזת והואור חנק את עיניי וגרם לי להוריד מעט דמעות.
"אין לי כוח לחיים האלה! אני צריכה למצוא את מקומי." אמרתי ונשענתי על עץ, לפתע הגואלת שלי, עברה לידי כאשר היא זיהתה אותי היא מיד נעמדה במצב קרב והלכה לבעוט בי, הסתובבתי והתחמקתי מהבעיטות שלה,
"אני צריכה גיבוי!" היא צעקה על השעון שלה, צחקקתי מעט והיא נתנה לי אגרוף. ראשי נשמט לאחור ונפלתי על האדמה.
"חכי! בבקשה! אני ברחתי מהם, עזבתי את האנטי גואלים כי חשבתי שמה שהם עשו לג'קסון הייתה טעות. הבוס שלי אמר לי שג'קסון רצח את אחותי, אבל הצלחתי לבדוק וזה לא היה הוא! זה היה הבוס שלי שרצח אותה על כך שעזרה לאויב. בבקשה אני מתחננת את חייבת להאמין לי." הצמדתי את שתי כפות ידיי והתחננתי שתרחם עליי.
"אין לי לאן ללכת.." אמרתי,
"השוטרים אחריי וגם האנטי גואלים ו-"
"מה את רוצה שאני אעשה?! מה את רוצה ממני?" צעקה עליי,
"אני לא יודעת!" צעקתי חזרה, היא הסתובבה וכמעט הלכה
"אני רוצה להצטרף אליכם." אמרתי וקמתי על רגליי,
"אני אעזור לכם ללמוד את השיטות של בת' וכולם." אמרתי היא הסתובבה אליי ואמרה
"לא! שלא תעזי אפילו לומר את זה! את רצחת עשרות אנשים ושוטרים חפים מפשע! אני אפילו לא רוצה לשמוע את זה! עכשיו לכי לפני שאני אהרוג אותך." היא אמרה ומבטה קר כקרח.
"אבל.." אמרתי,
"לכי!" היא צעקה עליי סיבבתי את גבי והלכתי כאש ראשי מורכן. כי כול מה שהיא אמרה היה
נכון.