New life-סיפור על הארי פרק 46
כל מה שראיתי ביומיים האחרונים היה רופאים, דם וצינורות.
״די! נמאס לי.״ התייאשתי מכל הבדיקות שעשו לי.
״רק עוד קצת לאב, רק עוד קצת.״ הארי ניחם אותי וליטף את ידי.
״כבר יומיים אני שוכבת פה, לקחו לי כל בדיקה אפשרית, אני לא יודעת מה קורה עם אלינור ברגע זה, אני משתגעת פה הארי!״ הנפתי את ידיי לצדדים ונאנחתי.
״את חודש שמיני קייט, יש לך חיידק מסוכן בגוף שיכול לפגוע בך או בתינוקת, את באמת רוצה שזה יקרה?״ הוא פנה אליי והסתכל עם עיניו הירוקות אל תוך עיניי.
״לא.״ עניתי בקצרה והנחתי את ראשי חזרה על הכרית.
״יופי, עוד קצת ואת מסיימת עם זה.״ הוא חייך.
״אני רוצה כבר ללדת, אני רוצה לראות אותה.״ אמרתי וליטפתי את בטני העגולה.
״גם אני, תאמיני לי שגם אני.״ הארי מלמל ונישק את בטני.
״תתקשר ללואי.״ קבעתי.
״למה?״ הוא שאל מבולבל.
״לשאול מה עם אלינור.״ אמרתי את הברור מאליו.
״אוקיי.״ הוא אמר והתקשר ללואי.
״הוא לא עונה.״ הוא הודיע לי אחרי כמה נסיונות.
״אבל הוא תמיד עונה.״ אמרתי.
״כנראה נגמרה לו הסוללה או שהטלפון על שקט.״ הוא ניסה להרגיע.
״מוזר…״ מלמלתי ובדיוק האחות נכנסה.
״אל תגידי לי, אתם רוצים לעשות לי שוב בדיקות דם.״ הקדמתי אותה והיא חייכה.
״דווקא לא, באתי לעשות לך אולטרסאונד.״ היא חייכה ואני האדמתי ממבוכה.
״אוקיי.״ אמרתי והיא החלה במריחת הג׳ל הקר על בטני.
״דופק בסדר והנשימה טובה.״ היא אמרה והסתכלה על המסך.
״ו…ומה עם הכליות?״ שאלתי בחשש. קיוויתי בכל לבי שהכליות בסדר ושאין בעיה רפואית.
״אני רואה שהן מתפקדות שוב מחדש.״ היא חייכה. הרגשתי איך אבן ענקית יורדת מלבי.
״אמרתי לך שהכל בסופו של דבר מסתדר.״ הארי לחש לי והרגשתי איך דמעה אחת קטנה של אושר זולגת על פניי.
״אז הכל בסדר איתה, אתם יכולים להיות רגועים. אנחנו צריכים לתת לך עוד כמה מנות של אנטיביוטיקה כדי שנדע בבירור שאנחנו משחררים אותך בריאה בלי שום שריד לחיידק.״ היא אמרה בחיוך.
״בסדר, תודה.״ חייכתי והיא יצאה מן החדר.
לא תמצאו אדם מאושר ממני ברגעים אלו, זו ההודעה השנייה הכי משמחת ששמעתי- הראשונה הייתה ההודעה שאני בהריון.
״אני אלך לקנות לך משהו לאכול.״ הארי אמר.
״אוקיי, ובדרך תבדוק מה קורה עם אלינור ואיך לואי.״ אמרתי והוא הנהן ויצא.
עד שהארי יחזור החלטתי להיות קצת באייפון, לבדוק מה כותבים בטוויטר ובשאר הרשתות החברתיות.
׳הגיע הזמן שאלינור תמות, לארי פוראבר.׳ איזו בת שכנראה קוראת לעצמה מעריצה כתבה ותייגה את הארי ולואי.
כעסתי, איך אפשר לאחל לאדם למות? גם אם את רוצה שיקרה אחרת אי אפשר לאחל לאדם שלא עשה לך דבר למות.
תגובות הנגד והבעד לא איחרו לבוא, חלק מהבנות קיללו אותה ואמרו שאלינור אדם טוב ושלארי בחיים לא יהיו יחד ואחרות כתבו שהגיע הזמן ושחלומן מתגשם.
הרגשתי נורא, אלינור שוכבת במיטת בית החולים כבר יותר משבועיים, חסרת אונים. לא יודעים אם היא תצא מזה או לא, לואי מתחרפן מדאגה ומגעגוע והמעריצות שלהם, הבנות שעזרו להם להצליח כל כך ולעשות את מה שהם אוהבים, ושהבנים אוהבים אותן כל כך מקללות ורוצות במות אלינור.
״הבאתי לך בורקס תפוח אדמה כמו שאת אוהבת. ולואי בסדר הוא אמר שהוא לא שמע את הטלפון.״ הארי לפתע נכנס.
״אה אוקיי.״ אמרתי בקול חלש ונגסתי בבורקס.
״הכל בסדר?״ הארי שאל מודאג.
״כן.״ אמרתי ולקחתי עוד ביס.
״ראית את הציוצים שבטוויטר, נכון?״ הוא נאנח.
איך הוא ידע? אני עד כדי כך שקופה?
״כן, איך ידעת?״ שאלתי בכיווץ גבות.
״שומעים בקול שלך ורואים במבט שלך, אני מכיר אותך קייט. וגם הטוויטר שלך פתוח.״ הוא נאנח.
״הייתי חייבת לראות מה כתבו, וכל מה שקראתי היו קללות ואיחולי מוות לאלינור.״ דמעה זלגה על לחיי בלי שהתכוונתי בכלל.
״היי, אל תבכי. אל תתייחסי לדברים כאלו, אם אנחנו כבר לא מתייחסים לקללות של הבנות האלו אז גם את לא צריכה.״ הוא אמר ומחה את דמעתי.
״בסדר.״ אמרתי וסיימתי את הבורקס.
״את רוצה לישון?״ הארי שאל שפיהקתי.
הנהנתי ושכבתי בתנוחה שתהיה נוחה לי עם הבטן הגדולה הזו.
הארי כיבה את האור וישב על ידי, ליטף את שיערי ושר לי בשקט את השיר שלהם שאני אוהבת- 'Moments.'
הרגשתי את עיניי נעצמות ואת גופי נרפה.
ידו הגדולה והחמה של הארי עדיין ליטפה את שיערי אך הוא הפסיק לשיר.
נרדמתי במהירות, כל הבדיקות והטיפולים גרמו לי להיות חלשה, מיואשת.
***
״בוקר טוב לאב.״ הארי לחש באוזני ונישק את מצחי.
״בוקר טוב, מה השעה?״ שאלתי מנומנמת מהשינה.
״שבע בערב.״ הוא חייך והתרוממתי ממצב שכיבה למצב ישיבה.
״החבר׳ה בדרך.״ הוא הודיע לי שקם לשתות.
״אוקיי, אני אכנס להתקלח. אני מרגישה מגעילה.״ אמרתי וירדתי מן המיטה של בית החולים. התקדמתי בצעדים איטיים לכיוון המקלחת שיש בחדר ונכנסתי.
פשטתי מעליי את חלוק בית החולים ופתחתי את זרם המים. חיכיתי שהמים יהיו בטמפרטורה שאני אוהבת ונכנסתי.
חפפתי את ראשי, שטפתי מעליי את כל הגועל של בית החולים, סיבנתי את גופי וסגרתי את המים.
עטפתי את גופי במגבת לבנה ורכה שהארי הביא לי מהבית והתלבשתי במהירות בחלוק חדש של בית החולים.
קלעתי בשיערי צמה ויצאתי מן המקלחת.
שיצאתי הבנים כבר ישבו בכיסאות שניצבו בחדר והבנות יושבות עליהם.
״קייטוש, מה איתך?״ לי ניגשה אליי וחיבקה אותי.
״סוחבים אבל מתמודדים.״ גיכחתי והתיישבתי בכורסא שעמדה שם.
״נו, מתי את יולדת?״ נייל שאל.
״אני כבר חודש שמיני, אני אמורה ללדת בחודש הבא.״ אמרתי ולגמתי מן המים שהחזקתי בידי.
״הייתם כבר אצל לואי?״ שאלתי.
״כן, הוא אמר שהוא מצטער שהוא לא יכול לבוא לבקר אותך.״ ליאם אמר.
״תודיעו לו שאין לו על מה להצטער.״ אמרתי והם חייכו.
״מתי אמרו לך שאת משתחררת?״ פרי שאלה אותי והתיישבה על ידי.
״הם רוצים לעשות לי בדיקות אחרונות ואז אני אשתחרר.״ הסברתי.
לפתע הטלפון של ליאם צלצל.
אחרי כמה דקות שהוא דיבר ואנחנו ישבנו בשקט כמו דגים הוא סיים את השיחה.
״זה היה טלפון מהאולפן. הם רוצים שנבוא להקליט שיר חדש מהאלבום.״ ליאם הסביר לנו.
״אבל אני לא יכול להשאיר את קייט לבד, ולואי לא יכול להשאיר את אלי לבד.״ הארי קם.
״אז אחת הבנות תישאר איתי, ואחת הבנות תישאר עם אלי. תלכו, אתם צריכים להתנתק קצת מכל מה שקרה לאחרונה. במיוחד לואי, הוא צריך קצת לצאת מהשגרה הזאת ולעשות את מה שהוא אוהב עם האנשים שהוא אוהב.״ אמרתי והסתכלתי על כל אחד מהם.
״קייט צודקת. אתם צריכים לחזור לשגרה שלכם, לדבר שאתם הכי אוהבים לעשות- לשיר. אל תאכזבו את המעריצות, הן מחכות לשירים ולאלבום החדש. אני אשאר עם קייט ופרי תלך להיות עם אלי. אל תוותרו על מה שאתם עושים בגלל שזו תקופה קצת קשה, תלכו, זה יעשה לכם טוב.״ לי הצדיקה אותי.
״אני אלך להיות עם אלי, תהנו באולפן ותתנו את כל כולכם.״ פרי אמרה וקמה.
״אנחנו נבוא איתך, נדבר עם לואי.״ זאין קם ואחריו שאר הבנים קמו.
״אני הולך לאב, זה לא מפריע לך?״ הארי פנה אליי לפני שיצא.
״תלך, תהנה ותשתחרר. זה יעזור לך.״ אמרתי ונישקתי את שפתיו.
״אוקיי, תשמרי על עצמך ותיזהרי. אם קורה משהו את ישר מתקשרת אליי, בסדר?״ הוא שאל וליטף את פניי.
״אל תדאג, לי איתי.״ אמרתי והוא פנה אל לי.
״תשמרי עליה ואם קורה משהו תודיעי לי, אני סומך עלייך.״ הוא אמר והיא חייכה.
״אל תדאג הארי.״ הרגיעה אותו והוא הלך.
״איזה חמוד, הוא דואג לך.״ היא אמרה לי כשיצא.
״כן, אז…מה קורה איתך ועם ליאם?״ שאלתי. הרבה זמן לא דיברנו שיחת אחיות בארבע עיניים.
״הכל בסדר איתנו. שכבנו לפני שבוע.״ היא אמרה בשקט.
״באמת? זו הפעם הראשונה?״ שאלתי המומה. חשבתי שהם כבר שכבו יותר מפעם אחת.
״כן, אמרתי לו שאני עוד לא מוכנה אז הוא אמר שהוא יחכה לי. ולפני שבוע הרגשתי שאני מוכנה לזה וזה קרה.״ היא סיפרה בהתרגשות.
״נו, ואיך היה?״ שאלתי בהתרגשות. התרגשתי בשבילה, היא אחותי הקטנה וזו הייתה הפעם הראשונה שלה.
״היה מדהים, הוא היה כל כך עדין ואוהב. הוא כל פעם שאל אם כואב לי ואם להמשיך. הרגשתי טוב.״ היא אמרה ועינייה נצצו.
״השתמשתם באמצעי מניעה? בכל זאת, את בת 17.״ שאלתי בחשש.
״כן, השתמשנו. אל תדאגי.״ היא חייכה ולגמה מן המים שהחזיקה ביד.
״אוקיי, אני שמחה שהפעם הראשונה שלך הייתה עם ליאם. הוא אדם מדהים.״ חייכתי ובדיוק האחות נכנסה.
״אנחנו נקח לך בדיקת דם אחרונה בשביל לבדוק שאין שרידים של החיידק ואת משוחררת.״ היא חייכה והושטתי לה את ידי.
היא הכניסה את המחט הארוכה אל תוך הוריד שלי ולקחה ממני ארבעה מבחנות מלאות בדם.
אני חושבת שצריכים לתת לי מנות דם מרוב שלקחו לי כל כך הרבה ביומיים האלו.
״זהו. אנחנו נשלח את זה לבדיקה ועוד שעה בערך אנחנו נחזור עם תשובה. יום טוב.״ היא אמרה ויצאה מהחדר.
״אוח, התייאשתי.״ אמרתי והרגשתי עייפה.
״תתקשרי לפרי, תבדקי מה שלומה ושלום אלי.״ אמרתי ללי והיא חייגה.
הן דיברו בינהן קצת ואחרי עשר דקות היא ניתקה.
״הכל בסדר איתן, תפסיקי להיות לחוצה.״ היא אמרה וקמה לשירותים.
״לאן?״ שאלתי בכיווץ גבות.
״לשירותים, איזו אישה לחוצה.״ היא הניפה את ידייה לאוויר.
״תסתמי.״ צחקתי והיא צחקה גם.
***
״הנה טופס השחרור, רק תחתמי פה וזהו.״ האחות אמרה והגישה לי דף.
״הנה, תודה רבה.״ אמרתי ושמתי את תיקי על כתפי.
״תרגישי טוב.״ היא חייכה ויצאנו מן מחלקת היולדות.
״נלך לאלי ואז אני אחזור הביתה, הארי מחכה לי בבית.״ אמרתי ללי.
״למה הוא בבית?״ היא שאלה בכיווץ גבות.
״הם היו באולפן עד השעות הקטנות של הלילה, הוא עייף אז אמרתי לו שיילך לישון ואני אבוא איתך.״ אמרתי ולי הנהנה.
״אוקיי.״ היא אמרה ובדיוק נכנסנו לחדרה של אלי.
רק לואי היה שם, הם ישן על הכורסא שהוצבה ליד מיטתה.
הוא היה כולו מכופף, והיה נראה שקר לו.
לקחתי שמיכה שהייתה על המיטה וכיסיתי אותו לאחר מכן בדקתי אם הכל בסדר עם אלי ויצאנו מן החדר. לא רצינו להפריע. הוא כמעט ולא ישן בלילות, הוא צריך את שעות השינה האלו.
״איפה חנית?״ אמרתי לה אחרי שהסתובבנו לפחות חמש דקות בחנייה של בית החולים.
״הנה המכונית.״ היא נאנחה והתקדמנו לעבר המכונית.
היא התניעה והחלה בנסיעה. הרדיו ניגן שירים של קייטי פרי ואני ולי זמזמנו ביחד.
״אני אדבר איתך יותר מאוחר, ביי ותודה.״ אמרתי שלי עצרה מול ביתי.
״אין על מה אחותי, תדברי איתי.״ היא אמרה ונסעה משם.
נכנסתי הביתה והנחתי את התיק בפינה. עליתי במדרגות לקומה העליונה ושנכנסתי ראיתי את הארי ישן שרק בוקסר של קלוין קליין על גופו.
המזגן דלק על שש-עשרה מעלות והשמיכה לא הייתה על גופו, הוא לא נורמאלי, הרגע חזרנו מבית החולים וממש לא בא לי לחזור לשם שוב.
לקחתי את שמיכת הפוך העבה והחמה וכיסיתי את גופו, הוא זז במעט ופקח את עיניו.
״הו הגעת, בואי.״ הוא אמר וטפח על הצד הריק שלצידו.
״אני אחליף לפיג׳מה ואבוא.״ צחקתי והלכתי לכיוון הארון.
החלפתי במהירות לפיג׳מה ועליתי למיטה, התכסתי בשמיכה וידו של הארי עטפה את גופי.
תגובות (5)
מושלםםםםם! תמשיכיייי
את כותבת מדהים!!!
אני במתח מתי אלי תתעורר חחח
את חייבת להמשיך בבקשה בבקשה!!!!
את כותבת מושלם!!! תמשיכי!!!;)
מושלםםםם תמשיכיייי אני כבר במטח לדעת מה קרה עם אלייי
תמשיכי תמשיכי תמשיכי !!!!
מושלםםםםם