“כי אינני יכול בלעדייך” – סיפורי ערסים – פרק שמיני

פרק 8 –

התעוררתי בבוקר, נוכחת לגלות שאני במיטתו של נתנאל, כשנתנאל שוכב לצידי.
נטלי שכבה לצידו, ושניהם היו שקועיםכזז בשינה עמוקה. ראשה היה מונח על חזהו. חייכתי חיוך קטן וקמתי מהמיטה.
הדלקתי את הטלפון שלי, וראיתי שיש לי שתי הודעות חדשות מרוי,
'בוקר טוב יפה שלי',
'רוצה לצאת היום?'.
חייכתי למראה ההודעות, והייתי נראת כמו מפגרת.
"מה מצחיק כל כך?" לפתע שמעתי את קולו נתנאל, והוא חטף לי את הטלפון.
על הבוקר הוא מעלה לי את העצבים.
"נתנאל! תחזיר לי את הטלפון!" התעצבנתי. הוא קם מהמיטה, כשלגופו רק בוקסר, והתחיל להסתובב בחדר כשהוא מסתכל בהודעות שלי.
הקוביות שלו בבטן חירפנו אותי.
"בוקר טוב יפה שלי, בואי נצא היום לאכול גלידה בים." הוא המציא כל מיני מילים שלא היו שם לפני, גלגלתי את עיניי,
"הוא אפילו לא רשם את זה."
"אז לאן תצאו? לאכול בלינצ'ס?" הוא אמר בשעשוע, נהמתי בכעס,
"אני אקנה בלינצ'ס רק כדי לדפוק לך אותו בפרצוף!" צעקתי עליו, הוא צחק והמשיך לחטט לי בהודעות.
"דיי כבר! מה זה הרעש הזה?! סתמו!" נטלי צעקה לפתע וקברה את ראשה מתחת לכרית.
"אני מצטער יפה שלי…" נתנאל לפתע התרכך ונשק לראשה.
"בואי נרד לסלון, נמשיך לקרוא את ההודעות שלך ושל מתוקי שלך." הוא צחקק ויצא מהחדר, שהטלפון שלי בידו. נהמתי בכעס והלכתי אחריו.
הוא ירד במדרגות ונכנס למטבח.
"בואי, נכין ארוחת בוקר!" הוא קרא לי. ירדתי גם אני במדרגות ונכנסתי למטבח.
"פנקייקים הולך?" שאל והניח את הטלפון שלי על השיש. הנהנתי ונעמדתי לצידו,
"תוציא את כל החומרים." פקדתי עליו, הוא הרים גבה,
"אז את תופסת פיקוד?"
"אני תמיד תופסת פיקוד."
"וגם תופסת תחת."
"תכף תרד למאה שכיבות שמיכה." איימתי עליו. הוא הצדיע לי והתחיל להוציא את כל החומרים.
"חייל טוב!" צחקתי ונכנסתי בחזרה להודעות שלי.
'זה נשמע מדהים.' הקלדתי ושלחתי לרוי. אני הולכת לדייט עם רוי, אלוהים!
אחריי שנתנאל הוציא את כל החומרים, התחלתי להכין את הבלילה.
"תטעם דקה," מלמלתי בהיסח דעת אל נתנאל.
"את זה? נראה לך?!" הוא מחה.
"נו אל תהיה ילד קטן," התעצבנתי, לקחתי מעט מהבלילה על אצבעי ומרחתי על הלחי שלו.
צחקקתי והתחלתי לסגת לאחור.
"מה-את-עשית-עכשיו?!" הוא שאל באיטיות. ראיתי איך הפנים שלו מתחילות להיות אדומות מזעם.
"אה…" מלמלתי והתחלתי לצאת באיטיות מהמטבח.
"תחזרי הנה!" הוא צעק והתחיל לרוץ אחריי, כשקערת הבלילה בידו.
"לא, לא, לא, לא!" צעקתי בבהלה ורצתי מהר יותר, אך כנראה שהוא יותר מהיר ממני,
והרגשתי את כל הבלילה על ראשי.
לאט לאט הזעם התחיל להציף אותי, ולחיי הפכו לוהטות.
"מה-זה-היה?!" שאלתי בטון מאיים. נתנאל התחיל לגמגם.
ואז הוא התחיל לצחוק. להתפקע מצחוק.
"אני שמחה שזה מצחיק אותך!" צעקתי עליו בכעס.
איזה אינפנטיל!
"את התחלת, אני לא מבין מה את רוצה ממני!" הוא הגן על עצמו והרים את ידיו כחף מפשע.
"טוב." אמרתי לפתע ברוגע.
"באמת?" הוא חייך.
"לא!" צעקתי עליו בזעם. "מה אני אעשה עכשיו?" שאלתי ביאוש.
"תלכי להתקלח, הכל יהיה בסדר." הוא חייך ברוגע. נהמתי והלכתי לכיוון המקלחת.
✧~✦~✧~✦~✧~✦~✧
נ.מ נתנאל –
משום מה, יובל תמיד הצחיקה אותי. היא הייתה מסוג הבנות, כשהן כועסות, הן חמודות. הלחיים שלהן מאדימות, והמבט הרצחני שבעיניהן נראה תמים לגמרי.
אני חייב להודות, היה בה משהו מיוחד. אני חושב שזו החינניות שלה. הקסם האישי שלה.
היא מחייכת, וכל החדר הופך למואר.
חזרתי למטבח, והחלטתי, שכפיצוי, אני אכין לה ולנטלי ארוחת בוקר טובה.
תחילה הכנתי את הבלילה של הפנקייקים מחדש.
כשסיימתי להכין את הפנקייקים, התחלתי להכין סלט פירות.
חתכתי בננות, תפוזים, תפוח וקלמנטינה. קיוותי שזה יהיה טעים.
שמתי את הסלט במקרר, והכל היה מוכן.
רק להכין ליובל שוקו חם, כפי שהבנתי שהיא אוהבת, ולנטלי נס.
"דייט? רציני?! זה מדהים, יובלה!" שמעתי את קולה של נטלי. הנחתי שעכשיו הן יורדות במדרגות.
"כן… היום. ואיי, אני כל כך מתרגשת!" שמעתי גם את קולה של יובל. חייכתי.
כשיובל דיברה עם נטלי, היא דיברה איתה בצורה שונה מאשר היא מדברת איתי.
עם נטלי היא דיברה בפתיחות, ביני לבין יובל זאת הייתה תמיד סוג של מלחמת התשה ארוכה במיוחד.
"היי בנות." יצאתי לכיוונן.
"היי אהובי," נטלי חייכה באושר ונשקה לשפתיי נשיקה ארוכה.
✧~✦~✧~✦~✧~✦~✧
נ.מ יובל –
הבטתי בהם מתנשקים, ומשהו קצת צבט לי. הייתי מאושרת בשביל נט, ללא ספק, אבל…
הרגשתי שמשהו בניהם לא נכון. שמשהו כאן, בכל הסיפור הזה… משהו חסר.
"בואו," נתנאל אמר וסימן לנו ללכת אחריו. נטלי הלכה איתו יד ביד, והם היו נראים כמו זוג מאושר. וזה מה שחשוב, לא?
על השולחן הייתה צלחת מלאה בפנקייקים שמנוניים למדי, שהיו נראים מפתים כל כך.
בלעתי את רוקי.
עדיף שלא.
הוא הוציא גם קערה מהמקרר, ובה סלט פירות. אני אוכל סלט פירות, למה להשמין עם פנקייקים? זו רק הנאה רגעית.
✧~✦~✧~✦~✧~✦~✧
כשחזרתי הביתה, נטלי באה אלי. הייתי חייבת שהיא תארגן אותי אל הדייט.
"בואי נתחיל," היא חייכה והתחילה לארגן אותי.
✧~✦~✧~✦~✧~✦~✧
פרק קצר יחסית, מפני שהעלתי כבר פרק היום.
זהו פרק לכבוד החג, אז… חג שמח אהובות שלי! 3>
מה הולך לקרות בדייט של רוי ושל יובל?
מה קורה בין נטלי ונתנאל?
ומה בעצם הולך בין נתנאל לבין יובל?
אשמח אם תגיבו, זה יחמם לי את הלב מאוד!
ובואו נראה אם נצליח לעבור את ה7 תגובות (-;
חג שמח! ღ