אובדן
מישהו פעם אמר: " מוות זה לא האבדה הגדולה ביותר בחיים. האבדה הגדולה ביותר בחיים זה מה שמת בתוכינו בזמן שאנו חיים."
בפעם הראשונה ששמעתי את המשפט הזה חשבתי עד כמה הוא נכון.
מספר האנשים בעולם שלי שאיבדתי הוא עצום..
לפני כחצי שנה בדיוק אבי גסס.. הוא היה כל כך קרוב למוות.
במשך שנתיים הוא גסס.. ובמשך שנתיים משהו בתוכי מת.. שמחת החיים שלי, האהבה שלי, האכפתיות שלי, והיכולת לסמוך על אנשים גססו גם כן.
היום , אחרי כחצי שנה לאחר שאבי "נולד מחדש" והושתל לו לב חדש.. והוא חי , והכל אמור להיות מושלם, שום דבר לא מושלם.
עדיין משהו בתוכי מת, משהו חסר, ואני פוחדת ששום דבר בעולם הזה לא יוכל להשלים את האובדן שיש לי בגוף, שיש לי בנפש.
אני יכולה לשחק אותה כאילו הכל בסדר, כאילו שום דבר לא קרה ושהחיים שלי מושלמים.. אבל הכאב הזה שחשתי במשך שנתיים, הכאב הזה שהאדם הכי חשוב לך בחיים עומד למות בתוך כמה ימים או שבועות זה הכאב הכי עצום שאפשר להרגיש.
אני לא הייתי מאחלת שום כאב כזה לאף אחד, גם לא לשנואים עליי.
אני מרגישה כאילו הלב שלי נשבר למרות שאף אחד לא שבר אותו.
אני אחייך, אגיד הכל בסדר.. בזמן כל זה ארחיק את כולם ממני, אני ארחיק אותם עד כדי כך שהדבר היחיד שהם יראו זה החיוך המזויף שלי.
אני מנסה לראות מעבר לכל האפלה הזאת.. החושך הזה שמושך אותי אליו, אבל כל הזמן אני חושבת 'מה אם..' 'מה אם.. ?'
עכשיו השאלה החשובה מכל האם האבדה שאיבדתי מתוכי תחזור, ואם כן השאלה מתי..
תגובות (3)
וואו. בסיפור הזה העלית כל כך הרבה נקודות למחשבה ופרטים שאוכל להתייחס אליהם. אני אתייחס רק לחלק ~
1. הדהים אותי שכתבת "הדבר היחידי שהם יראו זה את החיוך המזויף שלי".
אף פעם לא קראתי סיפור מצד האיש שעושה את החיוך המזויף ופתאום, את כתבת אחד כזה והדרך לחיוך המזויף היא קשה ומדהימה. כל הכבוד.
2. האם סיפור זה אמיתי? אם כן, אני מאוד מצטערת על כל אובדנך ואני שמחה שהוא נעלם ואני ממליצה לך להיות מאושרת ושמחה ככל שניתן ולא להרחיק ממך אנשים עד שהאובדן הבא יבוא. המלצה שלי לחיים שמחים קצת יותר [:
3. מה זה החושך הזה שמושך אותך אליו ואת לא מסוגלת להגיע אליו כי את אומרת 'מה אם…?'? המטפורה לאובדנות זה החושך? האפלה? ולמה היא מושכת אותך אליה?
4. לפעמים טעית בקצת מסימני הניקוד אבל זה לא נורא כל כך, אפשר להעלים עין פשוט יותר נוח לקרוא עם ניקוד תקין.
כתיבה יפה מאוד, אני אהבתי. כל הכבוד.
מסכימה עם תגובתה של mayaviner לחלוטין (:
בהחלט העלית כאן נקודות רבות למחשבה.
אהבתי,
בהצלחה בהמשך כתיבתך
קודם כל תודה רבה.. ממש נחמד לשמוע את זה (:
וכן הסיפור אמיתי..
החושך אליו אני כל הזמן נמשכת אליו הוא שלפני חצי שנה, לפני שאבא שלי "זכה בחיים חדשים" , הוא גסס שנתיים, ובמשך כל השנתיים האלה אני תמיד חשבתי מה יקרה אם הוא ימות.. האם הוא ימות עכשיו? עוד כמה זמן הוא ימות..
כל מיני שאלות על מוות, על איך המשפחה תשרוד כי הוא מה שתמיד מחזיק אותנו בתור משפחה.
אבל חוץ מיזה אני שמחה ממש שאהבתן את הסיפור, ואעבוד על סימני הניקוד (;