סיפורי ערסים-אביאל ודני :)~פרק 30

~נקודת המבט של ליבי~

היום דני ומאור יצאו. לים ניראליי, בכל מקרה ממש כיף להם !
אני ממש מצוברחת מהריב עם מתן … אז ניראלי אני יצא בוגרת ואשלח לו הודעה קודם

' אנחנו צריכים לדבר ' שלחתי בוואטצאפ והוא לא ראה את ההודעה. אחרי שתי דקות שלחתי עוד הודעה
' מתן '
אחרי שלוש דקות הוא שוב פעם לא התחבר אז החלטתי להתקשר אליו, כל שנייה אני והוא בריב זה כלכך כואב לי ! אני לא יכולה בלעדיו ! לא יכולה פשוט ! הוא חסר לי ! הצחוקים שלנו ! האהבה שלו ! המגע שלו !

~שיחה~
חיכיתי וחיכתי איזה דקה על הקו עד הוא ענה
"הלו ?" הוא שאל בשקט
"מתן.." אמרתי בקול צרוד
"ליבי.." הוא אמר באותו הקול
"ראית מה שלחתי לך ?" שאלתי ישירות
" לא.. מה ?" הוא שאל
"לא משנה, אנחנו צריכים לדבר " אמרתי
"טוב אבל אני עכשיו בארוחה משפחתית כי בת ודודה שלי חזרה מחו"ל וקמתי מהשולחן, אז נדבר מאוחר יותר טוב?" הוא אמר בקול מעודד
"טוב.ביי" אמרתי
~ניתוק~

שמחתי שנוכל להיפגש וליישר את ההדורים במקום סתם לריב על זה. בדקתי מה בטלפון מה השעה וראיתי שכבר 16:00 והבטחתי לאמא לעזור לה עם הסידורים לשבת כי יש לנו אורחים היום, אז ירדתי להכין עוגה

"טוב אמא שמתי בתנור על 180 מעלות. על כמה זמן לשים את השעון ?"שאלתי את אמא שלי שבדיוק הכינה אורז לערב.
"אממ.. שימי על 40 דקות" היא הסיתה מבט לכיוון התנור ואמרה
"טוב" כיוונתי את השעון כמו שהיא אמרה

"את צריכה עוד עזרה במשהו ?" שאלתי
"כרגע לא מאמי תודה" היא אמרה ונשקה לראשי
"טוב אז אני בחדר אם את צריכה אותי תקראי לי" אמרתי ועליתי למעלה

היה לי קצת משעמם אז הייתי קצת באינסטגרם ראיתי תמונה של ידיד שלי בגן שעשועים עם חברים שלו, הייתה ישיבה בטח עשיתי לייק והמשכת לדפדף… רגע ! רגע ! מה זהה ?!! עליתי חזרה לתמונה , בתמונה היה את ידיד שלי חן עם שני חברים שלו ומי זה מאחורה שם על הספסל עם אביאל !?! מתן ! בןזונהה ! הוא כנראה לא ראה שמצלמים אותו כי הוא החזיק אקסל וצחק עם אביאל שהיה עם הגב אל המצלמה אבל זיהו שזה הוא ! דאממטט ! איזה חרא הוא ! עאלק בת-דודה שלי חזה מחו"ל ! איך אכלתי את זה אלוהיםם ?!

נכנסתי להתקלח כשיצאתי לבשתי גופיה רופפת רגילה לבנה ושורט שחור, לקחתי את ההוואינאס השחורות שלי התאפרתי טיפה וסידרתי את השיער, השעה הייתה כבר 17:30 פתחתי את מגירת התכשיטים שלי ולקחתי את השרשרת שמתן קנה לי כשחגגנו חודש ביחד.. היה לה חוט זהב עדין עם תליון של תלתן בקצה, דחפתי אותה לכיס בזלזול לקחתי את הטלפון וירדתי למטה
"לאן זה ? אני צריכה שעד מעט תבואי לעזור לי לערוך רמי ועינת באים אלינו היום את יודעת " אמא אמרה לי שפתחתי את הדלת
"אל תדאגי רבע שעה גג אני פה" אמרתי במהירות ויצאתי מהבית, הזמנתי מעלית ירדתי למטה התחלתי להתקדם לכיוון הבית של מתן, הוא כמובן לא היה שם, אבל הוא גם לא היה בארוחה משפחתית זה בטוח-טוב אני יודעת שמתן אוהב לחזור בשש בדרך כלל כדי להספיק להתארגן לקידוש, אז יש לי כמה דקות לחכות. וכמו שחשבתי אחרי רבע שעה הוא הגיע והוא היה עם ליעם ואביאל, אני ישבתי על המדרגות הכניסה לבית כשהוא נכנס מצחקק עם ליעם על משהו
כשהוא ראה אותי הבעת הפנים שלו השתנתה לגמרי .
"ליביי.. מה את עושה פה?" הוא התקדם אליי במהירות ושאל בבלבול
"מה אני עושה פה?!" שאלתי בגיחוך ציני "לא לא לא חמוד שלי.. השאלה היא מה אתה עושה פה!" אמרתי ברצינות כהדגשתי את ה'אתה' " אתה לא אמור להיות באיזה ארוחה משפחתית עכשיו?!" שאלתי והרמתי גבה. ראיתי שליעם ואביאל קלטו את הסיטואציה והם הסתובבו ללכת
הסתתי את מבטי אליהם " למה אתם הולכים ?!" שאלתי בקול מאוכזב "עד שנהיה פה מעניין … הרי זה הדבר שאתם הכי אוהבים לא ? שיחקו בבנות, שיזלזלו בבנות לא ?" שאלתי בציניות
"ליבוש.." מתן שם את היד שלו על הכתף שלי בניסיון להרגיע אותי
"אל תיגע בי" אמרתי בקול נגעל והזזתי את עצמי
"את נסערת עכשיו…תני לי להסביר.. זה לא מה שאת חושבת" הוא אמר באותו קול
"לא ! אם היית רוצה להסביר אז היית מדבר איתי כמו שרציתי, אבל כנראה שללכת לגן שעשועים במקום להיות איתי זה יותר חשוב לך" אמרתי ועיניי נצצו
"איך היא יודעת?" שמעתי את ליעם לוחש לאביאל בשקט כדי שנאי לא אשמע
"אני יודעת מפה" אמרתי והראיתי להם את התמונה מתאפקת לא לתת לדעות לצאת
"תקשיביי.. אני באמת לא התכוונתי" מתן אמר לי
"את שיקרת לי בפנים יחתיכת כלב !" צעקתי עליו וכמה דמעות ברחו לי מבלי שליטתי
"תקשיבי כואב לי לראות אותך ככה " מתן אמר והתקרב צעד אליי
"אין בעיה, בקרוב מאוד לא תצטרך לראות אותי בכלל" אמרתי והכנסתי יד לכיס מחפשת את השרשרת
"מה את עושה ?!" הוא שאל בקול לא מבין
"קח" אמרתי והטחתי לו את השרשרת בחזה " אני לא רוצה אותה יותר" אמרתי בלחש צרוד
" ליביי… "הוא אמר לי בקול שקט
" אני לא רוצה לשמוע, שיהיה לך שבת שלום" אמרתי הלכתי משם ובדרך דחפתי עם הכתף את אביאל
כל הדרך חזרה בכיתי בטירוףףף ! למה החיים חרא למה ?!!!
לפני שעליתי הביתה שטפתי את הפנים באחת הברזיות במגרש ועליתי רגילה, לא נתתי לזה להפריע לי כשבאו אלינו אורחים היום ובסוף הארוחה עזרתי לאמא לפנות ועליתי לחדר
נכנסתי להתקלח בניסיון שהמים ישטפו איתם את כל היום החרא הזה
עליתי למיטה
' זה נגמר ' שלחתי לדני נכנסתי מתחת לשמיכה ונרדמתי

~נקודת המבט של דני~

אחרי שליבי שלחה את ההודעה שלחתי לה כמה והיא לא ענתה ולא ראתה אז היא בטח הלכה לישון, אני אבד איתה מחר כבר, עדיף, עכשיו היא סתם תהיה נסערת

בצהרים של יום למחרת נפגשנו והיא סיפרה לי הכל.. עודדתי אותה טיפה אבל לא 'חפרתי' לה כי אני יודעת שבקטע הזה זה לא נעים שמעיקים עליך ככה, גם אם זה בניסיון לעזור ובכוונה טובה
"טוב יאללה קבעתי עם ירין בגנ"ש את באה ???" שאלתי אותה, היינו אצלה
"לא בא לי הוא יהיה שם…" היא אמרה בקול מצוברח
"נכון, הוא יהיה שם אבל זה לא אומר שאת לא יכולה להיות שם גם, את וערמות של בנים חתיכים אחרים שיכול להתפחת בניכם משהו " אמרתי בציניות ואז העיניים שלה נדלקו
"נו למה את לא יוצאת " היא אמרה בצחוק וכמה מהמיטה וצחקתי איתה
אני לבשתי שורט בצבע כחול-תכלת-לבן בהדרגה עם פרנזים כאלה וחולצה קצרה שחורה עם ציור של פיל כזה (מהיפים חחח) וליבי לבשה טייץ שחור וגופייה לבנה שכתוב עליה בגדול dream
כשהגענו לפארק בהתחלה מתן לא היה שם רק ראיתי את אביאל עם סתיו הזאת היא ישבה עליו והם התנשקו בלהט ואהבה… אני יודעת שאני לא אמורה הסתכל על זה ולהיות עצובה מזה, כי כבר יש לי את מאור ואני חושבת שאני מתחילה להתאהב בו אבל עדיין.. לא הכי נעים בעולם.

"דניי" שמעתי מישהו קורא לי וכשהסתובבתי ראיתי על אחד הספסלים את ירין וגל חברה שלו, איזה חמודים הם, הם כבר שבועיים וחצי-שלושה ביחד, שבשביל ירין זה הרבה חחחח
"הייי מה קורה ?" רצנו אליהם בהתחלה נתתי לירין חיבוק ואז לגל
"הכל טוב איך איתכם ?" גל שאלה
"איתי סבבה " חייכתי וחיכיתי לראות מה ליבי תגיד היא שתקה ואחרי כמה שניות שהסתכלו עליה מוזר היא אמרה "גם אצלי הכל טוב" וחייכה
ישבנו שם וצחקנו.. באמת שהיה ממש כיף
' תספרי לירין ' שלחתי הודעה לליבי
' לא רוצה ' היא שלחה חזרה
' את ידידה שלו, זה זכותו לדעת ' כתבתי
' הוא בנדוד שלו את יודעת ' היא התעקשה
' את ורצה שאני אלך רגע ותספרי להם את זה בשקט ? כדאי לך…אין לך מה למשוך את זה כלכך ' כתבתי ואז חייכתי אליה חיוך מנחם
'טוב, אז תני לי איתם כמה דקות לבד ואז תחזרי ' היא החזירה לי ואני הנהנתי וקמתי
"אני כבר חוזרת" אמרתי והלכתי משם לכיוון היציאה. כבר היה חשוך וטיפה מפחיד אז הלכתי לכיוון של הבניין

כשיצאתי שמעתי שני קולות מדברים מאחורי הקיר, כשהתקרבתי זיהיתי אותם- אלה היו אביאל ומתן, החלטתי להקשיב קצת, אני יודעת שזה לא הכי מוסרי בעולם אבל אחרי מה שאביאל עשה לי אין לו מה לכעוס עליי בקטע של מוסריות

"שמע אחי שאני מתגעגע אליה" שמעתי את מתן אומר "עברו בקושי יומיים ואני כבר מתחיל לשנוא את עצמי על זה שהתנהגתי כמו אידיוט" הוא הוסיף, שמחתי לשמוע את זה, כנראה שלא רק לליבי זה כואב, ואולי יש סיכוי לקאמבק ;)
"איך אתה הצלחת לשכוח מדני כלכך מהר אלוהיים?!" הוא שאל את אביאל ונאנח… הוא פה זה מתחיל להיות מעניין חחח אביאל בא לדבר ופתאום התקשרו אליי :O מהר כיביתי את הצלצול אבל אביאל ומתן שמעו אותו כי פתאום שמעתי שקט.. הם עדיין לא הסתובבו וראו אותי, הם נשארו הצד השני של הקיר
"מי זה ?!" אביאל צעק בקול הסקסי הזה שלו
"מי זה ?!" הוא צעק עוד פעם אבל אני רק נצמדתי לקיר הכנסתי בטן וכמעט ולא נשמתי
ואז בבת אחת…בום!