זאתי מהרחוב – פרק 21

״אז מה נעשה?״ שאלה רוני בשעמום בזמן שהחליפה תחנות בטלוויזיה,
״נלך לישון?״ הציע יותם בשיא הרצינות, ירין העיפה עליו כרית והתיישבה לידי,
״מה פתאום! נשחק אמת או חובה!״ ירין זרחה מהרעיון שלה, הפנתי אליה מבט וגלגלתי עיניים,
״יש לי בקבוק!״ הציע סם בהתלהבות והוציא בקבוק קולה, סם בחן את הבקבוק בקפידה,
״רגע.. יש פה עוד״ סם שתה את השלוק האחרון וסגר את הפקק ״זהו״
התיישבנו במעגל ואז ירין קפצה ״אבל נעשה עם סולמות אהבה״
״לא רוצה סולמות אהבה? מי הפראייר שיבחר סולמות אהבה? אף אחד אף פעם לא בוחר את זה וזה מטומטם״ אמרתי במחאה,
״מה יש זואי? את מפחדת?״ שאל סם בחיוך מעצבן והרים גבות,
״לא אני לא!״ הרגשתי את לחיי מוצפות בסומק, איזה קיטשית אני! סומק רד! זה ממש לא אופייני לי.
סם הגדיל את חיוכו בשקל תשעים וסובב את הבקבוק ״טוב, אז אם הבקבוק נופל עלייך את חייבת לעשות סולמי אהבה״
שתקתי לרגע, הבקבוק המשיך להסתובב בלי הפסקה, הוא חיכה לאישור שלי,
״לא!״ קראתי בקול.
״פחדנית!״ קרא יותם וצחק עם סם.
הסתכלתי הצידה בעצבנות ״טוב נו בסדר… אני שונאת את המשחק הזה״ אמרתי בשקט ונאנחתי.
יותם בלי שום הסכם עצר את הבקבוק וסובב אותו שוב, כולנו צפינו בקבוק מסתובב, הוא מסתובב מסתובב מסתובב… הוא עוצר על ירין…
הבקבוק המשיך להסתובב מירין כמו חריקת דלת קטנה ועצר עליי באופן חד משמעי.
״אלוהים אוהב להתבדח עם חשבוני!״ צרחתי באומללות ודרמה יתרה בזמן שסם צחק ונהנה מכל רגע.
״טוב טוב בסדר מה השאלה שלך?״ אמרתי בעצבנות והשתדלתי לא להסתכל בעיניו,
״הממ…״ סם הסתכל לעומתי היישר בעיניים שלי, הוא נהנה מכל רגע לראות אותי מובכת.
״את עדיין אוהבת את אופיר?״ הרגשתי איך הלחיים שלי נהפכו לאדומות, ולא מכיוון שהייתי מובכת, אלא מעצבנות.
״תאמין לי שהוא לא רוצה לפגוש אותי בזמן הקרוב אחרת הוא יום למחרת ימצא את עצמו מתחת למים״ סיננתי בעצבנות, למה אנחנו חייבים לדבר על זה?
״זה לא אומר שאת לא אוהבת אותו״ אמרה רוני בתחכום, מה היא מתערבת?!
באותו רגע, הייתי ממש כמו הר געש… כל הרחישות הקטנות שהשתוללו בבטני רעדו והתפרצו באותו הרגע.
״אני שונאת אותו!״ צרחתי בעצבנות ״אני לא אוהבת אותו! אני שונאת אותו בכל מועדי! ולמה אתם בכלל מזכירים לי אותו?! אני מנסה לשכוח אותו!״ עצמתי את העיניים שלי כל כך חזק שהרגשתי שהם עומדות ליפול, לא רציתי לבכות, זה הדבר היחיד שחסר לי, שהם יתחילו לרחם עליי, שירחמו עליי? למה שיירחמו עליי?
״את בוכה זואי?״ שאלה ירין בשקט.
״מה פתאום!״ אמרתי בקול גבוה בזמן שעיניי עדיין עצומות במאמץ ״אני.. צריכה לשירותים״
הסתובבתי ורק אז פתחתי את עיניי, קמתי במהירות ורצתי לשירותים.
התיישבתי על מכסה האסלה, השמעתי קולות מוזרים של חניקה בניסיון לעצור את הדמעות, הדמעות יצאו בהדרגה לאט לאט, המשכתי לעצום את עיניי וכיסיתי את פניי בידיי.
לבסוף נכנעתי לדמעות, היו מעטות מהן בסוף הכל אבל מספיק לי שהיה כאלו, הסתכלתי על עצמי במראה.
׳את חלשה זואי…׳ חשבתי לעצמי ׳את חלשה, את בוכה בלי שליטה בשירותים, את לא ילדת הרחוב החזקה, איפה זואי הזאת? את חלשה, את לא הזואי שאני מכירה!׳
משכתי לעצמי בשיער בעצבנות, שיער מקלות ממש, לא שיער שופע ויפה כמו של דנה… אני מבינה למה הוא העדיף את דנה, היא יפה יותר ממני, היא עשירה יותר ממני, והיא גם חכמה יותר ממני, דנה צודקת, אני ילדת אשפתות, לא יותר, אני אפס, אז הגעתי לתיכון, מה אז? בסוף השנה הזאת יגמרו הלימודים ואז אני שוב אחזור לרחוב! מה יצא ממני?! אני עניין חולף לא יותר.

סם פתח את הדלת של השירותים במהירות, קפצתי על מקומי ועזבתי את שיערותיי במנוחה, סם לא חייך הפעם, היה לו פרצוף אשם ומלא חרטה.
״למה אתה נכנס?! מה אם הייתי בשירותים?!״
״תיארתי לעצמי שאת לא עושה פיפי״ אמר סם בשקט.
הוא סגר את הדלת אחריו ונשען על הדלת.
״מה?״ שאלתי בקצרה.
״אני מצטער זואי״ אמר סם בקול גדול יותר.
״זה בסדר״ אמרתי במהירות ושמתי את ידי על הידית,
סם העיף את ידי.
״את לא יוצאת״ הוא מאר בקול ערמומי, מה הוא רוצה עכשיו.
״רוצה להתערב?!״ החזקתי את כתפיו חזק והטחתי אותו על הקיר של החדר ועמדתי מולו בזמן שידיי נשענות מצדדיו על הקיר.
״עכשיו עם תסלח לי..״ הרפתי את ידיי מהקיר והלכתי אל הדלת.
״לא כל כך מהר!״ סם משך בידי והטיח אותי אל הקיר כמו שעשיתי לו.
״מעתיקן!״ אמרתי בעצבנות.
״אבל עובדה שזה עובד״ הוא אמר וקרץ
״מה אתה רוצה?׳ אמרתי והשפלתי את מבטי. שוב.
״אני רק רוצה לבקש סליחה״
״יופי וביקשת! עכשיו בוא נלך״ ניסיתי להשתחרר מאחיזתו, סם אחז חזק במותניי והצמיד אותי קרוב אליי יותר.
״את סולחת?״ הוא אמר וציחקק.
״כן כן אני סולחת!״ אמרתי וצחקקתי גם.
סם שחרר את אחיזתו ונתן לי כיף, הוא יצא מהשירותים לאט ואני הלכתי אחריו.
״אתה ילד מוזר״ אמרתי וחייכתי.
״יש בזה יתרונות״ הוא אמר ושמעתי את החיוך שלו בקולו.

אני וסם התיישבנו על הספה, המעגל כבר התפרק וכולם צפו בטלוויזיה בספה האחרת.
״חזרתם״ אמרה רוני בחיוך והסתכלה עליי.
״אמרתי לכם שאני אחזיר אותה״ אמר סם וכרך את ידיו סביבי, הרגשתי איך ליבי פועם בחוזקה אך ניסיתי להמשיך כרגיל, לא התנגדתי.
״תעיף את הידיים שלך מהילדה שלי!״ צרחה ירין וחיבקה אותי חזק במקומו.
כעבור כמה שעות שראינו סרט טחנו פופקורן ודיברנו קצת, התחלתי קצת להתעייף.
״עוד מישהו עייף?״ שאלתי ופיהקתי.
כולם הסתכלו אחד על השני בשקט.
״האמת שאני קצת עייפה״ אמרה רוני בהסכמה.
״אולי נתחיל לישון?״ שאלתי
״מה פתאום!״ צרחה ירין.
״השעה שלוש לפנות בוקר״ הזכרתי לה בעצבנות.
״זה כלום!״ אמרה ירין ועשתה עמידת ראש כאשר נשענה על הספה, השיער אפרו-מתולתל שלה נראה כמו עוגה מעוכה והיא יצרה עם רגליה צורה מוזרה.
״לא אכפת לי אני הולכת לישון״ אמרתי ולקחת שמיכה מהריצפה.
״אני לוקח את הספה!״ קפץ סם תוך כדי שהוא נוחת על הספה כמו חתול.
״זוז״ אמרתי לו ביובש ודחפתי אותו מהספה.
״אווץ׳!׳ סם צרח בכאב בזמן שסידרתי את עצמי על הספה.
סם התיישב עליי כאילו הייתי הספה ולהפתעתי הרבה מצאתי את עצמי צוחקת במקום לצרוח.
״רד ממני!״
״לא באלי״ אמר סם וקרץ לי בחיוך.
התחלתי לבעוט בו ברגליים עד שהוא קם.
״טוב טוב בסדר אני נכנע״ הוא צעק ושיפשף את מותניו.
״לילה טוב״ אמרה רוני ושכבה על הספה השנייה.
ירין יותם וסם שכבו על הריצפה ולאט לאט נרגמו כמונו, הם לא החזיקו הרבה מעמד.

באמצע הלילה הרגשתי מגע של ידיים עוטפות אותי, בהתחלה התמכרתי למגע והרגשתי מאוד נעים ולא חשתי בכלל, אבל לפתע המגע לחץ על בטני ובחוסר רצון צחקקתי, לפתע פתחתי את עיניי והסתכלתי על צידי, סם שכב ישן לצידי על הספה וחיבק אותי כאילו אני הדובי שלו.
״סם! מה אתה עושה?!״ צרחתי, לא היה כל מענה, הבנאדם נראה מעולף, הוא המשיך לחבק אותי.
״סם…?״ שחררתי את ידיו ממותניי לאט לאט ויצאתי מהספה, נדנדתי את כתפו, הוא לא ענה.
״רוני…?״ קראתי לרוני שנראתה מנומנמת, ישנה.
״מה?״ היא סיננה בנמנום.
״סם עבר על הספה לידי והוא לא קם״
רוני הנהנה תוך כדי שעייניה עדיין עצומות ״סם סהרורי, מאז שאני זוכרת אותו, אל תעירי אותו זה לא טוב…״
״אז איפה אני אשן?!״ צרחתי בקול הכי שקט שיכולתי.
רוני לא ענתה לי, עברתי לאט לאט לספה שבה שכב סם סהרורי, החזקתי במותניו ולאט לאט ניסיתי לגרור אותו חזרה אל מקומו על הריצפה. חזרתי אל הספה לבסוף לבד, בהיתי בסם ששכב במקומו.
פתאום סם קם לאט לאט והלך כשעיניו עצומות חזרה לידי על הספה, הוא באמת סהרורי.
החנקתי צרחה, ידיו נעטפו סביב מותניי והוא קירב אותי אל גופו, ליבי הלם חזק, פחדתי להעיר אותו, מה כבר יקרה אם אני אעיר אותו?
ניסיתי לשחרר את אחיזתו של סם ממני, אחיזתו התחזקה, סם סובב אליי תוך כדי שהוא ישן, הרגשתי את נשימותיו השלוות.
הוא קירב את שפתו אל שפתיי במהירות,
והתנשקנו.