הגואלים פרק 4
פרק 4
נ.מ ג'קסון
הוא התהלך ברחובות החשוכים, כאשר הוא עם פאה לבנה מתולתלת, וגלימה שחורה ארוכה שמגיעה עד לכפות הרגליים, עיניו שדרו רק רוע.
"קדימה גואלים!" אמרתי וזינקנו מהגג היישר אליו, כול אחד לבוש במסכה וז'קט בצבע אחר.
"אתם.. אתם הגואלים!" הוא אמר בפחד והחליק את תיקיית המסמכים מידו.
"ואתה, לונקס רנג'ינן רצחת את לידיה פרנצ'רק התובעת הראשית של גרי מנרוס." אמרתי בקול נמוך וצרוד, הוא ניסה לברוח אבל אריק תפס אותו מהגלימה והטיח אותו על הרצפה.
"אתה תתוודה מחר בבית המשפט שרצחת את לידיה פרנצ'רק ושלקחת סמים מגרי מנרוס. אתה תשלם את המחיר הכבד ותשב בכלא." אמר אריק,
"לא בבקשה, זו העבודה שלי." הוא התחנן,
"היית צריך לחשוב על זה לפניי כן." אמר שלי והתקרבה אליו,
"תודה לכם גואלים, עשיתם בשבילי את העבודה." שמעתי קול מעודן מאחוריי, הסתובבנו מיד והאישה האדומה הייתה מאחורינו, היא אחזה בקשת האדומה שלה וחייכה.
"אל תתנו לה לפגוע בו!" אמרתי,
"אתה מגן על פושע? אני חושבת שההגדרה של צדק השתנתה במשך השנים." היא אמרה וירתה חץ אדום שחדר דרך בגדיו של השופט והשאיר אותו תקוע בקיר.
"את שינית אותו!" אמרתי והתנפלתי עליה, היא התחמקה מהאגרוף שלי וסיבבה לי את היד, נאנקתי לכמה רגעים וקמתי על רגליי.
"אני לא באתי להילחם נגדך, באתי להרוג את לונקס." היא אמרה וזינקה לעברו, הוא החל לבכות כאשר הוא שמע את הקשת נמתחת ושהיא אוחזת בחץ, היא ירתה את החץ והוא עמד לפגוע ברנג'ינן אך אריק תפס את החץ באוויר וזרק אותו לרצפה.
"אז עכשיו תלחמי בי." אמר אריק ונעמד בעמדת התקפה, היא מתחה עוד חץ וירתה אותו על אריק, הוא התחמק מהחץ ונתן לה אגרוף בפנים, שלי הוציאה את החץ מהגלימה של השופט והוא הסתובב כאשר ראה שהכובע שהסתיר את פניה ירד, עיניו נפערו והדמעות חנקו את עיניו
"רייצ'ל?" הוא שאל בהפתעה,
"אלה היו הפנים האחרונות שתראה." היא אמרה וירתה את החץ לכיוון ליבו של לונקס, החץ חדר והוא נהרג.
"לא!" אמר אריק אבל היה מאוחר מדיי, היא חייכה חצי חיוך.
"אתה. מזל טוב, אתה הראשון שתקבל את החץ החדש שלי." היא אמרה וירתה חץ שבקודקוד שלו יש רעל ירוק החץ אריק הצליח להתחמק מהחץ.
"אמילי אל תתני לה לברוח!" אמרתי לאמילי אבל האישה האדומה נעלמה כבר.
נ.מ בת'
"שלום לך." אמרתי, רייצ'ל הסתובבה מיד, היא לבשה את הבגדים הרגילים שלה ומיד שלפה את החץ וקשת שלה.
"חכי. לא באתי הנה מכדי להילחם." אמרתי ברגע שראיתי אותה מותחת את החוט בקשת,
"תקשיבי לי, אנחנו מרכיבים צוות שנועד להביס את הגואלים שמעתי שהם כמעט הרסו לך את התוכניות." אמרתי בעדינות,
"מה את מציעה?" שאלה רייצ'ל ועל פניה הסתקרנות
"שיתוף פעולה, ברית." שילבתי את ידי,
"הכול בשביל לעצור את אלה שניסו לעצור אותי.." היא השיבה לי ולחצנו ידיים.
תגובות (10)
אהבתי!
ושאלה, היכן הסיפור מתרחש? איזו עיר?
הו, ותמשיך!!!!!!!!
אומרים סובבה לא סיבבה
תודה אקח זו לתשומת ליבי.
אבל איזו עיר?
ניו יורק.
כן, אף שופט לא מתלבש ככה בניו-יורק, רק באנגליה,
סורי
אה, לא פשוטשתמיד אומרים שופט אז אני חושב ככה ~חיוך מביך~
תודה על הביקורת או הידיעה ^^
לא חסר כאן הרבה, סלח לי על מצבי הדיכאוני, אך יכול להיות שהנוסח של הביקורת לא תיראה לענייך באור טוב, סליחה.
חסר לי כאן תיאורי שפת רגש, למשל: ״אתם… אתם הגואלים!״ צעק אריק, ונימת חשש השתחלה למילותיו,
אני מציע לך לעבוד על התיאורים המורחבים, תיאור זה לא רק בגדים, חפצים, ודברים חיים, אלה גם רגשות, מישפטים, מצב רוח, פרצופים, תנועות, ותיאורים (כן, יש תיאורים לתיאורים: הוא קפץ את ידיו בכוח, ובעט בו כאילו בועט בפושע מסוכן שמאיים להרוג אותו, למשל. אצל רוב הסופרים חסרים תיאורים, תעבוד על זה, אני אישית לא בדיוק מבין מה הולך, וגם זה לא סגנון הקריאה שלי. עוד דבר שאני לא אוהב בסיפור הזה הוא המהירות, הדברים הולכים מהר אבל תקועים באותה סיטואציה. כל הפרק יכול להיות רק חלק מפרק. בקיצור, יש על מה לעבוד. אעקוב.
אהבתי, אבל מתי הדמות שלי? סורי שאני מעצבנת אבל אני ממש אוהבת לראות מה כותבים עושים מהדמות שאני נותנת להם…