לשקר לך או לעצמי?

תמיד ניסיתי לרצות אותך,
נסיתי להאמין שהאהבה תבוא עם הזמן
השתדלת לאהוב אותי, ולגרום לי רק לשמחה
זה הרגיש לי כמו שקר,
אבל לא הרשתי לעצמי להודות בכך.

ניסיתי להעלים את הרגשות שהלכו ואינם,
עד שמוחי התערבל בין אהבה וידידות,
החזקתי בכל כוחי את שאריות האהבה שנשארו מעטים כל כך.

כל פעם שאני פוגשת בו ליבי מחסיר פעימה,
לא מהתרגשות, אלא מחשש שלא אצליח לבטא את שעל ליבי,
ושוב אנו נפרדים בנשיקה, נשיקה שמרגישה מזויפת ומציקה,

מפחדת לשחרר את הרגשות שכבר מזמן לא נשארו,
ואתה אוהב כפעם, לא מודע כלל לליבי הרוחש והמתפקע,
ליבי המבקש לעזוב וללכת