על פרוזן יוגורט וכיבושים
״האם תבואי איתי לסרט?״ הוא שאל בביטחון,
לא היססתי לרגע, ומיד עניתי לשלילה.
לעולם לא הייתי נותנת לו את הסיפוק. הסיפוק שכבש אותי.
כי הוא לא כבש,
או שאולי דווקא כן?
_
למדנו בהיסטוריה, על אלכסנדר הגדול.
הוא כבש כל כך הרבה, אך לבסוף נשאר חסר כל.
״למה אתה רוצה אותי?״ שאלתי ביאוש, ״למה אתה צריך אותי? כדי להגיד שהשגת עוד כיבוש?״
״את האחת והיחידה״ הוא אמר מכל הלב, אך לא האמנתי לו,
אף על פי שראיתי בעיניו הירוקות את הכאב.
_
״תבואי איתי לסרט. או אפילו רק למסעדה. בבקשה״ התחנן, ״בבקשה״.
דחיתי אותו שוב, ומשכתי בכתפיים,
יודעת שאם אסכים, אהיה פגועה כפליים.
_
הלכנו במסדרון, והרגשתי שהוא פעם נוספת הולך להציע,
״ואולי פרוזן יוגורט? האם לזה את מסכימה?״
׳מה יקרה אם פעם אחת אסכים׳ חשבתי בדממה,
ולראשונה בחיי לו הנהנתי בחיוב, הוא חייך חיוך שכזה;
כבר אז ידעתי שטעות עשיתי,
מעשה לא טוב.
_
החלפתי בגדים, לפחות 30.
מתרגשת לא במודע,
נותנת לעובדה שאותי כבש, לזרום החוצה אל הלא נודע.
׳אז מה אם כולם ידעו?׳ חושבת ומנסה להדחיק את החשש,
׳אז מה אם כולם ידעו? הם בטח רק יקנאו. שיקנאו. ויאכלו קש״.
יוצאת בקלילות מדלת חדרי, ״אני עלולה לחזור מאוחר אמא״ אומרת אני.
היא מסתכלת בפליאה, מוודאת ששמעה נכון,
׳כן אמא׳ צרחתי מבפנים ׳סוף סוף אני מתנהגת כמו נערה בתיכון׳.
_
יורדת מהאוטובוס ומחכה מחוץ לחנות.
מעיפה מבט בשעון, ׳הוא כבר היה אמור להיות כאן׳ חושבת אני בפחד עתיק יותר המציאות.
מחכה שעה, שעתיים, שלוש.
כבר שעת הסגירה הגיעה, והתבהר לי מה שכבר ידעתי מראש.
_
״אולי פרוזן יוגורט?״ הוא אמר לי אז, ״אולי פרוזן יוגורט״.
ואני עם הבטחה ריקה נשארתי, והוא רק הוסיף כיבוש נוסף לרשימתו האינסופית.
תגובות (6)
זה מהממם! וזה מתאר אותי קצת
אמרתי אני? זה קצת לא נשמע הגיוני [אולי כן ואני סתם מחרטטת בצורה כלשהיא] לפחות אני לא שמעי דבר שכזה. אפשר לומר אמרתי או אפשר לומר אני אמרתי אבל אמרתי אני זה לא הגיוני כ"כ. תכלס, אני לא בטוחה אבל שווה לבדוק.
העלילה של הסיפור מאוד מפתיעה ומשנה את הכיוון.
השם של הסיפור מאוד סקרן אותי וזה בעצם הסיבה שנכנסתי ואני לא מתחרטת.
הכתיבה שלך מאוד יפה, אהבתי את החרוזים.
כל הכבוד, אני אהבתי מאוד.
היי (:
תודה על המחמאות שנתת, ובכללי שאת נותנת, זה מאוד מחמיא לי ונותן לי מוטיבציה להמשיך לכתוב.
בנוגע לה, ׳אמרתי אני׳ הביטוי נכון לגמרי, ובדרך כלל מופיע במחזות, כי מסיבה מסויימת הוא נשמע גם מעט יותר ספרותי וציורי.
אבל תודה על ההערה בכל מקרה.
זה מאוד יפה!
השפה מקסימה, והחרוזים. כל הכבוד לך!
וmayaviner
כותבים כלשהי, לא כלשהיא. רק עצה
וואו. תוסיפי סימני פיסוק בסוף סוגריים. (חייב מבחירה ספרותית)
לדוגמא: ״אולי אחזור מאוחר,״ אמרתי. אם כתוב פועל אחרי הסוגריים כותבים פסיק בסוף הסוגריים אבל אם זה ״אחזור מאוחר. ״ בלי פועל אז שמים נקודה.
מקווה שהבנת.
אהבתי נורא את הסיפור ואני מדרגת 5.
אני חושבת שהתכוונת לגרשיים, אבל תודה על ההערה, ואני שמחה שאהבת (: