הפחד להתאהב – פרק 19+20 ♥ ~נא להגיב~

*~אחמ אחמ פרק כפול מצפה לתגובות ^^~

פרק 19:
קיבלתי הודעה "היי.. זה זאק. רוצה לצאת לרכיבה?"
עניתי לו בהסכמה והלכתי להתארגן.
הוא הגיע תוך שעה בערך, ופתחתי לו את הדלת. "היי.." הוא אמר בחיוך והריח של הבושם המדהים שלו הגיע עד אליי.
"היי.." אמרתי בחיוך ואפילו קצת הסמקתי.
"אז.. שנצא?" הוא אמר פינה לי את הדרך. עברתי וחייכתי אליו כשאני יוצאת. זה היה רגע מושלם.
~
"נו יא פחדן!" צעקתי אליו בצחקוק "בוא כבר!"
"רגע.. איי.. רגע או הנה!" זאק אמר כשהצליח סוף סוף לעלות כל בלונדי.
"כפיים לאדון" אמרתי בציניות ומחאתי כפיים.
~
"וואו.." אמרתי ונשכבתי על הדשא בחיוך "זה היה כיף!"
"לגמרי…" זאק אמר בחיוך ונשכב גם לידי. "תגידי.. בא לך לתעד את הרגע?" הוא שאל בחיוך וקם.
"כן, למה לא?" אמרתי ומשכתי בכתפיי.
זאק הוציא את הטלפון הנייד שלו והצטלמנו.
"תביא לי את זה רגע.." מילמלתי לעברו וחטפתי לו את הטלפון מהיד. באותה הזדמנות חיטטתי לו בגלריה קצת בזמן שהוא התעסק בבלונדי ו.. מה?! מה תמונה הזאת עושה אצלו בטלפון?! הר.. הרי.. סטיבן, זאק, מלאני וג'ולי הם לא חברים, איך התמונה הזאת הגיעה לטלפון של זאק?!
"נו…?" זאק קטע את מחשבותיי "שנמשיך?"
"אני.. נזכרתי שאני צריכה לעשות משהו.. תח.. תחזיר את הסוסים לאורווה ביי.." מילמלתי בגמגום וברחתי לכיוון הבית.
~
שיחקתי עם האוכל שהיה בצלחת וחשבתי על התמונה שהייתה בגלרייה של זאק.
לא יכולתי להוציא את זה מהראש..
"אליס חמודה" אמא קטעה את מחשבותיי "למה את לא אוכלת? זה המאכל האהוב עלייך.."
"לא זה.. כלום" אמרתי וחייכתי חיוך מזוייף לעבר אמא שלי "אני פשוט.. לא רעבה" וקמתי מהשולחן והלכתי במהירות לכיוון החדר.
"מוזר.." שמתי את אמא מאחוריי.

פרק 20:
'אקס פאקטור ילדים' המורה רשמה על הלוח.
"כן כו, אני מודיעה רשמית על פתיחת האודישנים!" היא אמרה בהתלהבות.
שריקות וקולות הרעה נשמעו. "כיתה!" המורה השתיקה אותנו.
"האודישנים יתקיימו באודיטוריום ביה"ס בשעה חמש עד שבע בערב, היום." היא חייכה "יש לי כמה ציפיות פה" אמרה וקרצה לי ובכל זאת כל הכיתה ראתה את זה.
"אוווווווו.." קולות נשמעו לעברי. הסמקתי וכולי נהייתי אדומה.
לאחר שתיקה קצרה המורה המשיכה ללמד.
~
הוצאתי את הספרים מהלוקר, וטיפה סידרתי אותו ו..
"מה היה אתמול?" שמעתי קול מאחוריי, ולפתע הלוקר שלי נסגר.
הסתובבתי ומאחוריי עמד זאק, עמדתי מולו מתנשפת מהבהלה.
"מה היה אתמול? ואל תחרטטי לי את השטויות של אתמול."
"אני…"
"את האמת בבקשה." הוא קטע אותי בזעם.
"אוקיי. רוצה לדעת מה האמת?! תביא לי את הטלפון שלך!" אמרתי בחצי צעקה והוא הושיט לי את הטלפון במהירות.
"הנה האמת! מרוצה?!" אמרתי בכעס והצבעתי על התמונה שראיתי לו אתמול בגלריה.

-נ.מ. זאק-
מה?! מה התמונה המגעילה הזאת עושה אצלי?! מה אני אומר לה?!
"ואני עוד חשבתי שאני אוהבת אותך.." היא מילמלה ודמעות עלו בעיניה החומות.
"לא לא.." החזקתי לה את היד "אנחנו עדיין אוהבים ו.."
"פעם. פעם זה היה אנחנו. היום זה רק אני בנפרד, ואתה. ואני לא מוכנה לשמוע שום דבר ממה שיש לך להגיד. עכשיו עזוב אותי במנוחה." היא אמרה והתרחקה משם.

-נ.מ. מלאני-
סוף סוף הילדה המגעילה הזאת קיבלה מה שמגיע לה. עכשיו ג'ולי תקבל את הנקמה שמגיעה לה. גם היא לקחה ממני את זאק. גם היא תקבל.
"מלאני, הצלחנו" שמעתי את ג'ולי מאחוריי, והמשכתי ללכת."מלאני!"
"מה את רוצה ילדה?" אמרתי כאילו אני לא מכירה אותה ועשיתי פרצוף נגעל.
"מלאני מה עובר עלייך?!" היא צעקה.
"לא. האמת שלך עבר משהו בראש. עבר לך בראש שבאמת את תקבלי את זאק ולא אני. את גם תקבלי את מה שמגיע לך. אל תדאגי." אמרתי והלכתי משם.
וכמו תמיד, אני, הצלחתי.