אין לי שם. פרק 1.נסיון.

רצתי רצתי ורצתי עד שפשוט לא יכולתי. עצרתי את ההליכון כדי שאוכל לרדת מימנו, התנשפתי בכבדות בעודי לוקחת את בקבוק המים הקרים שבדיוק בזמן הזה נראו לי הכי טעימים ורעננים בעולם. פיזרתי את שערי הבלונדיני החלק והאחרון וחידשתי את הקוקו שלי. אספתי את כול הדברים שלי,מגבת, בקבוק.. קיוויתי שלא שכחתי כלום לקחתי את הטלפון, מזלי שלא היו לי הודעות או שיחות. היה ערב אז החלטתי להתקשר לאמא כדי שתבוא לקחתי אותי בעודי אומרת שלום למאמנת כושר שלי ולמזכירה שהיא חברה של אמא
"היי אמא מה קורה?"
"בסדר ברוש, מה העיניינים?"
"בסדר..איפה את?"
"בזמן איכות עם אבא לשם שינוי"
"חחח טוב אני אחזור הביתה לבד"
"טוב כפרה שלי,תזהרי."
"ביי"
ניתקתי והתחלתי ללכת. בחצי הדרך, ראיתי מישהו רץ מהסמטה לכיווני ומאחוריו מישהו עם סכין. הוא הסתכל מאחוריו וראה שאותו אדם ממשיך לרדוף אחריו, הוא נתקל בי החזיק לי בידיים הסתכלתי עליו במבט מבוהל, צעקתי עליו "רוץ, נו רוץ!!" הוא רץ ואחריו או אחד עם הסכין, רץ לידי ורוח עברה לידי. בלי לחשוב פעמיים התחלתי לרוץ אחריהם כשאני אחרי מכון כושר עייפה רצח וניראת על הפנים.
רצתי ואז ראיתי את אותו אדם עם הסכין מסתכל לצדדים מתעצבן ובועט בפח זבל, הוא התקשר למישהו ככול הניראה אבא שלו "אבא הוא שוב ברח."
"אני יודע אני יודע אל תדאג הבן שרמוטה הזה עוד יתפס וישלם את מה שמגיע לך."
"טוב ביי "
הוא ניתק ונכנס לאוטו יוקרתי כזה,מהטחונים. יצאתי מהעץ שהייתי מוחבאת בו לא לפני שווידתי שהוא נסע. התקדמתי קצת וראיתי בית קטן מעץ. אני בטוחה שהבית הזה לא היה פה,חשבתי לעצמי. התקדמתי בצעדים קטנים כשאני מורידה את המגבת מעל הצוואר שלי ומחזירה שוב. פתחתי את דלת הבית ו…….