״אחרי הכול את שיר״- פרק שבע עשרה

״אמא איפה אבא?״ שאלתי בזמן ששטפתי את ידי,
״אבא?״ היא שאלה והתחילה להציל מהפרי שהכניסה לפיה,
״כן, אבא.״ אמרתי וניגבתי את ידי,
״אבא ב…״ היא אמרה ונראתה מהורהרת,
״לא ראיתי אותו כבר כמה ימים.״ אמרתי והתיישבתי לידה,
״הוא טס.״ היא אמה והסבה מבטה ממני והלאה.

שם התחלתי לחשוד, זה היה לפני כיומיים, אני יכולה לזהות כשמישהו משקר לי, ידעתי שהיא שיקרה לי שם, הייתי בטוחה, אז הלכתי למיקום היחיד ששם יכולו לעזור לי, דור!
״היי.״ אמרתי לאחר שעשרים דקות שישבנו בגלידרייה הציבורית,
״מה היה כול כך דחוף?״ הוא שאל ונשק ללחיי,
״אמא שלי שיקרה לי שנוגע לאבא שלי.״ אמרתי בדיוק שהנער בעל החולצה הלבנה התקדם לכיוונו,
״וניל-שוקולד פעמים.״ דור אמר והוא חזר למקום ממנו הוא בא,
״מה זאת אומרת?״ הוא שאל,
״היא פשוט שיקרה לי, היא אמרה שהוא טס ואני יודעת שהוא לא.״ אמרתי בהחלטיות,
״איך את יודעת שהוא לא?״ הוא שאל ונשען על המסעד,
״אני יודעת לזהות שהקרובים אלי משקרים.״ אמרתי ונשענתי גם אני,
מה את רוצה לעשות?״ הוא שאל כשהנער הגיש לנו שתי כוסות שקופות עם גלידה קרירה בתוכן.
״אני לא יודעת, בגלל זה פנית אליך.״ אמרתי ולקחתי ביס מן הגלידה,
״תתקשרי אליו, תבדקי איפה הוא היה, ממתי לא ראית אותו?״ הוא שאל לאחר כדקה.
״מאז שהוא עבר את התאונה.״ אמרתי והוא הסתכל עלי,
״הוא לא חזר הביתה?״ הוא שאל והסתכל לי בחזרה.
מיינתי את ראשי לשלילה והוא לקח ביס נוסף,
״את בטוחה שהוא היה בבית החולים?״ הוא שאל,
״לא דמיינתי.״ אמרתי לו במהירות,
״אולי פינו אותו משם למקום כלשהו.״ הוא אמר והביט ימינה על זוג המבוגרים שאכלו גלידת וניל בצד.
״יש לי שיטות לגלות את האמת את רוצה עזרה?״ הוא שאל עזרה ובלי להתמהמה הנהנתי במהירות.
״אז בואי נעזור לך.״ הוא אמר והניח שטר של חמישים שקלים מתחת לכוס הזכוכית שלו.

״אני יודעת מה קרה לאבא.״ אמרתי לאמא מיד עם בואה הביתה,
״אני יודעת שהוא לא טס, אני יודעת שפינו אוצו מבית החולים אחרי התאונה.״ אמרתי ואחרי הוראותיו של דור, לחשוף את הפרטים שאני כן יודעת ואז לחשוף את הפרטים שאני אל,
״אני מצטערת דולב, לא ידעתי איך לספר לך.״ היא נפלה ברשת.
״תספרי לי הכול.״ אמרתי במהירות,
״בואי, שבי.״ היא אמרה והורידה את תיקה ארצה, מתיישבת לצידי.

״אבא שלך לא היה בבית החולים בגלל תאונה, למעשה, לא הייתה בכלל תאונה.״ היא התחיל להגיד,
״גיליתי שאבא שלך מעשן סמים.״ היא הפילה עלי בשניה מידע כול כך גדול כאילו אמרה לי שאבא שינה את סוג השמפו שבו הוא משתמש,
״אחרי שגיליתי, אמרתי לו שילך למרכז גמילה, כי אם לא, הוא לא חוזר הביתה וכך הוא עשה.״ היא אמרה והסתכלה עלי,
״אז אבא לקח סמים?״ שאלתי והסתכלתי עליה, משתדלת בכול מאודי לא לבכות, היא הנהנה ולא אמרה דבר,
״כמה זמן?״ שאלתי לאחר מספר דקות של שקט,
״דולבי זה נמשך מאחורי הגב שלנו כבר יותר משנה.״ היא אמרה וכאן כבר הרשיתי לדמעות לרדת.