עפיפון
עפיפון על הארץ,עפיפון מחכה.רוח נושבת-עפיפון עולה,עפיפון מתרומם,רואה ירח,כוכבים.רוצה לגעת ,להרגיש, להבין.עפיפון מנסה לגעת,להתקרב.עפיפון מבקש,אבל החוט מסרב,עפיפון נאבק והרוח עוזרת,החוט נקרע והרוח צוחקת.עפיפון חופשי.חופשי כמו שרצה.עפיפון עף,בין ציפורים,בין עננים ומבנים משונים עפיפון מאושר.באמת.אבל שם למטה האנשים מעט קודרים.החוט שנקרע בידו של ילד,הילד בוכה ואמא נשברת.אבא כועס וכך גם כל שאר האנשים,איך העיז עפיפון ללכת אל מקומות אחרים.עפיפון הסתכל ממרומי העננים ולבו נשבר,נשבר לרסיסים.הוא הביט וחשב מלא חרטה שאולי ליהות עפיפון חופשי כמו שתמיד רצה זו בושה.וכך עפיפון ניסה לחזור,לרדת לקרקע אבל כששום דבר אותו אינו חיבר,שום דבר לא עוזר,וכך הרוח את העפיפון סוחפת ולוקחת הרחק,הרחק מהבית,הרחק מן הכפר,הרחק מהילד שרק רצה לשחק.
תגובות (0)