וזה כל מה שנשאר.

שאגה הדהדה.
היא צרחה. הרוח הכתה בפניה בעוד היא בורחת מהקרקס לעבר שדה יבש ופתוח.
"תתקדמי!" הוא צועק. הדמעות זולגות על לחייה.
ידיה כבולות באזיקים, אך היא כאינה נראית. אף אחד לא מסתכל עליה.
הצחוק שב ומהדהד, כפי שהדהד במוחה כבר חצי שעה.
"תעזוב אותי!" היא צועקת לחלל "למה רק עליי השתלטת?! מה אני עשיתי?!"
הדמעות ממשיכות לזלוג.
הוא שוב צוחק.
צחוק אפל ומהדהד.
וזה כל מה שנשאר.